• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
עילוי

עילוי

מאת מרי לו

הביקורת של REVEN

תמונה של REVEN
עילוי

עילוי

מאת מרי לו

הביקורת של REVEN

תמונה של REVEN
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2014
סדרה:אגדה #2
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
מעין
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 11 שנים

“מכיל ספוילרים. כשקראתי את אגדה, לא ממש התלהבתי ממנו. הנה- עוד ספר פעולה נחמד וחביב עם סיפור אהבה קצ”

6/15
ביקורות על עילוי
הבאה
יובל
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 9 שנים•3 דקות קריאה

למען האמת קראתי את עילוי מיד אחרי אגדה.
אבא שלי קנה לי אותם ביחד , לכבוד אלוהים יודע מה.
הספר הזה , חיקוי של עוד מאות ספרים מהז'אנר המאוס הזה , שיכל להיות לא מאוס
ללא אנשים היו טיפה מקוריים , וגם אם כבר היו עושים על עולם עתידני , שהיו משנים עלילה , ואישיות הדמויות.
כל מי שקרה משחקי הרעב , מפוצלים , ארנה , הרץ במבוך או כל דבר כזה יוכל לראות קווי הדמיון ,
הממשלה מושחתת , בן ובת הנלחמים יחד אל מול הממשלה מתאהבים וכמובן נוצר משולש.
הייתי רוצה לקרוא ספר עתידני אחד , שמספר למשל על האחים האלה של הגיבורים שנדחקים לצד התהילה של אחיהם, שהממשלה מנצחת , ממשלה לא מושחתת , אפילו גיבור הומו.
כל דבר שונה.
אבל זו לא ביקורת לז'אנר הרי?

~

מרי לו סופרת נפלאה , לא מורחת סיפורים , ישר ולעניין , הכתיבה של לא רדודה וכיף לקרוא.
אחרי אגדה , העלילה חלקה , עוברת , ומשאירה טעם טוב לספר הבא.
בלי להסס אני יכולה לומר שעילוי יותר טוב מאגדה , זו האמת.
עילוי הוא ספר מעולה , שמצליח להעביר מסר כלשהו , גם אם המסר לא ברור.
אהבתי שעדיין היה איזכור למיטאיס , שהתאבלו עליו.
ספר מצוין , קל לעיכול .

~

* אזהרת ספוילר *
חוסר הוודאות התמים שהיה לדיי ויוני כאשר הגיעו לקולוניות בטעות ,
היה מקסים ,
סוף סוף הם לא יודעים הכל , מוכנים להכל .
נהנתי מהרגעים שקיידה באה להציל אותם אחרי הכל.
לא צפוי אם מותר לציין.
* סוף ספוילר *


~

עכשיו נבקר את הדמויות.

דניאל אלטן וינג ( הו דיי היקר ) - התאכזבתי למדי שלא קרה שום דבר בינו לבין טס , הוא מהיר , חכם , נחמד , עילוי
אבל הוא גם עדין ופגיע . אני נורא מחבבת בו את הדאגה לאחיו עדן , אבל די עצבן אותי שהוא בקושי התאבל על אימו וג'ון.

יוני - הו יוני , בלתי נסבלת , מרגיש לי שהיא רק עסוקה באני , אני ואני , " אני עילוי , קיבלתי את הציון הכי גבוה אני המהוללת שלא הרפובליקה " { תדמיינו את זה בקול פרחי וצווחני } ואחד תחומי העניין המרכזיים שלה זה מה חושבים עליה . היא לא יודעת מה היא רוצה , עשירה שלא הייתה לה בעיה לעזוב הכל ולחזור לחיים הקודמים והנוחים , לשכוח כל מה שעשו למשפחה שלה ( אנוכית , משמע פרחה רמה ג')

טס - כמה חיבבתי אותה באגדה , וכמה עכשיו , פה היא יותר בוגרת , יותר מבינה , לא יותר הילדה התלותית ששמענו עליה בזיכרונותיו של דיי , כיף גדול .

תומס ורייזר - תהרגו אותי , הם הדמויות שאני הכי מבינה פה. הם אנושיים לגמרי! אם רק תסתכלו סביבכם תבינו שיש כ"כ הרבה אנשים שישקרו , ירמו , יעשו הכל בשביל שלהם יהיו טוב , אלה הם תומס ורייזר.

xoxo , נתראה בביקורת הבאה(:

מי אהב את הביקורת

אהבת?
E
em
תמונה של החצילה מקומה שלישית
החצילה מקומה שלישית
תמונה של ShiraCr
ShiraCr
3קוראים|גיל ממוצע23|100%נשים

על המבקרת

תמונה של REVEN

REVEN

חברה מזה 10 שנים
3 ביקורות•6 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•מתח ואימה
תמונה של REVEN
REVEN
חברה באתר מזה 10 שנים
ביקורות3
לייקים שקיבלה6
דירוג ממוצע5.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה2מתח ואימה1

