ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 27 בנובמבר, 2019
ע"י SBL
ע"י SBL
*מכיל ספוילרים!
המשך של מלכה אדומה, לדעתי לא פחות טוב ממנו.
אומנם ההתחלה די מקרטעת, די מרחו את כל החלק הזה שהחבורה(מייר, קאל, שייד שפתאום בחיים רק בשביל למות בסוף הספר שוב ופארלי) מחפשת דםחדש אחרי דםחדש.
בהתחלה זה מעניין לקרוא על יכולות חדשות של הדםחדשים שמעולם לא היו לפני, ואיך שהחבורה מתחילה להקים לה מיני צבא משלה שתצליח להילחם במייבן ובכסופים.
אבל זה פשוט נגרר לחצי ספר, כל הספר אני מחכה בטירוף למפגש הבלתי נמנע של מייבן עם מייר וקאל. אחרי הבגידה שלו בהם, אחרי שהוא גרם לקאל להרוג את אבא שלו ולהיחשב כבוגד, אחרי שהוא שיקר למייר במשך כל הזמן, גרם לה להתאהב בו ולחשוב שהוא בצד שלה ושל אנשי משמר הארגמן.
שמחתי שנתנו לקאל תפקיד הרבה יותר מרכזי בספר הזה מאשר בקודם. במלכה אדומה הוא פשוט סתם היה שם ברקע, הנסיך הלוחם היורש לעתיד המוצלח שלא באמת מעוניין בשינוי בשלטון ובממלכה. אחרי כל מה שקרה בסוף מלכה אדומה ואחרי שקאל נשאר לבד ונטוש, בלי נאנמנות העם שלו, בלי אחיו ואביו, הדמות שלו הופכת להיות בעלת יותר משמעות, רצון לנקום במייבן על כל מה שעשה, רצון לשתף פעולה עם משמר הארגמן כדי כן להביא לשינוי בממלכה אבל מצד שני הייסורים שהוא מרגיש בכל פעם שהוא נלחם נגד העם שלו. הוא התפתח הרבה יותר מסתם נסיך שיודע להילחם ולעזור למשרתות אדומות.
אפשר להגיד הרבה דברים על הספר, אבל לדעתי אי אפשר להתווכח בזה שמייבן הוא הדמות הכי מעניינת שם ואני אומרת את זה כאוהבת קאל).
הוא לא הרשע האולטימטיבי שאתה מצפה למצוא בספרים. סנואו לדוגמא- היה פשוט רע מטבעו, דמות שטוחה עם דעה מקובעת ושנאה חזקה ובלתי ניתנת לשינוי לקטניס ולכל שאר המחוזות.
מייבן לעומת זאת סימן שאלה אחד גדול.
אנחנו לא יודעים למה הוא באמת עשה את מה שהוא עשה, למה הוא בגד ככה באחיו ובמייר, האם אמא שלו היא זאת שהשפיעה עליו לגמרי בהחלטה? האם עדיין נותר במייבן איזשהו שמץ של אהבה ורחמים לאנשים שהוא אוהב?
לא מספרים יותר מידי על מייבן בספר הזה.חוץ מלהשאיר למייר ליד כל דםחדש שהוא מצליח להגיע אליו לפניה מכתב. המפגש המיוחל שחיכיתי לו כל הספר הגיע ממש ברגע האחרון.
שמשמר הארגמן הצליח להיכנס לכלא ,אומנם המשמר כביכול ניצח, מייר הצילה את שרה סקונוס וג'וליאן ואפילו הספיקה להרוג כסופים רבים (למורת רוחו של קאל) ואת המלכה בכבודה ובעצמה (ברוך שפטרנו). אבל מאבדת את אחיה שייד.
קראתי את חרב הזכוכית לא מזמן אבל איכשהו, כל מה שזכור לי מהעלילה זה - מייר וחבורתה מוצאים דםחדש ומאמנים אותו-> עוד דםחדש ומאמנים אותו -> עד שבסוף הספר סופסוף הם נלחמים ומשחררים אסירים מכלא קורוס ומרגיש כאלו רק בסוף, הספר באמת מתעורר לחיים והאקשן מתחיל.
כל הצעדים והאירועים שקורים מייר במהלך הספר גורמים לה לבחור בבחירה הבלתי נמנעת שלה בסוף- להיכנע למייבן ולהקריב את עצמה על מנת שכל שאר האהובים עליה ישארו בחיים( בתכלס מייבן יכל לא לעמוד במילה שלו ולהרוג אותם בכל זאת, אבל אז איך היינו ממשיכים בסיפור-.-)
אז אומנם חיכיתי למייבן, כל הספר חיכיתי כבר שיצוץ והוא לא הגיע עד הרגע האחרון. אבל הסיום הזה לגמרי השאיר לי טעם לעוד, לספר הבא בידיעה שהוא חייב להיות מוצלח אם מייבן שם סוף סוף, בתפקיד המרכזי שמגיע לו.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
