ביקורת ספרותית על מישהו לרוץ אִתו (איתו) מאת דויד גרוסמן
ספר מעולה

---

הקיץ הזה היה כולו כתיבה, אומנם כתיבה איטית ומסורבלת אך גם כזו שהניבה תוצרים. לא היה לי זמן לקרוא, במיוחד בחודשיים האחרונים, לכן הפעם יותר מתמיד היה לי חשוב לחתום את הקיץ עם ספר שיותיר בי נחת. אל המשימה נקרא גרוסמן, וכרגיל, לא איכזב.

היצירה מגוללת את סיפורם של נער ונערה, שונים מאוד, אך גם דומים, שכלבה אחת משוטטת, מחברת ביניהם. העלילה קצבית, מותחת ומסתורית לעיתים. דווקא החלק הפחות קצבי בה היה השיא (המפגש בין השניים), אך הוא חלף ביעף, בעדנה ובנועם.

כמו בספרים מוצלחים נוספים שגיבוריהם הם בני עשרה, גם בספר דנן, מתבצע מין שכלול לאופיים. המתבגרים בסיפור הם אמיצים, רגישים ומוסריים. איני מכיר צעירים רבים שעולמם הפנימי כה רווי תוכן, אך גרוסמן מתגבר על המשוכה על-ידי הצמדת תכונות האופי השכיחות יותר להם – ביישנות, רוח שטות ופקפוק עצמי. בהקשר הנ"ל, הספר מזכיר לי במעט את "אשמת הכוכבים", רק שגרוסמן עשה עבודה טובה יותר.

דינקה הולמת את תפיסתם של אוהבי הכלבים - מדובר בכלבה אמפטית, מכווינה ונאמנה, שיודעת לנפשה ולנפש האדם יותר מרוב הבריות שאני מכיר (באופן שכנראה מתעלה על המציאות). הכלבה היא החוט שדרכו גרוסמן שוזר את העלילה. אם אתם אוהבי כלבים וטרם קראתם את הספר, נדמה כי הגיע הזמן.

יש ביצירה ביקורת סמויה (בין אם מכוונת ובין אם לא), כלפי המשטרה. זה ניכר באוזלת היד שלה בפעולת החילוץ (זקוקה למודיעין חיצוני) ובאלימות הגסה המופעלת על אסף.
ככלל, רוב המבוגרים ביצירה (מלבד תיאודורה ולאה), הם או נבלים או חסרי תועלת - נעדרים כשזקוקים להם. מסקרן אם זו הייתה בחירה ספרותית מודעת של גרוסמן. מלבד השתיים לעיל, גיבורי היצירה הם אך ורק מתבגרים (או young adults).

הציניות סרה ממני הפעם ואולי בשל כך לא צפיתי את התפניות בעלילה. כמו כן, עובדה זו אפשרה לי להתמסר לחיבור הרגשי המהיר של אסף כלפי דינקה ותמר.

דינקה אומנם בעלת כוחות על-כלביים, אך התקשיתי להשתכנע ביכולתה לצלול כאוות נפשה במים עמוקים. כנ"ל לגבי ילדים בני 12 המכורים להירואין (מוזמנים לעדכן אותי אם אני חי בבועה).

גרוסמן הוא רב אמן, אשף שממציא את עצמו כל פעם מחדש. אף ספר שלו (לפחות מאלה שקראתי) אינו דומה לאחר, וכל אחד מיטיב להותיר חותם.
סגנונו עשיר באופן מעורר קנאה, דימויו מקוריים ויכולתו לבדל בין הדמויות ולעורר כלפיהם רגש היא יוצאת מן הכלל.

מישהו לרוץ איתו? גרוסמן הוא הבחירה.

מומלץ.

» ביקורות נוספות של אור שהם
» ביקורות נוספות על מישהו לרוץ אִתו (איתו)