דיון על הביקורת

1 תגובה
ShiraCr
ShiraCr•לפני 9 שנים
אני חושבת לגמרי אותו דבר, למרות שלדעתי צריך לבחון ספר לפי עצמו ולא לפי הזאנר והספרים שבזאנר
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של REVEN

ה-100

ה-100

קאס מורגן

זאת לא הולכת להיות ביקורת , כאשר שאלתי חברות על הספר מה הן אמרו לי?
" תצפי בסדרה , עדיף "
הקשבתי , הסדרה מומלצת בחום...
ולפי מה שהבנתי מביקורות קודמות , לא כדאי לי להתאמץ לקרוא את הספר . נכון?

לפני 9 שנים•REVEN
אגדה

אגדה

מרי לו

וואו , ספר יחסית ארוך שמרגיש כ"כ קצר.
את הספר אהבתי עוד מהתקציר.
זה ספר מדהים לחלוטין , שנורא מזכיר ספרים אך עדיין יש לו את הייחוד שלו.
אני מאוד נהנתי לקרוא אותו וקראתי בשקיקה רבה .
אך יוני , הפרקים מנקודת מבטה היו מיגעים מאוד , וקשה לומר שהיא התחבבה עלי אפילו מעט .
אני די שונאת אותה למען האמת , ומשכתי את עצמי בציפייה לפרקים של דיי..
אל דיי נורא התחברתי .
אבל גם אל טס מאוד התחברתי , היא ודיי יחד הדמיות האהובות עלי , אני מקווה שאזכה לקרוא מנקודת המבט שלה
בספרים הבאים.
הספר חלקלק ומהיר , מאוד אוהבת אותה.
תחילת הספר מכניסה אותנו בקצב הנכון לעניינים , לא לוקח זמן רב להבין דברים.
גמרתי אותו תוך פחות מיום , מצאתי את עצמי בחצות עוד קוראת , ובבוקר התעוררתי שהוא עלי.
לסיכום , ספר מדהים , שכיף לקרוא.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•REVEN

ביקורות נוספות על "עילוי"

עילוי

עילוי

מרי לו

לפני שאתחיל, אמליץ לאלו מכם שעדיין לא קראו את הספר, להפסיק לקרוא בדיוק בעמוד 322. עשו לעצמכם טובה וחסכו את שברון הלב, ותנו לספר להסתיים בטוב. ביום שבו יצא הספר הבא בסדרה, הרשו לעצמכם לקרוא את מעט העמודים שנותרו, כמעין פרולוג.
אם תחליטו להתעלם מעצה זו, ובכן – ראו הוזהרתם.
הלוואי ומישהו היה אומר לי את זה לפני שסיימתי את הספר.

אז אתקצר לכם את התקציר.
הספר הקודם, אגדה, מסתיים כשדיי ויוני בורחים עם הפטריוטים, אויבי הרפובליקה הצבאית.
בספר הנ"ל, יוני ודיי נחלצים לעזרת הפטריוטים כדי להפיל את האלקטור החדש ולעורר הפיכה. הם מתחבטים, כל אחד לעצמו, בענייני משפחה, אהבה וצדק, ולבסוף (כרגיל, אם יורשה לי לציין) מוצאים את עצמם משני צדי המתרס. הם נאבקים בשאלה העולה כבר בתקציר – מהי בעצם משמעותו של מרד?
אני חייבת להודות שכל העניין מזכיר לי מאוד טרילוגיות וסדרות ספרים אחרות – משחקי הרעב, הבחירה, מפוצלים וכו'. הספר הראשון תמיד מתחיל בזוג (במודע או שלא במודע) החי במשטר שמדכא את אזרחיו (יש גיבורים שמודעים לכך כבר מההתחלה, ויש כאלו מעט קשי קליטה. אבל אל דאגה – בסופו של דבר כולם נצמדים לתסריט). בזוג מתעורר רצון לשינוי. בספר הבא בתור, מתחוללת הפיכה (קטנה או גדולה, תלוי בעלילה). בספר השלישי, האוכלוסיה המורדת, ובעיקר הזוג, מתמודדים עם השלכות מעשיהם (טובות או פחות טובות).
אבל, כמו שציינתי בביקורות קודמות, קשה למצוא ספרים מקוריים בימינו.

אז מה יש להגיד על הספר הזה?
הוא עילוי (חה חה. קלטתם מה עשיתי כאן? תתכוננו ללא מעט משפטים בנושא). הספר השני בסדרה לא נפל מהספר הראשון.
הוא מותח, כתוב מצוין, מלא בטוויסטים שלא צפית. הדמויות נותרו מדהימות כשהיו – הסופרת העניקה לכל אחת מהן ייחוד ואופי, והיא מתמידה לבסס את אלו לאורך כל הספר.
נכון, העלילה לא בדיוק מקורית, אבל תסמכו עליי – הספר הזה שווה קריאה.
מרי לו בהחלט התעלתה על עצמה (הנה זה שוב).

