הביקורת נכתבה ביום ראשון, 25 באוקטובר, 2020
ע"י אירית פריד
ע"י אירית פריד
אם אתם מכירים את הקצב של השיר "לך תתרגל אתה" של אתי אנקרי: "הוא אמר לי, אתך אני משתגע... אז אמרתי לו, והוא אמר לי, אני אמרתי לו, והוא אמר לי..." ואם יש בינכם חובבי תכניות ראליטי, שנהנים משידורים חיים– מה שנקרה LIVE ,שהשיח בהם הוא כאן ועכשיו ונשלף מהמותן אז תדעו שככה בדיוק נועה ידלין כותבת. ואותה, או שאוהבים או שלא! וגם אם היא נחשבת לכותבת טובה- זכתה בפרס ספיר ובהרבה תשבחות- זה עדיין יישאר או ש... או שלא... ואני אוהבת אותה, כן, כי לקרוא את הרומנים שלה זה להשתתף במשחק פינג-פונג, כשכל הזמן הכדור באוויר בין לבין. בלי הפסקה. אין משפטים, יש קטעי משפט, דיאלוג ישיר ונוכח, בלי קישוטים- בול קליעה או להבדיל, מטפורית כמובן, תחשבו שזה כמו לאכול את החיים עם הידיים, לנגב את הפה עם האצבעות, ולקנח בסוף עם "גרפס". ככה בחופשיות. אז נכון שלא כל אחד אמור לאהוב את הסגנון– גם אם ה"טרנד" היום הוא "אוכל רחוב", ו"פארם טו טייבל", וכבר מזמן ש"הגורמה" שייך רק לצרפתים אם בכלל- אז ככה זה, בעת הזו אנחנו נחשפים יותר ויותר לכתיבה עכשווית קונספטואלית, חקירת המרחב, האישי בעיקר, בין המילולי הרעיוני והחושי, כמו באומנות, והדגש הוא על "סלפי" של כולם , ובספר הזה הוא לגמרי ה"סלפי" שלה, של הדמות הראשית אוסנת- ולפני שאני שוכחת דינה- תודה לך. 5 הנקודות שנתת לספר הזה חיזקו את דעתי לבחור בו, אחרי ה-נד נד שהיה כאן באתר...
זה בהחלט רומן נועז ומקורי כפי שמציגים אותו, שנכנס לתאים של המערכת הזוגית, המשפחתית הרחבה יותר, ההורית והחברתית, ומנסה לאחד בין המשיכה, הקושי, הפחד , והדחף שהן בבסיס המערכות בכלל על כל הגוונים ותתי הגוונים שבהן.מתוחכם.
משפחה צעירה- זוג הורים עם שתי בנות, שמתמודדים כמו כולם, בעיקר ההורים, עם מעברים לבית חדש, אזור מגורים אחר, עבודה, ילדים, בחירות, סטיגמות סטראוטיפים, והחלטות והתוצאות שלהם, בקיצור עם כל המרכיבים וההתמודדויות של החיים ושל אמצע החיים.
כשאנחנו חושבים על מערכות יחסים, אנחנו מדברים על אומנות החיבור, כדי ליצור תחושה של שותפות, ציפיות הדדיות, חיבה, אמון, אהבה, ומחויבות לצד קונפליקטים , הבדלים, אי שביעות רצון, שעמום וקינאה. הכל מכל וגם חשדות וכעס. בטח שכחתי משהו ... אז מה מלהיב בזה אתם תשאלו - מלהיב לקרוא את עצמנו תחת זכוכית מגדלת, ואתם הרי יודעים איך זה לתצפת על עצמך ממרחק, לעקוב אחר שפת הגוף ולשמוע את עצמך מדבר ומגיב , זה יכול להיות מביך לפעמים אבל גם משעשע, ומפתיע, ואפילו גורם לסוג של מועקה שנתקעת בגרון ...("והוא לא ידע שהוא כזה"), ובעיקר מערטל עד לשד העצמות, וכך הסופרת המבריקה הזו ,מערבבת את כולנו משקשקת אותנו טוב טוב, ומגישה לנו את האנושיות ישר לפה עם האצבעות כמובן ...
