ביקורת ספרותית על המזוודה מאת סרגיי דובלטוב
ספר מעולה

---

יש פה שני סיפורים שאחד קוראים לו השמורה והשני זה המזוודה.

השמורה זה סיפור על מקום שפעם היה גר בו פושקין. אחרי שמת עשו מזה שמורה ואנשים באים לשם ויש את אלה שעובדים שם בלעשות סיורים לכל אלה שבאים. הגיבור של הסיפור הזה זה אחד שהיה רוצה להיות סופר אבל הוא לא הכי טוב בזה והוא בא לעבוד בלהיות מדריך בקיץ בשמורה הזאת של פושקין.
עכשיו תדמיינו את זה ככה. נגיד האנשים בקיבוץ חולדה אין להם עבודה אז הם אומרים שבגלל שפעם הסופר עמוס עוז היה גר שמה תבואו ויראו לכם את המקום ויעשו לכם שמה סיורים יעני נגיד פה הוא היה מסתכל על השמש ופה הוא היה מצחצח את השיניים שלו ופה היה עושה את הכביסה שלו. עכשיו אלה שיבואו התיירים יבואו באוטובוס וחצי מהם בטח בכלל לא קראו בחיים שלהם ספר שלו אבל מה הביאו אותם לשם והם מסתכלים ואפילו היו קונים מזכרות.
אני הבאתי לכם את הדוגמא מפה אבל הוא כותב על רוסיה דרך הסיפור הזה וזה מצחיק כמה שזה עצוב.

הסיפור השני עשה לי מחשבות אחרות. קוראים לסיפור המזוודה בגלל שמסופר על אחד שעוזב את הארץ שלו שזה רוסיה והולך לאמריקה והוא יש איתו רק מזוודה אחת ובפנים יש דברים וכל פרק מספר על דבר אחד מאלה שיש במזוודה מאיפה זה הגיע אליו ומה קרה שקשור בזה. בעצם זה סיפורים קצרים שקשורים באותו הבנאדם. אני ניסתי לחשוב על המזוודה שלי יעני מה היה בה ולמה הייתי שם בה דווקא את הדברים האלה. אני חושב אם היו לוקחים את כל הבניאדם ונותנים להם לשים את הדברים שהם יכולים לקחת איתם במזוודה אחת היית מתחיל לראות את ההבדלים בין האנשים יעני יש כאלה היו מפוצצים אותה עד שלא נסגרת ויש אלה שהיו משאירים אויר וגם יש אלה שהיו לוקחים דברים של מזכרת ויש אלה שהיו לוקחים מה שאפשר שישתמשו בו. כל הדברים של האישיות של הבנאדם אפשר להכניס אותם במזוודה.

הסופר הזה ממש סופר טוב והוא כותב ככה שאתה גם צוחק ממנו וגם חושב על זה ברצינות. אני התלונה שלי רק על דבר אחד. זאת שעשתה את התרגום הזכירה לי שאני לפני הימים של הווייז מתי שהיה עולה קליינט לפעמים היו לי לבטים מאיפה כדאי לקחת אותו אבל אני לא הייתי עושה כמו זאת שתרגמה יעני לא הייתי מתחיל להגיד לקליינט כל לבט ולבט. הפוך. הייתי זורם עם הדיבור שלו או עם השקט שלו ובאותו זמן הראש שלי עובד על המסלול. אני חושב גם היא היתה צריכה לעשות ככה יעני אם כבר החליטה מה זה חשוב לי כל האפשרויות שלא החליטה עליהן? אולי פעם אחת תביא דוגמא של לבט אז אני גם יעריך אותה שהיא עובדת קשה אבל עם כל הדונמאות שהביאה אני יגיד את האמת זה היה יותר מידי בשבילי וגם הפסקתי בגלל זה לקרוא את כל ההערות שלה. אבל גם ככה לפי דעתי זה ספר מצויין.

» ביקורות נוספות של סימנטוב
» ביקורות נוספות על המזוודה