שאלה לא קשורה – מכירים את הרגעים האלו בפרקים הראשונים בספר, שבהם אתם מגלים דברים שכבר קראתם בתקציר, ואז אתם מתמלאים התרוממות נפש והתעלות (לעולם לא יימאס), ואתם כאילו, "וואו, ידעתי את זה. אני גאון." או "אוי, מי עשה לי ספויילר?", ורק אז אתם מבינים שהכול כתוב מאחורה? הפרקים הראשונים בספר היו מלאים ברגעים כאלו.

והנה ספויילר לא קשור.
מיטיאס הומו.
מה. כאילו מה.
אני באמת לא הומופובית, אבל בחייכם, מה קרה לכל הסופרים?
תזרקו אות. עכשיו תמצאו לי ספר שמתחיל באות הזאת. ועכשיו תעברו שנייה בראש. הספר הזה מכיל להט"בים? אם לא, עדכנו אותי בדחיפות. כנראה קיימת כאן בעיה רצינית.
כלומר, אני מבינה שכל נושא הסובלנות לאנשים הגאים הוא די חם עכשיו, אבל האם זה אומר שחייבים לדחוף בכל ספר ייצוג לחלק הזה באוכלוסייה? התשובה היא בבירור לא. וזה ממש משגע אותי.
יש גם רגישות כרגע לנושא הצמחונות והטבעונות. אז תדחפו לכל ספר פרה מתה? לא. פשוט לא.
וכשסופר מרגיש צורך להזדהות בכך שהוא הופך את כל עלילת הספר ומגלה שאחת הדמויות היא, ובכן, הומו, זה ממש מעציב אותי. בעיקר כשרק בספר השני (או התשיעי, במקרה העגום של ריק ריירדן), הסופר מחליט לכתוב על רמזים מטרימים שכביכול היו אמורים להעיד על הנושא עוד מההתחלה, אבל בעצם לא היו קיימים בכלל, ועברו שיפצור רציני כדי להתאים למטרת הסופר.
עד כאן בנושא העצוב הזה.
~סוף ספוילר~

בכנות, אני לא בטוחה למה כתבתי את הביקורת הזאת. הרי ברור מאליו שלא משנה מה יגידו לכם, כל אדם על הפלאנטה שקרא את אגדה, ירוץ לקנות את עילוי. ולאלו שעוד לא קראו, אין סיבה לקרוא את הספר השני לפני הראשון. מי יודע, אולי הביקורת הזאת הייתה בעצם רק פריקה של המון תובנות שהצטברו אצלי כבר בספרים קודמים ורק עכשיו מצאו את דרכן החוצה.

וואו. פתאום שמתי לב שהביקורת הזאת מלאה פסקאות. אז בתמצות:
תקנו את הספר. תקראו אותו. ותפסיקו בעמוד 322. ביי.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•White Swan
עילוי

עילוי

מרי לו

i am a lolicon.

לכל מי שלא יודע מה זה לולי, אני אסביר. (לכל מי שמכיר את הטיפוסי בנות באנימה, עדיף לדלג.)
באנימות לבנות(וכמובן לדמויות בכללי, אבל כרגע אני מדברת על בנות) יש אופי של שמאפיין אותן. זה יכול להיות שהיא ממש נחמדה ורוצה לעזור כולם או שהיא ממש ביישנית שלא יודעת איך להסתדר בחברה ולהראות את רגשותיה. זה גם יכולה להיות בחורה ביישנית ושאכפת לה מכולם אבל היא מסתירה את רגשותיה בקשיחות, גסות, הרבצות ובהרבה מאוד "באקה" (באקה זו המילה היפנית לטיפש או אידיוט.)
עכשיו, לכל בחורה שיש לה את התכונות האלה נחשבת בקטגוריה מסויימת. לדוגמא: הבחורה הנחמדה ושרוצה לעזור לכולם נחשבת ל מאוה (moe) או הבחורה שמסתירה את רגשותיה נחשבת לטסונדרה( Tsundere).
הנה אתר שיש בו את רוב סוגי הבנות באנימה: http://www.2all.co.il/Web/Sites9/otakushomesweethome/PAGE17.asp
אני רק רוצה להבהיר: זה שכמה בנות נחשבות בקטגוריה מסוימת, זה לא אומר שהן אחת לאחת אותו הדבר. זה גם לא אומר שכל הדמויות חייבות להיות באחת מהקטגוריות האלה. בנוסף לכך, גם לבנים יש קטגוריות, רק שאצל הבנים זה פחות ידוע.
(אני מקווה שהסברתי נכון והגיוני. אם לא אני אשמח לדעת איך אני אוכל לתקן את ההסבר.)

