ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 26 במאי, 2019
ע"י מורי
ע"י מורי
אווה פאניץ' נהיר, ידידה של גרוסמן ודמות ידועה ביוגוסלביה, עברה בחייה הצעירים ייסורים רבים כתוצאה מהצורך לבחור. כן, לבחור. יש הבוחרים בחייהם בחירות רבות הנוגעות לחיים אישיים, לעבודה למקום מגורים וכך הלאה. אלה משפיעים כך או אחרת. פאניץ' נהיר, מתוך צורך לעמוד בסטנדרטים של אמת מוחלטת, בחרה בחירה שהשפיעה עליה ועל בתה נינה בצורה אכזרית במיוחד.
דויד גרוסמן שמע את סיפורה פעמים רבות ובחר להביא אותו לפנינו עם חירות ספרותית מתבקשת ומאושרת ע"י הדמויות האמתיות. גרוסמן יודע לכתוב והסיפור החזק יוצרים סינרגיה עוצמתית.
ורה (בסיפור, מבוססת על דמותה של אווה), מפציעה לתוך חייהם של טוביה ובנו רפאל בן ה-15, עם בתה המבוגרת בשנתיים מרפאל, נינה. את בעלה איבדה עוד ביוגוסלביה של טיטו. מילוש, בעלה, בחר לסיים חייו מאשר להודות שהיה בוגד ואין הוא כזה. ורה-אווה נקראה לבית החולים ונתבקשה להודות אף היא בבגידה שלא היתה. היא סירבה להודות. סירוב זה גרם להעברתה לגולי-אוטוק, אי בו עברו מתנגדי המשטר חינוך מחדש. בתה נשלחה לגדול אצל אחותה ובעלה נטולי הילדים. איש לא הבין מדוע בחרה ורה להתעקש על האמת בעוד בעלה כבר מת. שקר קטן היה משחרר אותה מיד ומחזיר אותה לבתה. היא בחרה אחרת ולקח כמעט שלוש שנים להשתחרר ולחזור הביתה מאותו אי אכזרי.
הסיפור נחשף לפנינו בסרט הנעשה ע"י הנכדה גילי והבן החורג רפאל, כבמאי. כל הארבעה נוסעים לאי הנוראי גולי-אוטוק. הסיפור נחשף במיקום המקורי ללא כחל וסרק. כאבים חדשים מתגלים וגם לא מעט נחמות.
היכולת של דויד גרוסמן ללהטט בשפה העברית ידועה. כאן הוא עושה זאת במיומנות בלתי רגילה תוך הסתמכות על סיפור חזק. הקריאה זורמת ושוטפת, אין רגע דל. המעבר בין העבר האכזרי לעיתים והמקסים לא פחות בקשר בין מילוש לוורה, וההווה המחזיר את נינה מהניכר לישראל, מביא אתו דרמות נוספות.
שלושה דורות של נשים, אחת חזקה ובלתי מתפשרת, אחת שברירית לכאורה והשלישית, הנכדה, המושפעת כך או אחרת מההיסטוריה המשפחתית, מעניקים לנו חווית קריאה חזקה. דווקא קטע קטן ובלתי שייך נגע מאוד ללב ומדובר בבית קברות לחיות שעשועים. אל תחמיצו.
40 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
רז רז
(לפני 6 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת פשוט מתמצתת ומדויקת להפליא. כל הכבוד.
|
|
|
חני
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
האי הזה נשמע חלום רע.
סקירה יפה.
|
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אני מסכימה עם מסמר.
כל אובדן הוא קשה אבל אובדן של ילד הוא קשה שבעתיים. זה בלתי טבעי לקבור ילד. |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
מי שאיבד ילד החיים פגעו בו פגיעה קטלנית במיוחד.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
אבל, מסמר, לא נראה שגרוסמן ממש נפגע מהחיים. ג'ינג'י של ממש הוא.
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
חינני להפליא השיבוש המקורי והמכוון הזה בשם הספר.
מצד שני, הוא גם מצמרר. גם עם גרוסמן עצמו החיים שיחקו הרבה, ומשחק מאוד מכוער. |
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
משום שזה העיוות של העברית המאפיין הונגרים והסובב אותם.
|
|
|
Tamas
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
השם של הספר סקרן אותי. מדוע החיים כיחיד ולא כרבים?
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
פרפר, גרוסמן דיו לקדם קריאה.
|
|
|
פרפר צהוב
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
הספר בהחלט נשמע מעניין. כבר נמצא ברשימה.
|
|
|
מורי
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
ליהוק שכחתי: ורה - ליא קניג, רפאל - צחי גראד, גילי - נלי תגר.
|
|
|
סקאוט
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
כתבת יופי לספר שנשמע מסקרן.
|
|
|
(לפני 6 שנים ו-4 חודשים)
מסכימה עם כל מילה. ספר נפלא.
|
40 הקוראים שאהבו את הביקורת
