ביקורת ספרותית על נוירומנסר מאת ויליאם גיבסון

---

אלוהים ברא את האדם, והאדם המציא את המכונה וכשהמכונה פיתחה בינה ומודעות לעצמה התחילו הבעיות...
הפתיחה הזאת יכלה ויכולה לשמש עשרות פתיחות לסיפורים ולסרטים אפוקליפטיים אבל לכל יש ההתחלה, יש רובד שורשי והתוצר הוא עולם דיסטופי; עולם שנשלט, בתום מלחמות עולמיות ומחלות נגיפיות בעלות תמותה רבה, על ידי תאגידים תעשייתיים וקיברנטים שבראשם עומדות משפחות חזקות, סוגדות לתרבות המזרח וחיות לפי קוד הציות המשפחתי היפני אבל זורעות אנרכיה, כאוס ואלימות. פיליק ק. דיק הטיב לתאר את הסביבה בספר 'האם אנדרואידים חולמים על כבשים חשמליות?' והסרט שבא בעקבותיו 'בלייד ראנר' היה השראה בולטת על גיבסון בעת שכתב את נוירומנסר.
קייס הוא קאובוי קיברנטי, מילה מוקדמת למה שאנחנו מכירים כהאקר מחשבים. הוא מוכשר מאד ומרוב שהוא מוכשר וכישרוני הוא נענש כי הוא נהיה חמדן וניסה לגנוב את המעבידים שלו וכעונש הושתל בו פגם שמונע ממנו להשתזרק או לגלוש.
קייס חי בעיר הלילה בצ'יבא; מרחב לא מוגדר באזור יפן ששם חיים אנשי השוליים שסוחרים בכל דבר על רקע מסכי ענק של תשדירים, רטיבות ואובך.
בצ'יבא יש מרכז מרפאות חוקיות ושחורות שעוסקות בסחר אברים והשתלת שתלים ומערכות עצביים ואם יש לך את כמות היינים הנכונה אז בצ'יבא תוכל לבנות את עצמך מחדש, כולל שינוי DNA. קייס, ג'אנקי מסמורטט ועלוב, חי על הקצה ועל סמים אלכימיים מתקדמים בשאיפה להרוג את עצמו, הוא פוגש במולי גרסה עתידנית של לוחמת סמוראי נשית, שדמותה היוותה השראה לטריניטי מהסרט 'מטריקס'; לבושה שחור ומשקפי שמש שחורים מולחמים לעיניה, אשפית הרג בסכינים שנשלפים מתוך אצבעותיה. במקביל לזה שמולי שומרת ומזדיינת עם קייס, היא שוכרת אותו עבור ארמיטאג', איש מסתורין חסר הבעה, ישות שהושתלה באיש צבא שנבגד ושרד את המלחמה הקרה העתידנית ושמציע לו החלמה תמורת פריצה קיברנטית שתהיה הפריצה הגדולה שכל הקאובוים ידברו עליה. כשניסיתי לדמיין את מראהו החיצוני של ארמיטאג', חשבתי על מורפיאוס מהמטריקס.
על ידי גניבת תוכנת תודעה של קאובוי חונך מהעבר של קייס והשתזרקות במטריצה (קל להבין כשאשתמש במילה נרדפת המטריקס) ושימוש בתוכנות נוספות, כפונדקאי רשת, אמור קייס לפרוץ לליבו של תאגיד קיברנטי קדום, לגנוב ולאחד בין שתי חלקיה של בינה מלאכותית שמהווה מרכז הכוח של התאגיד.
איחוד בינות מלאכותיות מהווה הפרה של כל קוד וחוק סייברי במשרעה (מילה כללית לעולם בן ימינו) ובדרך מתמודד קייס עם רוחות רפאים קיברנטיים מעברו, הוא נחשף לעולם הדאב הרסטפארי של ציון - תחנת חלל מעברתית של פליטי ראסטפרים ומייצר עבור הקורא עולם סייבר פאנק שאת עיקר השפעתו ניתן לראות בסרטים כמו טרינולוגיית 'המטריקס' (השפעת הספר זועק בבולטות ובנראות לאורך כל עלילת הסרטים ובדמויות), 'גוני נמוניק' ( קיאנו ריבס שמגלם את גוני נמוניק מגלם את ניו – הגיבור של המטריקס) שנכתב כספר גם על ידי גיבסון ומהווה כסיפור לווין לעלילת נוירומנסר ומבליח לשנייה כסיפור שמולי מספרת לקייס בשתי שורות בעת שהוא משתזרק לתודעה שלה והיא מודעת לקיומו.. ואפשר להוסיף לערמה גם את 'שליחות קטלנית', 'זיכרון גורלי' ואפילו את 'האלמנט החמישי' של לוק בסון.