דמויות שנחשבות בקטגוריית הלולי הן הילדות הקטנות והחמודות (יותר משאר הדמויות באנימה\במנגה הספציפית) ולרוב הן מביאות חמידות, מתיקות, ילדותיות ונאמנות לדמות הראשית בסדרה. גם כשהמצב נהיה אפל, עצוב או דרמטי, אפשר לסמוך על דמות הלולי שתהיה כמו אור יחיד של שמחה ועדיין תישאר חמודה ונאמנה לדמות הראשית.
זו הסיבה למה אני אוהבת את דמויות הלולי (lolicon) ולכן אני מתרגשת שגם בספרים יש לולי. כמו טס באגדה.
אני חושבת שטס הייתה ממש מתאימה לקטגוריית "הלולי": היא הייתה חמודה, מתוקה ונאמנה לדיי. טס הייתה הדמות האהובה עליי באגדה.
*אזהרה: ספוילרים בהמשך*
אבל היא השתנתה. היא נעשתה קשוחה יותר, רצינית יותר, הרבה פחות תמימה והיא רוצה להפריד בין יוני לבין דיי למרות שהיא רואה שדיי מכור לחלוטין ליוני. זה היה נראה כאילו זה תפקידה בספר השני והיא נעלמה אחרי שסיימה אותו. למה?
יכול להיות שמרי לו שינתה את טס לפי הרגשותיה. הרי היא כתבה בעצמה שכתיבת עילוי היה מעורב בהרבה מאוד חרדה וייאוש ובגלל זה היא הפכה את טס למה שהיא באגדה.
בכל מקרה, אני יכולה להתערב אתכם שטס תופיע בספר השלישי כחלק חשוב מהפטריוטים.

חוץ מהקטע הזה, אני חייבת להוריד למרי לו את הכובע.
הספר גאוני(!)
בוא נתחיל מהכתיבה של נקודות המבט של דיי ויוני. שני נקודות המבט היו כתובות מעולה והיו שונות אחת מהשנייה ומביאות נקודות מבט אחרת על המקרים-דבר שלפעמים לא מצליח בספרים אחרים. אני חייבת להודות שיותר אהבתי את נקודת המבט של יוני, למרות שיותר אהבתי את דיי כבתור דמות. עוד דבר שצריך לסמן לטובה זה שאין שמה קשר טלפתי בין דיי ליוני. זה לא כאילו בספר יוני מסמנת לו משהו ואז טה-דה! הוא מבין את הכוונה המדויקת למה היא מתכוונת ועושה בדיוק את מה שהיא רוצה. זה לא עובד ככה.

אהבתי את קיידה. היא הייתה דמות מגניבה שהיה כיף לקרוא את הקטעים שלה. בנוסף לכך,אהבתי את הקשר בין דיי לקיידה. הם היו שניהם מגניבים מאוד ביחד, והיה כיף לקרוא את הקטעים שלהם ביחד (לא כמו אצל טס ודיי.) עצוב לי שהקשר הזה נגמר ככה.

לאומת קיידה ודיי, לא אהבתי את הקשר בין אנדן לבין יוני. זה נראה כאילו אנדן התאהב ביוני יותר מידי מהר וסיפר לה את הכל. גם לא הבנתי איך זה יכול להיות שלא גילו שיוני משקרת? הרי אי אפשר אך ורק להחליט להירגע וזה עובד: זה לא יכול להיות.
ואנדן עצמו...אני לא יודעת מה לחשוב עליו. לא ממש גיבשתי דעה לגביו, חוץ מכך שהוא מאוהב לחלוטין ביוני.

רייזר עצמו היה דמות מנהיגה ממש טובה. אבל כמו אנדן, אין לי ממש דעה עליו. זה כנראה בגלל שלא יצא לו להופיע מספיק.

הדמות האחרונה שאני רוצה לדבר עליה היא מיטיאס. היה נחמד לראות אותו בחלומות של יוני ושהוא לא נעלם לחלוטין ממוחה של יוני. (ונחשו מה? הוא גיי!)

העלילה עצמה הייתה גם מעולה. נכון, היו לי כמה קטעים שנראו לי משעממים, אבל עדיין העלילה מעולה ואני חייבת להתייחס לקטעים שבהם יוני ודיי מבינים שלא צריך להרוס את הרפובליקה בשביל התחלה חדשה. רוב הספרים שמתייחסים לעולם אוטופי-דיסטופי (כמו משחקי הרעב או כמו פרנהייט 451) אומרים שצריך להשמיד את הכל בשביל להתחיל עולם טוב יותר. מרי לו מצפצפת על האמרה הזו ומראה שאם יש לאנשים את הכוח והעזרה המספיקה, אפשר לשנות גם מבפנים דברים ולא חייבים להרוס את הכל. בנוסף לכך, אהבתי את העובדה שהיא הראתה שגם אם הקולניות ישתלטו על הרפובליקה זה לא יהיה מושלם-ממש לא.

