ביקורת ספרותית על אתי החיים משחק הרבה - הספריה החדשה # מאת דויד גרוסמן
הביקורת נכתבה ביום שישי, 19 באפריל, 2019
ע"י דרור


לאחרונה אני קורא ביקורת לא מעטות על הספר החדש של גרוסמן. מילים שמאירות את הספר הנהדר הזה בלא מעט אלומות אור וזוויות מחשבה מגוונות. גם אני קורא אותו ולדעתי אני קורא אותו לאט מידי ואולי בלי שארגיש אני מסיים אותו וקורא בו שוב, אין סוף מחשבות עלות בי תוך כדי קריאה כמו קלידוסקופ תחושות אינסופי.
אני לא מעניין לכתוב ביקורת או תמצית על העלילה יש לי רצון לכתוב על תחושות שעוטפות אותי תוך כדי הקריאה. בדומה לזמן מדיטציה המאפשרת למחשבות לעלות בך ואז אתה מאפשר להם לשוטט בכתליי הנשימה והמרחב הפרטים שלך נדמה לי שגרוסמן כותב בזמן קצוב, או שאולי הוא מרגיש את משקל המילים ומחלק אותן לפני שיסתיימו. בעיני המילים והמחשבות של גיבוריו מעצבות חיים לגיבורים אחרים או לקוראים שפוקחים עיניהם וליבם לתיבות נגינת הכתיבה ולסיפור המסופר. לולאה נשזרת בלולאה אחרת וכך הלאה. אין סוף לכך.
יכולת עיצוב דמויות הגיבורים נעטפות בשכבות רבות של תהודה שמתנגנות לקורא. תהודה המילה כלפי חוץ ותהודה פנימית שמפעילה את הקורא. אותי בכל אופן התהודה מפעילה בצורה זאת שמעוררת בי רצון לחזור על משפט פעמיים ולא מעט פעמיים אני מוצא את עצמי בזמן בהייה באוויר אולי כדי לאפשר למשפט להיחרט היטב. ולא מעט פעמיים אני מוצא את עצמי כותב לעצמי המוני מילים. מרגיש רצון להתכתבות אישית עם הספר במילים שאותן אני בוחר לעצמי
לעניות דעתי כל כותב מושפע עמוקות מכתיבה של אחרים, בכל אופן ככה אני. מתקיימת תהודה לא רצונית ולפעמים מאד רצונית מקריאה של ספרים מעוררי נפש. כנראה שאני מושפע עמוקות מספרות ודרכי מחשבה של כותבים שונים ואני עוצר את עצמי מלקרוא את הספר בהרף עין ולסיימו
לפעמים אני מנסה להסביר לעצמי את ההתרחשות. לרוב כתבתי האישית מתבצעת בלוויית צלילי מוזיקה שמתנגנים באוזני. אני מקשיב לצלילים המאפשרים לי לנשום למרחבים ולפעמים הם מניחים אותי ואת עצמי מולי נוכחים. כאילו הצלילים צועקים תתמודד איתנו דרור. יש צלילי ג'ז שלוקחים אותי לעולמות כתיבה אחרות והלכות נפש שאין בהם תחתית והם משפיעים על פני וליבי ועל שדרת גופי כאילו אני דרור אחר. כשאני קורא את ספריו של גרוסמן אני מרגיש שנפתחים לי עוד צוהר לעבר העולם הרחב. עולם משחקים שלם שאותו אני מנסה לגמוע על כל גווניו. משתדל מאד להבין את הלכות הרוח של אותם גיבורים ולהרכיב לעצמי תמונות ושברי מקטעים בהם אני צולל למעמקי מחשבותיי.
זאת גדולה של סופר המרכיב עבור הקורא מנעד אין סופי של צלילים מחשבות ותחושות. הספר הזה אין בו סוף למעמקים. גדולה של איש רחב לב, כותב, נגן עצום ממדים . אם לא אמרתי ספר אדיר.
10 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
משה (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
נשמע עוד גרוסמן מבטיח. תודה.
פרפר צהוב (לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
דרור, מה שאתה מתאר אמור לקרות בכל ספר טוב.
זו גדולתו של סופר טוב - היכולת למשוך אותנו אל תוך הסיפור מבחינת העלילה, התחושות ויפי השפה, ולגרום לנו לקחת איתנו את הסיפור מעבר לגבולות הספר.





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