ביקורת ספרותית על נערות חורף מאת לורי האלס אנדרסון
ספר מעולה

---

רק שתדעו, המראה שמשקפת אתכם - לא מראה כלום ממכם. היא לא מראה כמה אתם מדהימים או כמה טובי לב אתם, או כמה עזרתם לאנשים, ומה עברתם, ומי אתם. לא, המראה זו רק מראה. ומה שמשתקף בה לא אומר עליכם כלום, אם אתם בעודף משקל או בתת, אם אתם מרגישים שמנים או לא. אם לפי דעתכם אתם לא יפים, אם האף גדול מידי והעיניים חומות מידי והשיער חסר צורה. זה לא משנה, זה לא אתם.

הספר הזה החזיר אותי שנה אחורה, פרק זמן שבו שנאתי כל איבר בי ונקטתי את המהלך הדפוק של... להפסיק לאכול. הבעיה היא שאני לא הצלחתי יותר מידי אז אחרי חודש הפסקתי. אבל הקטע הוא שזה קרה, ואני יודעת ואני מכירה את התסכול.

וגם ליה, ליה המדהימה ששמה לב להכל חוץ מלעצמה, שאולי טיפה אגואיסטית, אבל מי לא? היא גרמה לי לרצות לבכות ולצחוק, והסיפור הזה סופר כל כך טוב שגמרתי תוך שעות ספורות. זה גרם לי להכיר את כל הסיפור של האנורקסיה יותר, זה לשקר לעצמך כשאתה יודע שאתה משקר. וזה דפוק, וזה קיים.

וכשאת/ה אומר/ת שאת/ה לא יפה, את/ה משקר. כי זו דעתך. איזה מישהו שדיברתי איתו אמר לי שאני יפה, אז כמובן שהתחלתי למנות את כל החסרונות שבפרצוף שלי. והוא פשוט אמר לי שזה לא נכון ואני יפה, אמרתי שהוא משקר, הוא אמר שהוא לא וזו דעתו, ושאני יפה למרות כל זה כי הוא יודע מי אני. תחשבו כמה שמחה הייתי, וכמה נכון זה. כי אתם יותר יפים מזה.

חכו למראה ותסכלו בה, אתם רואים כמה יפים אתם?
אתם יפים.
והספר הזה גרם לי להבין את זה.
ממליצה כל כך.

» ביקורות נוספות של ליז
» ביקורות נוספות על נערות חורף