הדבר האחרון שארצה לגעת בו הוא הסוף.
כמו White Swan ו-Bookworm, ההצעה שלי שאם אתם רוצים להימנע משבירת לב, תפסיקו בעמוד 322. אני רצינית. בבקשה תפסיקו.
אני לא אהיה רעה ואספר לכם מה קורה, אלא רק את העובדה שאני לא חושבת שמרי לו הזכירה או כתבה מספיק על הקטע עם דיי. זהו. אני לא אומרת יותר.

לסיכום: ספר חובה לקוראי אגדה!

נ.ב.: גם אתם שמתם לב שמרי לו שמה גם לאנדן עיניים אסייתיות?

לפני 11 שנים•
★★★★★
•sunwing
עילוי

עילוי

מרי לו

עילוי- אגדה2
*מכיל ספוילרים כבדים.
בדרך כלל הספר השני איכשהו תמיד פחות טוב מהראשון. תמיד הספר הראשון של כל סדרת ספרים מראה את העולם החדש שאנחנו נכנסים אליו, את הדמויות שנתמכר אליהן בהמשך, בדרך כלל הראשון הכי מפתיע, מרגש, לרוב אי אפשר לגבור עליו.

לדעתי, עילוי אפילו עולה על אגדה. אם אגדה הרגיש לי קצר מידי, לא מספיק מפורט ומעמיק. עילוי מכניס אותנו ממש לתוך עולם הרפובליקה.
אנחנו מתחילים את הספר עם בריחתם של דיי ויוני לקולוניות, לאחר ההוצאה להורג של אחיו של דיי, ג'ון שמקריב את עצמו בשביל אחיו.
הספר נפתח בשינוי ענק בשלטון- האלקטור פרימו מת ובנו אנדן עולה לשלטון במקומו.
אי אפשר להגיד שזה היה מפתיע שאנדן מתגלה כבן אדם טוב לב ולא דומה כלל לאביו האלקטור המנוח. כל אחד שקרא את תקציר הספר מבין לבד לאן הספר מתגלגל.

האמת שרוב העלילה מצויה בתקציר הספר בלבד- יוני ודיין חוברים למורדים שמציעים להם להרוג את האלקטור החדש בתמורה לבריאותו של דיי, ועזרה במציאת אחיו של דיי- עדן אשר שבוי עדיין אצל הרפובליקה לאחר שחלה במגיפה.
על פניו זאת נראת התוכנית המושלמת בה שני הצדדים מרוויחים- חלומו של דיי הוא להפיל את השלטון, להפסיק את המבדקים ולקבל את החופש שהוא כל כך מייחל לו, ועל הדרך לקבל חזרה גם את אחיו עדן.
אצל היוני הבחירה פחות פשוטה. להסכים להצעת רייזר והמורדים אומר לבגוד בכל מה שהאמינה בו עד היום, לבגוד ברפובליקה. במשך כל הספר היא מתלבטת מה לעשות, באיזה צד עליה לבחור. יוני מבינה לפני כולם שמשהו לא תקין בתוכנית שרייזר הציע. שיש אפשרות אחרת להציל את העם גם בלי להרוג את האלקטור.

האופי של טס השתנה מקצה לקצה בספר הזה, מילדה קטנה וחמודה שכרוכה אחרי דיי לכל מקום היא הפכה לקנאית וגחמנית שמנסה לסכסך בין יוני ודיי (כמובן שללא הצלחה).
קיידה מגניבה כהרגלה, ממש אהבתי את הקשר שלה עם דיי.
אנדן דמות די שטחית ולא מעניינת, שנמצא שם רק בשביל שיהיה איזשהו קרע באהבה החזקה כלכך של יוני ודיי. אי אפשר להגיד אפילו שקיים בספר הזה משולש\מרובע אהבה, כי לדיי ברור שהוא בחיים לא יסתכל על טס בצורה כזאת וגם יוני לא חשבה מעולם על אנדן מעבר לידידות וחיבה.
האהבה שלהם, גם אם הם מכירים זמן קצר כלכך וגם אם הם מגיעים ממקומות כל כך שונים, היא כל כך חזקה וכל כך אמיתית וזה גורם לך לאהוב את שניהם אפילו יותר.