בפעם הראשונה שקראתי את נוירומנסר לקח לי מעל חודש לסיים את הספר; מצאתי את הזמן לקרוא רק בלילות, בתום ימים מוטרפים של עומס נפשי וגופני והרבה לא הצלחתי לקלוט מהמילים המרצדות למול תודעה כהה ומזוגגת. כשסיימתי לקרוא, הבנתי שאיני זוכר דבר מעלילת הספר ועל כן התחלתי מיד בקריאה שנייה והפעם האותיות והמשפטים קיבלו משמעות של עלילה והיגיון ותוך פחות ממספר ימים השלמתי את הקריאה השנייה ואז גם גיליתי את העניין בעולם הדיסטופי והקיברנטי של נוירומנסר; עולם ללא בעלי חיים וללא אזכור של ילודה ביולוגית ולולא קייס היה מזדיין פה ושם עם מולי ועם עוד פרטנרית מהעבר עוד הייתי חושב שגיבסון לוקה במוסריות ושמרנות או שבעתיד האפוקליפטי שהוא ניבא לנו בני אדם, מושתלים ככל שיהיו, יהיו חסרי דחף מיני.
תיאור הדמויות הפאנקסטרימיות הזכיר לי תמידית את 'מקס הלוחם בדרכים' ואפילו את המידברן אליו נחשפתי בשנים האחרונות; באחת הפעמים ששהיתי במידברן זמן רב ממה שתכננתי ראיתי חבורה של אנשים רוקדת אפופה באוויר לח ואובך שהושפרץ ממאוורי ענק. אחת הבחורות שרקדה לבושה בבגדי עור בסגנון אפוקליפסה והרכיבה משקפי טייסים ישנים בואקום לעיניה תפסה את תשומת לבי בזה שהתקרבה אלי במחול התפתלויות לצלילי מוזיקת טראס עד שפרצופינו כמעט נפגשו ואז היא אמרה לי: אתה לא שייך והמשיכה בדרכה..
הספר נוירומנסר, שנכתב בתחילת שנות השמונים, מאד מושפע מתרבות המזרח שניבאו לה השתלטות תעשייתית ותרבותית על העולם; צ'יבא היא חלל של מסכי ענק על גורדי שחקים עם פרסומות יפניות, מכוני ההשתלות מנוהלים על ידי טכנאים יפניים וסיניים, אנשים ישנים בבניינים מרובי דרגשים – אותם חללים קטנים להשכרה בהם אתה יכול רק לישון על מזרום קלקצף ולדחוף את התיק שלך,
מיצובישי???!!! היא התאגיד השולט העיקרי ביפן! משהו בסגנון מייקרוסופט או פייסבוק בעולם הסייבר של ימינו – אם אתה עובד באחד מהם אז אתה נחשב...
ושומרי הראש מכונים סמוראים לעומת שכירי חרב/רוצחים שמכונים ידאו או נינג'ות.
אהבתי את הספר למרות שלא היה קל לי לקרוא ולהבין – היכרותי עם הסרטים שנעשו בהשפעת הסגנון וגם הספר, ואותם ציינתי בסקירה, הקלו עלי להבין פחות או יותר את מרחב האירועים הקיברנטי שתופס מקום רחב בעלילת הסיפור. היה חסר לי מוזיקה קודרת ברקע של הסיפור, משהו בין ג'וי דיוויזן לגארי ניומן, או פרודיג'י ואולי אפילו פייתלס ובסוף החלטתי על Visage - Fade To Grey
https://www.youtube.com/watch?v=UMPC8QJF6sI

» ביקורות נוספות של ישי
» ביקורות נוספות על נוירומנסר