ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 26 באפריל, 2019
ע"י סימנטוב
ע"י סימנטוב
אני חושב זה היה ביום שלישי שישבתי אצל דוד שלי. על הבוקר בא בן דוד שלי הביא איתו את המקלות האלה שאנשים הולכים איתם בהרים אמר לי הולכים. זרמתי. לקח אותי לאיזה מקום בהרים עלינו על כמו רכבת כזאת שהביאה אותנו עד למעלה איפה שיש שלג. אפילו ירד שלג על אמת מתי שהיינו שמה ואני לא יודע אם זה ככה אצל כל האנשים אבל אני מתי שיש שלג החיוך לא יורד מהפנים שלי. אחרי שראינו מה הולך שמה התחלנו לעשות איזה מסלול. היה שם שלט כזה מעץ שהיה כתוב עליו שלוש וחצי שעות והוא מראה לך את הכיוון של ההליכה. התחלנו ללכת איתו. אנחנו הולכים והולכים והכל זה בירידה אבל לא ירידה כמו שאתה הולך ברחוב שלך. אפילו לא כמו שאתה הולך בצעדת ירושלים. זה היה ירידה שאם לא המקלות בידיים שלנו היינו עפים מלמעלה בשביל שיהיה הזדמנות להגיד עלינו קדיש.
אני לא יודע מי מדד את השלוש וחצי שעות שהיה כתוב שם אבל זה בטח לא היה אני שלנו לקח חמש שש שעות עד שיצאנו משם. כל הדרך אני חושב מה אם קורה משהו שלא היה אף אחד אחר בדרך הזאת ואם לא היינו חוזרים אני לא חושב שהיו יודעים איפה צריך לחפש אותנו. האמת הדרך היתה יפה יפה שהיו שמה סלעים שהצבע שלהם כמו ירוק בהיר כזה וההרים סוגרים עליך ככה שאתה יודע שאתה לא שולט על שום דבר רק בקושי על החיים שלך וגם זה לא מאה אחוז בטוח.
שאתה גדל בעולם כמו שלנו אתה לא יכול לראות בדמיון שלך איך לוקחים בן אדם ומעלימים אותו ולא מרשים שאף אחד ישאל עליו. אני חושב אם אתה מתרגל לזכויות שלך בתור בן אדם אתה לא שם לב עליהם. רק שאתה שומע שמישהו אין לו הזכויות האלה אתה מבין שזה זכויות וזה לא משהו שיש בכל העולם.
הספר הזה זה לא ספר שאלה שמחשיבים הכי הרבה את הדברים הספרותיים יעופו עליו. יש שמה סיפור אהבה אבל גם זה לא הדבר החשוב. מה שהיה לי מעניין זה שרוב הסיפור זה בקמבודיה ישר אחרי שהפילו את השלטון של החמר רוז' ובזמן שהמערב עף על עצמו על זה שהוא מארגן שם דמוקרטיה ובאותו הזמן אנשים המשיכו למות וכל מי שלא הסכים עם המנהיגים של הדמוקרטיה דמיקולו הזאת העלימו אותו בכל דרך שאפשר. זה נראה לא יאומן מה שהלך שם אבל אני חושב זה קורה בהרבה מקומות שלא תמיד יש מישהו שיכתוב את הסיפור שלהם. ומתי שאתה קורא את זה אתה מבין שאחד יש לך מזל שנולדת איפה שנולדת ושתיים זה שצריך לשמור על זה כי זה לא חייב להישאר ככה ואנשים לפעמים שוכחים ולא חושבים כמה הזכויות זה דבר חשוב ואם לא ישמרו על הזכויות של כולם בסוף גם שלהם יכולות ללכת קאפוט.
8 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
כרמלה
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
אהבתי במיוחד את הפיסקה האחרונה שלך. תודה
|
|
|
yaelhar
(לפני 6 שנים ו-5 חודשים)
מסכימה מאד עם המסקנות שלך.
אבל אנשים נוטים לחשוב שמה שהיה הוא שיהיה. החיים שלהם, הבריאות שלהם, המראה שלהם והזכויות שלהם יישארו כאלה לנצח. וכאשר הם מבינים שהם טעו, כבר מאוחר. |
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