דיי כרגיל שובה לב,ציני , מקסים ואמיץ כמו שהוא היה באגדה. אם צריך לבחור מי הדמות המעניינת, החשובה והטובה ביותר בסדרת אגדה זה לגמרי יהיה דיי. האהבה למשפחתו והרצון להציל את עדן בכל מחיר. התושיה והאומץ שלו, האהבה הטהורה שלו ליוני, הדאגה שלו לטס, הרצון להפיל את הרפובליקה אבל בסוף להציל אותה ולשנות אותה לטובה, כל זה גורם לדיי להיות דמות שאף אחד לא יכול לא לאהוב.

ונגיע לסוף. אוי הסוף. מי שלא קרא את הספר שיפסיק לקרוא עכשיו כי זה לגמרי יהרוס לו את הכל. אני בטוחה שאף אחד לא ציפה לכזה דבר.
אני כל כך אוהבת שיש רמזים במהלך הספרים ופתאום יש להם הסבר הגיוני ומוצדק.
עמוד 322.
הרגע הזה שאנחנו מבינים שכל כאבי הראש שלו לא היו סתם.
הרגע הזה שאנחנו מגלים שהוא גוסס.
אחרי שהכל נפתר, אחרי שהצליחו להגיע להסדר עם האלקטור. אחרי שעדן חזר אליו סופסוף, משהו חייב להידפק.
עד שהוא ויוני יכולים להיות סוף סוף ביחד בעולם נורמלי הוא חייב לגסוס???
ועוד לא לספר על זה ליוני ופשוט להיפרד ממנה בלי שום הסבר מספק?
זה צעד גאוני מצד מרי לו, אבל זה שבר לי את הלב.

עילוי ללא ספק היה האהוב עלי בכל הסדרה, ומי שקרא את אגדה- לא יהסס פעמיים וירוץ לקרוא את ההמשך שלו, ואני יכולה להבטיח לכם שלא תתאכזבו(:

לפני 6 שנים•
★★★★★
•SBL
עילוי

עילוי

מרי לו

אגדה - מרי לו
עילוי - מרי לו
אי אפשר ממש להשוות ביניהם. הם כל כך שונים, אבל רואים שיש שם דברים דומים. אני לא ממש יכולה להגיד איזה ספר אהבתי יותר מבין השניים, אבל אני יכולה להגיד שבספר הזה בהחלט היו יותר הפתעות ושהספר הזה שינה את הפרספקטיבה שלי על הדמויות השונות, על הסופרת, על הכתיבה ועל העלילה והסיפור.





אז, סיימתי את הספר לפני יומיים במשך לילה לבן שמילאתי בקריאת הספר הזה. הייתי כותבת את הביקורת הזו מוקדם יותר, אבל לא הייתי בבית או עם גישה לאינטרנט.


ועכשיו ל...

ב - י - ק - ו - ר - ת - !
(הרצינית)
שמסתבר הולכת להיות קצרה יותר. עקב מחסום כתיבה לא מובן

[הביקורת עלולה להכיל ספויילרים. אני אשתדל להודיע עליהם, אבל עדיין היזהרו לכם...]
{הביקורת מכילה דעות אישיות שלי}


הכריכה
אהבתי את הכריכה של הספר הזה יותר משל הספר הקודם. משהו בכריכה הזו יותר מושך, יותר מעניין, יותר שונה.

התקציר
משהו בתקציר של הספר הזה צעק לי "קיטשי". אני לא יודעת בדיוק מה הגורם העיקרי אבל זו התחושה שקיבלתי מהתקציר.

הכתיבה
הכתיבה הייתה טובה, פחות או יותר.

הדמויות
דיי - הוא משתנה הספר הזה, ללא ספק. אני עדיין לא בטוחה אם זה לטובה או לא כי יש לי רגשות מנוגדים.

יוני - אני עדיין לא ממש מתה עליה. היא בסדר. אבל אני לא ממש מתה עליה. הספר הזה היא התחבבה עליי יותר, את זה אני חייבת לומר.

טס - מה קרה לה לעזאזל?! טס כבר לא אותה אחת שהיא הייתה באגדה. וזה כמעט ולא דבר טוב בכלל.

הפטריוטים - באמת כאילו?! למה?! מה עבר עליכם?! טיפשים!

הדמיות האחרות - את רובם אני לא סובלת, אבל היי - אלו החיים -_-

פתיחה. עלילה. סיום.
נחמד. הסיפור הכללי טוב ומעניין ולדעתי היה יכול להיות בו יותר ממה שהיה.
ומרי לו לא מבזבזת זמן ומכניסה מתח במקומות הנכונים ובעיקר בסוף.
הסוף הפתיע אותי והייתי בשוק והייתי כזה: "מה לעזאזל?! את שונאת אותי? את עד כדי כך שונאת אותי שאת עושה לי את זה?!".

בהצלחה קוראי הספר העתידיים.

