ביקורת ספרותית על אנשים כמונו מאת נעה ידלין
ספר לא משהו

---

זה ספרה הראשון של נועה ידלין שאני קוראת ואינני מכירה את סגנון כתיבתה. אבל את הספר הזה לא אהבתי. סגנון הכתיבה מרגיז ,אולי בכונה, חלקו משפטים תלושים שאינני יודעת כיצד מתחברים לרצף הארועים. העברית מוזרה כאילו שהסופרת המציאה שפה חדשה. חלק משפטים בשפת יום יום פשוטה ואפילו סלנג נמוך ופתאום משפטים או מילים בעברית ספרותית, הכוללים מילים שכיום כבר לא משתמשים בהן.
סיפור פשוט על משפחה המחפשת לשפר את ביתה ובוחרת לעבור לגור בשכונה לא מפותחת בשולי העיר. הסיפור אינו מתוחכם ולא מתפתח לאיזה קלימקס. האישה אסנת מנסה כל הזמן להשתלב בשכונה ומעודדת את בנותיה להתידד עם הבנות השכנות. הבעל דרור עובד מהבית ,לא מוערך עי אישתו, חושד כל הזמן בשכנים במניעיהם במעשיהם ובכונותיהם.
דרור חושב שהמעבר לשכונה היה טעות, שהשיקולים שהביאו להחלטה היו לא נכונים אסנת כל הזמן מנסה לשכנע אותו ואת עצמה שהוא לא רואה באור נכון את השכונה. בתוך כל אלה שזור סיפור משפחתי שקשור ואינו קשור לסיפור העיקרי.

» ביקורות נוספות של אסתר
» ביקורות נוספות על אנשים כמונו