ביקורת ספרותית על אגדה - אגדה #1 מאת מרי לו
ספר בסדר

---

השם "אגדה" גאוני. רוב האגדות - בניגוד מצער למציאות - מציבות את היחיד החלש, הגובר על הרע החזק. הרע יכול להיות יחיד חזק (מכשף, זאב, אם חורגת) או כלל חזק - (עריץ עם המון כוח עודף, נניח). מה שבולט בספר הזה אינו דווקא העריצות בה חיים התושבים לא תהליך ההישרדות הבלתי אפשרי של נער בן 15, שעושה את זה כבר 5 שנים(!). גם לא העליבות בה מתוארים החיים של רוב האוכלוסייה - עוני, מחלות, עריצות של כל בעל שררה זוטר, עבודה כפוייה, שליטה בכל תחום של חיי האזרחים. גם המלחמה שאין לה סוף נגד אוייב אלמוני "הקולוניות" אינה חדשה - מ"1984" והלאה נתקלנו במלחמה מהסוג הזה.

ברפובליקה האמריקאית הזו אין שום סממן אמריקאי ניתן לזיהוי, ולא בכדי. מרי לו, כתוב על העטיפה, היא ילידת סין שהיגרה ב1989 וחיה בארה"ב. אני לא יודעת בת כמה היא היתה, אבל בסיפור שלה יש סממנים סיניים: שלטון עריץ ומושחת, המשתמש באמצעים קטלניים כלפי תושביו, טבח מפגינים בכיכר, מחנות "עבודה" לאלה שאינם מתאימים(?) וגם אכילת רחוב, עלית שלטונית מתבדלת מ"העם", פערים עצומים בין עניים לעשירים ובוז מובנה לעניים, שאף פעם לא צריך את קולם כדי להיבחר...

ואיזה מין גיבורים יש בסיפור הזה? קודם כל רובין הוד ששמו דיי, שעשו לו עוול אבל הוא שוחר טוב. את יכולותיו המופלאות הוא מגייס למען החלשים - משפחתו חסרת האונים וחסרי אונים אחרים. הוא גם יפה וגם חכם, שורד, ומוסרי. מנגד יש אריסטוקרטית צעירה, יוני. היא יפה, חכמה, בעלת יכולות גבוהות וזכויות יתר. והיא בצד השני, אבל תחזור בתשובה. שאר הדמויות מאפיינות את מי שהן - חיל אכזרי ומאוהב, ילדת רחוב עם לב זהב, אח מגונן, מפקדת סדיסטית, אם חסרת אונים וילד חולה. נראה שאפשר לשרטט את העלילה של הספרים הבאים (יהיו עוד שניים, אומרים, אבל אם יחסי הציבור יצליחו אולי יפיקו עוד כמה? התשתית מאפשרת...) והמלחמה הזו שהיא השתקפות של המציאות - שליטים רבים, לא רק באגדות, בוחרים במצב מלחמה כדי לשסות את נתיניהם באויב, ולייצב את השלטון. העובדה היא שאנשים נוטים להפוך פטריוטים כשיש אויב בשער, ולא כל כך בודקים בציציות המנהיג מבית, בעת כזו.

הספר קריא מאד ומעניין, דומה מאד ל"משחקי הרעב" הטוב ממנו, וחוזר על ערכים המופיעים כמעט תמיד בסוג הזה של ספרים - הגיבור תמיד יהיה נאמן למשפחתו ויגונן על החלשים, והגיבור לבדו - עם מעט עזרה מידידיו - יוכל למנגנון משומן של מדינה עם עוצמה צבאית, ובלי עכבות מוסריות. מעניין לקרוא אותו, למרות הנוסחתיות. השם "אגדה" הולם אותו, ובני נוער, שכבר גדולים מדי לאגדות תינוקיות, אוהבים אגדות מהסוג הזה, הנכתבות עבורם.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על אגדה - אגדה #1