הסיכום שלי
תקראו את הספר, על אף הפגמים שאני לא אהבתי בו והם היו מטעים יחסית.
ממליצה עם חיוך: XD



אני אסיים בשני משפטים הקבועים שלי: ;)
כל אלה שהיה להם את הסבלנות וכוח לקרוא את הנאום הזה (הקצר יחסית), תודה :)
נ. ב. מקווה שאהבתם את הביקורת XD

לפני 11 שנים•
★★★★★
•S-E-5914
עילוי

עילוי

מרי לו

מכיל ספוילרים.
כשקראתי את אגדה, לא ממש התלהבתי ממנו. הנה- עוד ספר פעולה נחמד וחביב עם סיפור אהבה קצת מוזר. זה פשוט היה בסדר, לא יותר מזה.
חברות שלי סיפרו לי שעילוי די משעמם ושהוא לא שווה קריאה, אבל בדרך כלל אני לא סומכת עליהם (XD) אז קראתי אותו.
מסתבר שאסור לי לסמוך עליהן. הם פשוט טעו טעות מחרידה.
הספר הזה טוב הרבה הרבה הרבה הרבה יותר מאגדה. יותר מעניין ומותח ולמרות שהוא היה צפוי הוא גם לא היה צפוי. מסובך שכזה ~
גם בספר הזה התחברתי יותר לדמויות- את דיי כבר אהבתי מאוד מאגדה כי הוא כזה חמוד ואמיץ ופלרטטן שכזה ^_^
אבל יוני? אלוהים. אני. שנאתי. אותה. יותר. מששנאתי. דמות. אי. פעם.עכשיו אני כבר די בסדר איתה, אבל אני לא יכולה לסבול את הדייקנות שלה ואיך שהיא סורקת כל דבר ואחר כך מתארת אותו בסוגריים. זה מחרפן.
באגדה האהבה שלהם ממש עצבנה אותי, אבל בעילוי זה היה יותר חמוד ומקסים.
מה שכן עצבן אותי זה שפתאום מיטיאס הומו. אני הכי לא הומופובית בעולם, תאמינו לי, אבל זה מרגיש כאילו זה הטרנד החדש- שיהיה הומו/לסבית בספר או שהגיבור או מישהו דמות שקרובה לגיבור ימותו. ספר לא יכול להיות מקורי בלי כל הדברים האלה?
בקיצור- אהבתי את הספר בטירוף, אבל
אבל
אבלאבלאבל
לאאלאלאלאלאללאלאלא
מרי לו מטומטמת
היא לא יכלה לעשות סוף יותר גרוע לספר מזה
מישהו יודע אם יהיה המשך?????? :(
דיי :(
נמאס לי
זה הרגע היחיד שממש ריחמתי על יוני
אוף:(

לפני 11 שנים•
★★★★★
•מעין
עילוי

עילוי

מרי לו

טוב איך אני אתחיל ? הספר מושלם דבר ראשון . מתלבטים אם לקנות אותו ? אל תלכו , רוצו !!!!!!!!!!
אני חייבת להגיד שאגדה הספר הראשון היה בסדר , הוא מתחיל רק שדיי ויוני נפגשים . ואז הוא מתחיל להיות ספר מדהים .
הסופרת נותנת לקוראים כל כך הרבה מידע על יוני ודיי , נותנת הרגשה שאת מכירה את דיי ויוני זמן רב .
יש פה כמה חוות דעת שאומרות לקוראים להפסיק לקרוא בעמוד מסוים כי זה עצוב . לפי דעתי תקראו עד הסוף כי לי אין את הכוח רצון להפסיק ספר באמצע .
בקיצור ספר מדהים מדהים שבטוח אקרא שוב רוצו לקנות !!

לפני 11 שנים•
★★★★★
•יובל
עילוי

עילוי

מרי לו

עילוי שם הספר לא משקר הוא באמת עילוי אני אומר לכם איך הוא התגלגל לידי הלכתי לספרייה וראיתי שיש על המדף את כל סדרת כנפיים יש אז הלכתי לרשום אותם עד שצד את מבטי מדף אחד ליד הכניסה שיש עליו כמעט את כל הספרים הכי טובים שקראתי ועילוי הספר שבמקומו קניתי את הגל החמישי ותאמינו לי אני לא מצתערת סיבה: (ספוילר!!!) גידול? באמת?! גידול?! ועכשיו חיקוי של ידיד של אבא שלי: למה למה למה למה למה? בשביל לעצבן? או מה? טוב אחרי שגמרתי להתלונן אז אני אומר לכם פשוט וקל: ספר מצוין אבל הסוף מעצבן כל כך שבא לך לזרוק את הספר על הרצפה אז מתעלמים מהסוף הזה הספר מומלץ במאה מעלות צלזיוס(;