חלק מכם יגיד, אז בשביל זה אני לא צריך ספר, נכון,,, אבל בשביל זה אנחנו הולכים הרי גם לסרטים, ונהנים מהצגות, וממופעים כאלה ואחרים שמעוררים ומשקפים כל מני צדדים באישיות שלנו....
אני נהניתי .
ותזכרו שאני לא נותנת ציונים, אלא משתדלת להדהד עבורכם רק את החוויה ...
33 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
חני
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תמיד את כותבת נפלא:) תודה על ההידהוד:)
הספר לא בשבילי.
|
|
|
אלעד
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
כתבת יפה,
הגדרה יפה: לאכול את החיים עם הידיים (-: |
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
מאד אהבתי את הלבוש שנתת לחוויית הקריאה,
ובכלל כתבת נהדר כתמיד!
מקווה לקרוא כדי להכריע בעצמי, דווקא בגלל הדברים שכתבת בסוף. אני לפחות, דווקא נלהב לקרוא כל פסוק שמצליח לתפוס את הדקות שבנימי הוויית האדם, ועל אחת כמה וכמה אם היא מוארת באורח לא שגרתי. תודה אירית. |
|
|
Pulp_Fiction
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
סקירה טובה, אירית.
|
|
|
פואנטה℗
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
יפה! הצליח לך ההדהוד...
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
strnbrg59, מעניין שהספר מצא חן בעיניך.
אולי אנסה לקרוא אותו אם יזדמן לידי, אבל יש לי כל כך הרבה ספרים עם פוטנציאל להיות מרתקים יותר, שהוא ככל הנראה ידחק לאי שם בסוף הרשימה. |
|
|
אירית פריד
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
ראשית, תודה מאוד רבה לכולם.
אין לי ספק שהספר נוטה לחלק מהקוראים... ישנם סופרים שהם קונצנזוס, קוראים אותם גם אם לא נהנים, את נועה ידלין - בוחרים- לקרוא, ולכן יקראו אותה רק מי שטעמו נוטה לשכמותה... וזו גם הסיבה לפער במניין הכוכבים שהיא קיבלה כאן . |
|
|
אסתר
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
הסקירה מענינת הספר לא.
|
|
|
strnbrg59
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
פרפר צהוב, זה בכלל לא משעמם! כדאי לקרוא
(ואני אומר את זה מתוך רושם שאנחנו אוהבים את אותם הספרים).
אירית פריד, העברת רושם מדוייק מאד איך זה לקרוא נעה ידלין. כדאי אבל לציין שהיא כותבת ככה רק בקטעי שיחה. תיאורים בגוף שלישי היא כותבת במשפטים מלאים ובעברית רהוטה להפליא. נו, אז כמה כוכבים בכל זאת? אני נתתי לו חמישה. אבל למרות שכל כך אהבתי את הספר *הזה*, משניים אחרים שלה (בעלת הבית וחיי מדף) התאכזבתי. הסגנון אותו סגנון נחמד, אבל חסרה עלילה מעניינת. |
|
|
dina
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
דייקת במילותייך: או שאוהבים אותה או שלא. יופי של סקירה.
|
|
|
זאבי קציר
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה על הסקירה הטובה.
הספר ממתין לי על המדף הוירטואלי ונראה לי שימתין זמן רב... |
|
|
פרפר צהוב
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה על הסקירה.
נשמע כשעמומון, ולאחר שניסיתי לראות את הסדרה "שטוקהולם", שגם גלריית הכוכבים ששיבצו בה לא הצליחה להצילה, כנראה אוותר על ספריה. |
|
|
אירית פריד
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
תודה לך ידידי היקר.
ואתה צודק, לא תאהב את הספר... |
|
|
מורי
(לפני 4 שנים ו-10 חודשים)
אהבתי מאוד מה שאמרת. לא בטוח שאוהב את הספר.
|
33 הקוראים שאהבו את הביקורת
