ביקורת ספרותית על נערות חורף מאת לורי האלס אנדרסון

---

הספר הזה כל כך חשוב וטוב, ספר שמעלה מודעות בנושא כל כך כאוב ורגיש בקרב האוכלוסייה שלנו ובעיקר בקרב בני נוער, שכל הזמן חשופים לפגיעות, ולכרזות ומודלים שמתארים להם כיצד הם אמורים להראות, והם מושפעים מכך במודע או לא.
לכולנו יש בעיות עם המראה שלנו, ורובנו לא מרגישים ביטחון עצמי גבוה כשאנו מביטים במראה, הרי אין דבר כזה אדם מושלם. בעיניי זה כל היופי, החוסר שלמות הזאת. העובדה שאני לא אוהבת את האף שלי או שיש לי מבנה גוף לא כמו שהייתי רוצה. בעיניי זה מעניין. זה הופך את העולם למגוון יותר.
ושלא תחשבו, גם לי לקח זמן לקבל את עצמי. והכרתי חברות שהרעיבו את עצמן על מנת להגיע ל"שלמות" וזה העציב אותי נורא, כי קשה כל כך לסייע לאדם שלא מעוניין בסיוע.
הספר הזה שבר אותי, גרם לי לחשוב על איך שאנחנו מציגים את הדברים לאחים ואחיות שלנו הקטנים, לילדים שלנו. איך אנחנו מדמים את הגוף בעיניהם. אנחנו הדוגמה הכי טובה.
והכל מתחיל בשינוי קטן שעושה אדם אחד, שמסתכל על עצמו קצת אחרת, שמקבל.
הספר נותן לנו הקוראים הצצה אל תוך עולמם הסבוך והעצוב כל כך של החולים, שקשה להם לקבל את עצמם ולאהוב את עצמם. שרוצים להיות "מושלמים" אבל הם פוגעים בעצמם, תחושת הבדידות שהם חווים כשהם מרגישים שלא מבינים אותם.
אני חושבת שרובם כלל לא מודעים לפגיעה שהם גורמים לעצמם בכך שהם מנסים להגיע לשלמות הזאת שהם מחפשים, כי הרי כמו שאמרתי בעיניי אין דבר כזה שלמות. וכשהם מנסים להגיע לשלמות הזאת הם בעצם נכנסים למעין מעגל שחוזר על עצמו שוב ושוב.
וחשוב שתעלה המודעות לנושא. שנשים לב לסובבים אותנו, אולי הם זקוקים לנו, ואנחנו חייבים לעשות כל שביכולתנו על מנת לעזור להם.
ממליצה לקרוא את הספר בחום, ספר שחשוב בכל גיל.

» ביקורות נוספות של דנית
» ביקורות נוספות על נערות חורף