ביקורת ספרותית על מלכה אדומה - מלכה אדומה #1 מאת ויקטוריה איוויארד
ספר מעולה

---

אמ:לק- מומלץ מאוד, שווה קריאה לכל אוהבי הדיסטופיה והפנטזיה למיניהם.

טוב אז כמו שרואים בדירוג שלי (חמישה כוכבים) אהבתי את הספר בטירוף!
אומנם הוא לא מושלם, או מקורי במיוחד, אבל ויקטוריה יודעת לגרום לך להישאב לתוך הספר, לתוך העולם של הכסופים והאדומים. היא יודעת לכתוב טוויסטים מטורפים שאתה באמת לא מצפה להם(למרות המשפט החרוש "כל אחד יכול לבגוד בכל אחד" שאמור לגרום לנו להבין ישר מה יקרה בהמשך), מרובע אהבה? (למרות שידוע שלקילורן אף פעם לא היה ויהיה סיכוי והוא לנצח יהיה פרינדזון).

אשתדל לרשום רק על העלילה של הספר הראשון ולא על ההמשכים שלו(:
אז העלילה מספרת על מייר, אדומה מהמעמד הפשוט שמגלה שהיא לא סתם אדומה פשוטה כמו שחשבה כל חייה, אלה משהו מיוחד שלא נראה כמוהו מעולם(לפחות עד שאנחנו מגלים בהמשך הסיפור שיש עוד דםחדשים כמוה ושהיא לא היחידה)
היא נלקחת מהחיים הרגילים שלה לתוך לב ליבם של הכסופים- ארמון המלוכה של נורטה- למשפחת קאלורה, מתיידדת עם שני הנסיכים- קאל יורש העצר- שקיבל בספר הראשון תפקיד כל כך זעום ומעצבן לעומת הספרים הבאים.
ומייבן(או כמו שאוהבים להזכיר כל הזמן בספר- הצל של הלהבה), כביכול הנסיך טוב לב והשקט(כביכול!!).
ומנסה לשרוד שם תוך כדי עזרה מבפנים למשמר הארגמן.

שוב, אני יודעת שהספר לא מנצח במקוריות שלו. מייר היא עוד גיבורה אמיצה, עקשנית וקשוחה מיני רבות (מישהו נזכר בקטניס) שרק רוצה להגן על המשפחה שלה(או במקרה הזה, להגן על קילורן מגיוס). אבל לפעמים לא צריך שהספר יהיה עם רעיון חדשני בשביל שהוא יצליח, ופה זה לגמרי המקרה.

הדבר שהכי אהבתי בספר, זה האויב האמיתי שנחשף בסוף (ספוילר רציני למי שלא קרא את הספר!)
אם בספר טיפוסי היו עושים רק משולש אהבה סתמי בין קאל מייר למייבן, כאן ויקטוריה עשתה הפוך על הפוך ופשוט הפכה ברגע את מייבן מנער ביישן טוב לב ומתוק, למפלצת חסרת רגשות בדיוק כמו אמא שלו.
אם תשאלו אותי, אני מעדיפה בהרבה את מייבן המרושע. יש בו הרבה יותר עומק, כאב. הדמות שלו הרבה יותר משמעותית מסתם נסיך שקט שמתחבא מאחורי הצל של אחיו המוצלח. יש בו זעם ונקמה ושנאה וזה מרתק לראות איך הוא יתמודד בספרים הבאים מול מייר- שעד לפני שניה היתה ארוסתו ואהובתו ומול אחיו- שהיה חברו הטוב ביותר למרות התחרות התמידית שהיתה בניהם.
**ספוילרים לספר נסיכת האפר:)-**
הסיום של הספר דומה לדעתי לסוף של נסיכת האפר- בורחים מהארמון, שורדים בקושי, הדמות הראשית בוגדת בנסיך יורש העצר(קאל\סורן) ולוקחים אותו כבן ערובה לצד של המורדים.
רק שבמלכה אדומה זה הרבה יותר אמין. יותר אמין שקאל- שאומן כל חייו להיות לוחם ולהרוג אדומים ולשלוט לא יחליט לזרוק את כס המלכות והמעמד שלו וכל החיים שהוא מכיר רק בגלל בחורה שהוא התאהב בה. פחות אמין שסורן(נסיכת האפר) מחליט ברגע אחד לעזוב את הארמון, לבגוד באבא שלו ובכל העם שלו והכל בגלל מה? כמה מכתבי אהבה מטופשים מת'ורה?
אבל דיברתי יותר מידי על נסיכת האפר ואנחנו לא בביקורת על נסיכת האפר אז אני אחזור למלכה אדומה.
**סוף ספוילרים**

עוד נקודה לגבי הספר, מבאס אותי שהם בכלל שינו את כל הכריכות של הספרים בעברית
הכריכות באנגלית בנויות ככה שהספר הראשון הוא בצבע תכלת וככל שמתקדמים בספרים הכריכה נהיית כהה וכחולה יותר, והרבה יותר מושכת מהכריכות בעברית.
בכלל, בחול כל סדרת מלכה אדומה הרבה יותר תפס והרבה יותר מפורסם ופופולרי. כמו שכתבו פה לפני יש פאנדום ענק של מעריצים של הספרים והלוואי שהיו מעריכים ומכירים את הסדרה הזאת גם בארץ.
בקיצור, רוצו לקרוא:)

» ביקורות נוספות של SBL
» ביקורות נוספות על מלכה אדומה - מלכה אדומה #1