עילוי- אגדה2
*מכיל ספוילרים כבדים.
בדרך כלל הספר השני איכשהו תמיד פחות טוב מהראשון. תמיד הספר הראשון של כל סדרת ספרים מראה את העולם החדש שאנחנו נכנסים אליו, את הדמויות שנתמכר אליהן בהמשך, בדרך כלל הראשון הכי מפתיע, מרגש, לרוב אי אפשר לגבור עליו.
לדעתי, עילוי אפילו עולה על אגדה. אם אגדה הרגיש לי קצר מידי, לא מספיק מפורט ומעמיק. עילוי מכניס אותנו ממש לתוך עולם הרפובליקה.
אנחנו מתחילים את הספר עם בריחתם של דיי ויוני לקולוניות, לאחר ההוצאה להורג של אחיו של דיי, ג'ון שמקריב את עצמו בשביל אחיו.
הספר נפתח בשינוי ענק בשלטון- האלקטור פרימו מת ובנו אנדן עולה לשלטון במקומו.
אי אפשר להגיד שזה היה מפתיע שאנדן מתגלה כבן אדם טוב לב ולא דומה כלל לאביו האלקטור המנוח. כל אחד שקרא את תקציר הספר מבין לבד לאן הספר מתגלגל.
האמת שרוב העלילה מצויה בתקציר הספר בלבד- יוני ודיין חוברים למורדים שמציעים להם להרוג את האלקטור החדש בתמורה לבריאותו של דיי, ועזרה במציאת אחיו של דיי- עדן אשר שבוי עדיין אצל הרפובליקה לאחר שחלה במגיפה.
על פניו זאת נראת התוכנית המושלמת בה שני הצדדים מרוויחים- חלומו של דיי הוא להפיל את השלטון, להפסיק את המבדקים ולקבל את החופש שהוא כל כך מייחל לו, ועל הדרך לקבל חזרה גם את אחיו עדן.
אצל היוני הבחירה פחות פשוטה. להסכים להצעת רייזר והמורדים אומר לבגוד בכל מה שהאמינה בו עד היום, לבגוד ברפובליקה. במשך כל הספר היא מתלבטת מה לעשות, באיזה צד עליה לבחור. יוני מבינה לפני כולם שמשהו לא תקין בתוכנית שרייזר הציע. שיש אפשרות אחרת להציל את העם גם בלי להרוג את האלקטור.
האופי של טס השתנה מקצה לקצה בספר הזה, מילדה קטנה וחמודה שכרוכה אחרי דיי לכל מקום היא הפכה לקנאית וגחמנית שמנסה לסכסך בין יוני ודיי (כמובן שללא הצלחה).
קיידה מגניבה כהרגלה, ממש אהבתי את הקשר שלה עם דיי.
אנדן דמות די שטחית ולא מעניינת, שנמצא שם רק בשביל שיהיה איזשהו קרע באהבה החזקה כלכך של יוני ודיי. אי אפשר להגיד אפילו שקיים בספר הזה משולש\מרובע אהבה, כי לדיי ברור שהוא בחיים לא יסתכל על טס בצורה כזאת וגם יוני לא חשבה מעולם על אנדן מעבר לידידות וחיבה.
האהבה שלהם, גם אם הם מכירים זמן קצר כלכך וגם אם הם מגיעים ממקומות כל כך שונים, היא כל כך חזקה וכל כך אמיתית וזה גורם לך לאהוב את שניהם אפילו יותר.
דיי כרגיל שובה לב,ציני , מקסים ואמיץ כמו שהוא היה באגדה. אם צריך לבחור מי הדמות המעניינת, החשובה והטובה ביותר בסדרת אגדה זה לגמרי יהיה דיי. האהבה למשפחתו והרצון להציל את עדן בכל מחיר. התושיה והאומץ שלו, האהבה הטהורה שלו ליוני, הדאגה שלו לטס, הרצון להפיל את הרפובליקה אבל בסוף להציל אותה ולשנות אותה לטובה, כל זה גורם לדיי להיות דמות שאף אחד לא יכול לא לאהוב.
ונגיע לסוף. אוי הסוף. מי שלא קרא את הספר שיפסיק לקרוא עכשיו כי זה לגמרי יהרוס לו את הכל. אני בטוחה שאף אחד לא ציפה לכזה דבר.
אני כל כך אוהבת שיש רמזים במהלך הספרים ופתאום יש להם הסבר הגיוני ומוצדק.
עמוד 322.
הרגע הזה שאנחנו מבינים שכל כאבי הראש שלו לא היו סתם.
הרגע הזה שאנחנו מגלים שהוא גוסס.
אחרי שהכל נפתר, אחרי שהצליחו להגיע להסדר עם האלקטור. אחרי שעדן חזר אליו סופסוף, משהו חייב להידפק.
עד שהוא ויוני יכולים להיות סוף סוף ביחד בעולם נורמלי הוא חייב לגסוס???
ועוד לא לספר על זה ליוני ופשוט להיפרד ממנה בלי שום הסבר מספק?
זה צעד גאוני מצד מרי לו, אבל זה שבר לי את הלב.
עילוי ללא ספק היה האהוב עלי בכל הסדרה, ומי שקרא את אגדה- לא יהסס פעמיים וירוץ לקרוא את ההמשך שלו, ואני יכולה להבטיח לכם שלא תתאכזבו(:
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
