ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שני, 9 בספטמבר, 2019
ע"י בת-יה
ע"י בת-יה
העם היהודי, רדוף האסונות והנדודים, זכה ככל הנראה למחלה יחודית לו: פרנויה יהודית. וודי אלן הרוויח מהמחלה הזאת המון כסף, והיו עוד כמה סופרים ותסריטאים שידעו איך ליצור ממנה כסף. שלום אוסלנדר הוא אחד מהם. סופר שמשתמש בלי בושה בשואה ובאנה פרנק כדי ליצור קומדיה. על כריכת הספר מצוטטת ביקורתו של סמי מיכאל: "היצירה היהודית האמיצה ביותר שקראתי ב-50 השנים האחרונות. אוסלנדר מחזיר עדר שלם של פרות קדושות אל הרפת".
ובכן, אני חושבת שאוסלנדר לא מחזיר כלום. אוסלנדר אוסף כל מיני צרות, של יהודים ושל בני אדם בכלל, מדביק אותם על יהודי אחד פרנואידי להפליא, ואיכשהו יוצאת לו סאטירה די מעניינת, כי ככה זה כשאוספים את כל הקלישאות של העולם. הבעיה היא שברגע שמתחילים לחייך הסופר ממשיך את הנושא עם תיאור של מצבים מגעילים - מצבים מהסוג של אדם סנדלר וסשה ברוך כהן, ובשבילי זה היה יותר מדי.
מי שאוהב את הסגנון הזה - מוזמן לקרוא, לשאר כדי לוותר.
18 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
בת-יה עד כה לא עשיתי את ההפרדה.
יש די הרבה סופרים יהודים שזה הסטטוס שלהם (מתמסכנים ו/או פרנואידים) ואני נמנעת מלקרוא אותם בגלל זה. |
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
חני, תודה רבה. ראי תשובתי ל yaelhar.
|
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
yaelhar, תודה. יש שלוקים בפרנויה ויש שלוקים במסכנות, ויש גם וגם.
אני חושבת שהפחד שמישהו יבוא לחסל אותך בגלל שאתה יהודי זו פרנויה. מסכנות היא ההרגשה שמגיע לך כי עברת צרות רבות. בספר הזה יש גם את זה וגם את זה, כך שכל אחד יכול להחליט מה לבחור. |
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
בתיה לא ממש כוס התה שלי.
יעל ממש כך סוג של התקרבנות.
|
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
לדעתי זו לא פרנויה, זו התמסכנות.
אני לא יכולה לכבד התמסכנות. וגם לא סופרים הכותבים ברוחה - בין אם מדובר בקומדיה (הא!) או בדרמה. |
|
|
בת-יה
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
מחשבות, תודה. יש אנשים שצוחקים מהומור גס - אני לא יכולה לסבול הומור מסוג זה.
|
|
|
מורי
(לפני 5 שנים ו-11 חודשים)
רגע, רגע, היה כתוב מאחור שזה מצחיק עד דמעות?
|
18 הקוראים שאהבו את הביקורת
