ביקורת ספרותית על נערות חורף מאת לורי האלס אנדרסון
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 9 ביוני, 2018
ע"י קוראת וכותבת


בספר הזה נתקלתי בטעות. ראיתי אותו סתם באיזו רשימה של ספרים והתקציר עניין אותי אז קניתי אותו. ואם לומר את האמת, עד שקראתי את הספר הזה בקושי הבנתי מה אנורקסיה יכולה לגרום לאנשים. לא הבנתי עד כמה חמור זה יכול להיות, עד כואב, מתסכל, מפריע ומאכזב להיות תקועה בעולם שקשה מאוד לצאת ממנו. אבל בכל זאת, אני כותבת כאן את דעתי על הספר, לא על אנורקסיה.
אז ככה: זה לא ספר כיפי בשום צורה. זה לא ספר שאפשר לקרוא מתי שמתחשק, לסיים תוך שעה ולעבור ישר אחריו לספר הבא. זה לא ספר זורם וקליל שמהנה באופן מוגזם לקרוא אותו. הוא בהחלט לא מתאים לכל בן אדם, בטח לא לבעלי לב חלש או כאלה שקשה להם לקרוא ביטויי רגשות קשים או משברים גדולים אצל נערות מסכנות. זה ספר חשוב. הוא ממחיש את המחלה הנוראית שנקראת אנורקסיה על הצד הגרוע ביותר שלה, עם שילוב מחזק מאוד של הפרעות נפשיות קשות ודימוי עצמי נוראי, שנכללים לעתים בתוך הפרעת האכילה. הספר כתוב בגוף ראשון, מה שמוסיף את העומק לתחושות של הדמות המרכזית שבעצם מספרת את הסיפור מנקודת המבט שלה, וככה בעצם קוראים את המחשבות שלה ומקבלים הצצה לתוך המוח של נערה בת 18 עם הפרעות נפשיות קשות והפרעת אכילה קיצונית. לדעתי, זה ספר שכל נערה, וגם נער למען האמת, בין הגילים 12-20 צריכים לקרוא, וכמובן גם לאלו שמעל מומלץ מאוד, לא משנה עד כמה זה קשה לקרוא ספר כזה מדכא ומכאיב. כשסיימתי לקרוא את הספר לאחר יומיים בלבד שבהם לא יכולתי להניח אותו בצד, לא הפסקתי לחשוב, לחקור, לקרוא ולספר על דברים הקשורים בספר הזה. רציתי לומר שקשה לי להאמין שבן אדם שיקרא את הספר באמת יהפוך לחולה אנורקסיה, אבל זה לא מדויק. אפילו הספר ממחיש שלפעמים לא משנה מה אומרים או מבינים, המוח משתלט על הגוף ומונע ממנו לעשות את מה שהוא באמת צריך.
הספר כתוב בצורה מופלאה ומהפנטת, שאני יכולה רק לחלום על להגיע לרמת כתיבה כזאת אי פעם בחיים שלי, לא משנה כמה אני רוצה. לורי האלס אנדרסון, שמוכרת יותר בכלל שכתבה את הספר המרגש "דברי", ופחות בגלל הספר הזה, מצליחה להיכנס לי ללב (פעם נוספת. אתם באמת חושבים שלא קראתי את "דברי"?) ולגרום לי לחשוב ללא הפסקה על החיים של נערות כמו ליה ובכללי על המון מסרים שנמצאים בספר הזה כמו היחס של תלמידים לבית ספר, יחסי משפחה ועוד..
לורי האלס אנדרסון היא ללא ספק אחת הסופרות האהובות עליי, ולדעתי הספרים שלה חשובים לא פחות מספרי לימוד או ספרים שמלמדים את סודות החיים לכאורה. הספרים שלה אינם פשוטים, אבל כל אחד צריך לקרוא אותם, ואני לא מבינה איך לא מלמדים אותם בבית ספר. במקום ללמוד על נושא א' ונושא ב', על היסטוריה שלא קרתה או על סיפורים עם מוטיבים חסרי משמעות, אני חושבת שצריך ללמד על מה שבאמת חשוב ולעזור למנוע את מספר מקרי המוות מאנורקסיה או מכל מחלה נפשית אחרת. או לפחות בנוסף, ותאמינו לי שאני יודעת על מה אני מדברת.
בקיצור, "נערות חורף" זה ספר חובה לכל אחד, בעיקר לאלו החוששים מהפרעות אכילה בקרב קרוביהם או בכלל אצלם. הספר מצליח להעמיק על תוך מחשבותיה הפרועות וגרועות ביותר של נערה במצוקה נפשית ופיזית, ואפילו שאינני חולת אנורקסיה ולא הכרתי אף אחד שחלה בזה, אני מאמינה שאין דרך מוצלחת יותר להמחיש את המגרעות הרעות ביותר של המחלה הזאת, ושל מחלות נפשיות וחרדות בנוסף. מומלץ, מומלץ, מומלץ!
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אור (לפני חודש)
ביקורת מצוינת.
מחשבות (לפני חודש)
סקירה להלל. שאפו.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