ביקורת ספרותית על אגדה - אגדה #1 מאת מרי לו
ספר מעולה

---

אוקיי, אז זאת הביקורת הראשונה שלי אי פעם באתר. במשך שנים הייתי נכנסת לכאן רק כדי לקרוא ביקורות אחרי שהייתי מסיימת ספר. הייתי מחפשת בהתרגשות אחר כל ביקורת אפשרית בשביל שאני אוכל לדעת מה אחרים חשבו על הספרים על הספרים שאני קוראת. ויום אחד פשוט חשבתי לעצמי, למה אני רק קוראת ביקורות ולא כותבת אותם בעצמי? למה אני לא משתפת גם בדעה שלי על הספרים שכל כך אהבתי?
אז הנה אני כאן, חופרת בתקווה שמישהו בכלל יקרא את זה:)

הספר הראשון שהרגשתי צורך לרשום עליו ביקורת זה אגדה.
הספר הזה כל כך קרוב לליבי. התאהבתי בעולם שלו, ביוני ודיי ובאפשרות להיכנס לנקודת מבט של כל אחד מהם, זה מהספרים הבודדים שקראתי שמאפשרים לך להיכנס לעולם של שתי דמויות ולא רק אחת ובכך לגרום לי להתחבר גם ליוני וגם לדיי בו זמנית, ולהתחבט בשאלה איזה מן הדמויות אהבתי יותר.
אני כל כך אהבתי את הספר הזה, ואת סדרת "אגדה" בכללי, והיא כל כך אנדרייטד בעיני ולא זוכה להתלהבות ולהכרה שמגיעה לה.
התקציר של הספר אומנם לא מזמין ובכלל ואפשר לחשוב שהוא איזה ספר ילדים פשוט שמועתק מכל סדרה אחרת.

אחרי כל ההקדמה המטורפת הזאת אני אנסה לדבר רק על הספר הראשון ולא על כל הסדרה בכללי ולהפריד בין הספרים(:
אז הספר הראשון הרגיש לי כל כך קצר, פחות מ300 עמודים. רק נכנסנו לעולם של הרפובליקה ואופס נגמר הספר.
כל כך אהבתי את דיי, את המעמד שנהיה לו מכך שהוא ה"פושע הנודע לשמצה של הרפובליקה"
אין ספק שהנקודת מבט שלו היה מעניינת הרבה יותר מזו של יוני. האופי השנון שלו, המצחיק, איך הוא קורא תיגר על אנשי הרפובליקה בלי פחד, איך שהוא מוכן להסתכן למען החשובים לו לא משנה מה יקרה לו.

אומנם אהבתי הרבה יותר את הספר השני בסדרה "עילוי" ובהתאם הביקורת עליו תהיה יותר ארוכה ומפורטת, אבל הספר הזה זה ההתחלה של הכל, זה להכיר את הדמויות, את החוקים, המבחנים, מי נגד מי, מי רע ומי טוב.


הרגע הזה שיוני מובילה את החיילים לביתו של דיי- ובכך בעצם מסגירה אותו ואת משפחתו וגורמת למוות של אמא שלו, הוא קטע חשוב שבעצם גורם לך כל הזמן להתחבט בשאלה-
איך דיי ויוני יכולים להיות ביחד אחרי דבר כזה. אני לא אעשה ספוילרים גם להמשך הספרים אבל השאלה הזאת תעמוד באמצע מערכת היחסים השלהם ולדעתי היא הרבה יותר משמעותית וקשה מאשר עוד משולש אהבה סתמי.
אז נכון, הוא לא מבריק במקוריות שלו וכולל בתוכו את כל האלמנטים הקבועים של ספרי נוער- שלטון דיקטטורי, מעמדות, נער\נערה אמיצים שרק רוצים להגן על המשפחה שלהם. אבל איכשהו הספר הזה היה שונה מבחינתי ושבה אותי לגמרי. באמת מומלץ לכל אוהבי ספרי הדיסטופיה!


ולסיום הביקורת החופרת, 2 הציטוטים האהובים עלי מהספר(כן זה רשום באנגלית כי באנגלית זה תמיד נשמע הרבה יותר טוב)-
“Each day means a new twenty-four hours. Each day means everything's possible again. You live in the moment, you die in the moment, you take it all one day at a time.”

“What a joke! Poor little rich girl's fallen in love with the Republic's most famous criminal.”

» ביקורות נוספות של SBL
» ביקורות נוספות על אגדה - אגדה #1