ביקורת ספרותית על המזוודה מאת סרגיי דובלטוב
בזבוז של זמן

---

עם כי יש לציין שהתרגום כנראה מוצלח ועדכני מבינת העברית, קשה מאוד להתחבר לכתיבה רוסית.
לכל אחד יש כמה שמות שהסופר משתמש בהם לסרוגין דבר שמאוד מבלבל.בחברה שלנו משתמשים כמעט אך ורק בשם הפרטי או בשם חיבה (עם לפעמים שם רשמי בסוגריים) כמו פועד, רפול. צ'יץ וכו..אצל הרוסים יש שם, שם האב, או שם הבעל וגם שם משפחה וכל שם יכול לבוא לבד או עם חלק מהשמות האחרים.
ההקדמה לספר היא מענינת ורלבנטית אבל אולי כדאי להסתפק בה בלבד.הסיפור הראשון -השמורה- אינו מרתק. מתאר אדם פסיבי הן בחיי הנישואין שלו והן בעבודה, שגר אצל שיכור כרוני. השכרות היא כל כך נפוצה שהיא ממש מאפיינת כל אחד כמעט. לא הצלחתי לגמור את הסיפור הראשון וחסכתי את זמני ואפילו לא התחלתי את הספור השני.

» ביקורות נוספות של דולדול
» ביקורות נוספות על המזוודה