ביקורת ספרותית על מען לא ידוע מאת קרסמן טיילור
ספר מעולה

---

פתיחה:

כמו שכולם כבר אמרו, הספר הוא ספר קצר ובנוי בצורת מכתבים, מספיק להקדיש שעה ולסיים לקרוא אותו.
זה הוא ספר שקראתי בעבר ואהבתי וקראתי שוב, ואהבתי, לקרוא את הספר הזה כמו לקבל אגרוף בבטן ולפתע להתעורר מהסיסמאות והאשליות המרקסיסטיות של ''פועלי כל העולם, התאחדו!'' איזו בדיחה נחמדה, אבל תיאוריות יכולות להתקיים על גבי הנייר.

הרעיונות שבספר לא ימותו והפשע והמלחמה נעשו ולא נמנעו, כה רבים התעלמו מן האזהרה המצויה בספר הזה:
אדולף היטלר הוא השטן.
וגם, הרי ידוע שבעולם כיום יש עדיין מיליוני נאצים ותומכים נאציים, באירופה לבדה חיים יותר נאצים מהיהודים המעטים שנשארו בה לאחר השואה.
אנחנו שנואים ותמיד נהיה שנואים.

אם לתת קצת רקע:

הדמויות הראשיות הן מקס היהודי ומרטין הגרמני, אשר רק אחד מהם נשאר אמריקאי והשני חזר למולדתו גרמניה והשתקע בה עם משפחתו המורחבת.
וכל שאר התוכן מועבר לנו בצורת התכתבות ומכתבים בין השניים.
עניין כוחה של התעמולה ושינוי הדעת האנושי, אשר מתבטא בספר הזה, מטריד, יש אנשים שהמדינה והגזע הם מולדתם ועומדים בניגוד ליחסי אדם ורעהו.
זה מה ששאב אותי בספר הזה, ההפכפכות של המין האנושי והאכזריות החייתית והבלתי מתפשרת שלו, והאמונה בערכים עד המוות.
אני אדם פשוט שלא מאמין בגן עדן עלי אדמות (כל עוד חיים בו בני אדם), בני אדם תמיד ישנאו זה את זה וילחמו, וזה לא הולך להשתנות.

אי אפשר לחיות בשקר וצריך להבין שאסור לחיות בעולם עם משקפיים ורודות ''שהכל טוב ויפה'' אף על פי המציאות של החיים מהולה בכאב ושינאה.

ולסיכום:

ספר אשר ח ו ב ה לקרוא לפני המוות, ועל כן אני נותן לו 5 כוכבים.

» ביקורות נוספות של אָמוֹן
» ביקורות נוספות על מען לא ידוע