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Just a girl
עילוי

עילוי

מרי לו

במשך כל הספר ניסיתי לנסח מה אני חושבת עליו,הספר מתחיל מהנקודה שבה עצרנו פעם קודמת עם דיי ויוני בכללי כמו שכתוב בתקציר הם מצטרפים למהפכה שנועדה להפיל את השלטון ולהקים שלטון שיתאים לעם העני לפני צרכיו (היסטוריה קצת הקמת מפלגות ולאומים שונים,סורי עשיתי בגרות שבוע שעבר) אבל הפריע לי נורא בספר האהבה בין יוני ודיי זה היה מרגיז ברמות מטורפות,הם לא ידעו אם לסמוך אחד על השני ולפעמים בצדק,זה היה צולע בהרבה רגעים ומי שהכי הפריעה לי כל הדרך זו טס! שפתאום אחרי זמן קצר שהיא הצטרפה החליטה שהתבגרה,זהיא יכולה לשמור על עצמה (זה סבבה) אבל החליטה שהיא מאוהבת בדיי (ראיתי את זה מגיע בספר הראשון) ומנסה בצורה ממש מעצבנת להרוס להם את הקשר בגלל הקנאה שלה,ואתם יודעים מה שהכי מעצבן אותי בספרים? שפתאום דמויות מתחילות להתאהב בחברי הילדות הטובים שלהם כי זה "מתאים להם ונוח" (בני הנפילים) אני חושבת שאמרתי מספיק בנושא הזה,בואו נעבור לנושא אחר.
הרעיון היה לשלוח את יוני שאיך לומר תפתה את המושל החדש שהתאהב בה (אחרי פגישה אחת) ולהרוג אותו,זה לא קצת ניצול של הכוח הנשי? זה נשמע לי משהו של סיפורי תנך אבל מי יודע זו רק אני,בכל מקרה ברור שדיי יקנא (וטס מנסה לנצל הזדמניות,אני מצטערת פשוט היא ממש מעצבנת). אז הספר סובב על האם לסמוך על הצד שאתה נמצא בו במלחמה,האם אתה בצד הנכון? או שמע האם אתה לא צריך צד? יוני ודיי נמצאים רחוקים אחד מהשני לכן קשה להם לתקשר כשמגלים דברים חדשים.
הרבה פחדו שהדמות של דיי תשתנה בגלל הקשר שלו עם יוני,הוא היה קצת רופף אבל לגמרי לא השתנה אז לא לדאוג ;)
בספר הזה החליטו סוף סוף לענות על השאלה שלי איך העולם שלהם מחולק ואיך הכול עובד,זה נורא עיצבן אותי שאני לא יודעת מה קורה בעולם (מפוצלים,משחקי הרעב).
הסוף היה בסדר,לא ברור ועד למההההה?? וגם או שאולי לא! הסוף הזה עיצבן אותי כי הסופרת שלא הרגה הרבה דמויות עד בכי החליטה לעשות משהו יותר גרוע (תגלו בספר) ולקראת הסוף חשבתי למה אתה לא מספר לההה??? ולפני שהוא נגמר זה היה כזה חמוד 3: אבל לא הבנתי בכלל אם עומד לצאת ספר המשך,לא בטוחה אם אני רוצה או לא פשוט לחבר את הפיסת מידע הקטנה של הסוף ולגלות מה קרה.
ולבסוף האם אהבתי את הספר? וואו אני מניחה שכן,מאוד נהניתי לקרוא אותו,הוא עיצבן אותי ואני לא בטוחה אם הוא עלה בציפיות שלי,הסופרת השאירה את הספר "ממוצע" אישית אהבתי יותר את הראשון השני קצת הרס.
ולדבר הכי חשוב! הכריכה המגניבה! D:
מתה על כריכות מגניבות כמו הראשונה,לא מתאים לביקורת אבל יש לי חולשה לכריכות יפות ^^
לבסוף אם אתם רוצים לגלות מה קרה בהמשך תקראו,אם אתם רוצים להשאיר את הספר הראשון ככה אל תקראו וזהו.

לפני 11 שנים• אָרִיָה קארו (one piece forever <3)
עילוי

עילוי

מרי לו

אחד מספרי ההמשך הטובים ביותר שקראתי.
העלילה מעולה, רצופת אקשן ומתח, ולא מפסיקה להפתיע.
הסופרת מתארת יפה מאוד את הדמויות ואת מה שעובר עליהן,
שלא לדבר על כל העולם של הספר שאף הוא מעורר השתאות.
מובן שצריך לקרוא את הספר הראשון בשביל הספר הזה,
אבל כל מי שיקרא את הספר הזה, לא יתאכזב. הספר הזה
טוב לפחות כמו הראשון, ואולי אף יותר ממנו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•אראגון
דירוג
5.0
לפני 11 שנים

“טוב איך אני אתחיל ? הספר מושלם דבר ראשון . מתלבטים אם לקנות אותו ? אל תלכו , רוצו !!!!!!!!!! אני ח”