ביקורת ספרותית על תיכון אול סיינטס 2 - אביר שבור - Broken Knight מאת ל׳ ג׳יי שן (ליהי שן)
ספר לא משהו

---

אני לפני כמה חודשים גיליתי את הז'אנר של רומן אירוטי. לא שלא ידעתי עליו קודם, אבל הייתי בטוחה שהספרים הם בגדול ס*ס ווס*ס וס*ס (אני לא ארשום את המילה המלאה למקרה שאסור). כזה, 50 גוונים של אפור (בסוף אני אגלה שגם לספר הזה יש עלילה ואז זה יהיה ממש מביך).
אבל איכשהו נתקלתי ברומן אירוטי שבעצם לא היה הכל אירוטיקה ואפילו די מעניין, ואז עוד אחד ואז עוד אחד. וברור שבין לבין נפלתי על ספרים שהם בדיוק מה שחשבתי (או שהכתיבה הייתה כל כך גרועה שזה אפילו לא שינה שזה לא היה) אבל בגדול, אחרי תקופה ארוכה של מחסום קריאה, הצלחתי לחזור לקרוא!!!! (מחיאות כפיים וזיקוקים ועוד דברים מנצנצים), גם אם אני קוראת ספרים שמסבירים לי בפירוט איך ילדים באים לעולם.

עכשיו (כי כל מה שאמרתי עד כה לא היה רלוונטי בכלל לספר שאתם קוראים עליו את הביקורת), יש לסופרים בעיה עם לכתוב ספר שני בסדרה של רומנים. במיוחד רומן רומנטי או אירוטי. זה אפשרי (קחו את ראיוט האוס וראיוט רולז בתור דוגמה), אבל זה קשה (למשל נסיך אכזר 2 של אשלי ג'ייד בתור דוגמה). צריך לחשוב על טרופ (trope) שהוא לא אנמיז טו לאברס, או לפחות להיות מספיק מקוריים אם עושים את זה שוב, וצריך לחשוב על סטורי ליין שמתרחש באותו מקום אבל בצורה מקורית ובלה בלה בלה (אני לא צריכה להסביר לכם כי אני לא סופרת אירוטיקה) אבל זה בהחלט קושי.
וזה קרה בספר הזה.

בשיא הכנות, אהבתי את הספר הראשון של הסדרה. יפהפה חסר מעצורים (או pretty reckless כי קראתי אותו באנגלית - פשוט התרגום היה כל כך גרוע שלא יכולתי לברוח מזה) היה ספר טוב. דמויות טובות, סטוריליין מעניין. דרמה טובה (שזה החלק הכי חשוב בספר, כמובן) וכמות של אירוטיקה שהיא נסבלת כי בשלב מסוים אנחנו עוברים לחלק של הרומן ופחות לחלק שהוא… כן.

בספר הזה… אוי. אני רק חושבת עליו ויש לי צמרמורת.

אל תגידו שלא נתתי לו הזדמנות הוגנת כי אני כן. אולי לספר הראשון לא נתתי כי חשבתי שהוא טיפשי וגם התרגום היה כל כך רע שכמעט איבדתי תאי מוח. אבל לספר הזה באתי מוכנה, עם ציפיות ועם ספר באנגלית בהתחלה.

ומהשנייה הראשונה (או לפחות מהפרק השני) איבדתי את השפיות.

כולנו מסכימים (אני מקווה) שהטרופים הכי גרועים בספרים זה היריון בטעות, משולש אהבה ו- הכי גדול - miscommunication. לא יודעת איך אומרים את זה בעברית. חוסר בתקשורת? לא משנה. זה. וזה היה הספר הזה.

אני אודה כבר עכשיו שאני הפסקתי לקרוא באחוז 72%, שזה נשמע מטופש אבל זה ספר כל כך ארוך. גם אם לא בדפים אז בסיפור. ואני גם מודיעה מראש שיכול להיות שיהיו כאן ספויילרים מכאן והלאה, אבל אם אתם חכמים אתם לא תקראו את הספר הזה ואז תוכלו להמשיך לשמוע את פנינות החוכמה שלי.

אני אתחיל מלהגיד שאין לי מושג את מי אני שונאת יותר; את לונה או נייט. (שאגב, באנגלית נייט רשום כמו אביר ומשם השם של הספר. כן, תהרגו אותי.) בהתחלה שנאתי את לונה, כי קראתי את הנקודת מבט של נייט. ואז שנאתי את נייט כי קראתי את נקודת המבט של לונה. ואז הפוך. ואז שוב הפוך. רק בנקודה שנייט התחיל להתעלם מההודעות שלה כי נשברה לו אצבע ואז היא שכבה עם בחור אחר אחרי שראתה שהוא מתנשק עם בחורה אחרת שהיא כנראה חברה של נייט, ואז נייט אמר שהוא מחכה לפגוש את לונה בהודעות אחרי שהתעלם ממנה ארבעה חודשים, בגלל איזה חג ושהוא מתגעגע, אז הבנתי שהוא הבעיה. עם זאת, לונה!!!!!

אבל רגע, אנחנו עדיין בסדר עם לונה. כי בשלב הזה היא מבינה שהיא שכבה עם בחור (ג'וש) שהתנהג אליה בצורה ממש מדהימה, גם אם קצת תלותית אבל אין לי מושג איך היא התנהגה כלפיו לפני שהיא התהפכה על הבחור, ואז נייט חוזר משום מקום עם קלשונים ואומר, "אנחנו נעשה את זה!!!! אנחנו נהיה ביחד."

מי. פ*קינג. ביקש. ממך.
מותר להגיד פ*קינג? סליחה אם לא, אני טיפה כועסת.

הוא החליט שזהו, עכשיו הם ביחד. ואז הוא מסתכל לה בטלפון ומגלה שהיא שכבה עם מישהו שהוא לא הוא ומחליט שהוא קופץ דרך החלון לחדר שלו ומתעלם ממנה, כמובן, כי הוא שמר את הכרטיס הבתולים שלו עבורה. לא שהיא ידעה, כי כולם סיפרו על זה שהוא ז*נה בבחור ושכב עם כולן, ואחרי שהיא הרחיקה אותו כי הם התנשקו ואז בחורה שהיא לא חברה שלו אמרה שהיא כן ואז לונה התעצבנה ומחקה אותו מהחיים שלה (אתם עוקבים? תעקבו!) היא החליטה שהיא לא מוכנה לשום דבר רומנטי איתו. אבל בכל פעם שהם כאילו באים לתקשר על משהו אמיתי או חשוב או מהותי או עליהם, אחד מהם זורק הערה מטומטמת והם נופלים חזרה לשגרה שלהם: נייט מתנהג כמו כלב ולונה רודפת אחריו, ואז היא כבר לא רודפת אחריו והוא רודף אחריה. ואז שניהם רודפים אחד אחרי השני. ואז שניהם מתעלמים מהקיום אחד של השני. אבל (אבל!!!!!) הם מאוהבים.

בולש*ט. כלומר, אולי הם אוהבים אחד את השני, אבל לא באמת. הבחור לא מסוגל במשך 60 אחוז מהספר להתגבר על העובדה שהיא שכבה עם בחור אחר, למרות שלונה ונייט לא היו ביחד, בנקודה הזאת לא דיברו כבר ארבעה חודשים, הוא נישק בחורה אחרת במקום ציבורי, והבחורה הזאת העלתה את זה לאינסטגרם שלה ואמרה שהוא #שלהשלהשלה.

עכשיו, משהו שלא אמרתי, לונה אילמת. מבחירה. היא לא מדברת גם בשפת הסימנים יותר מדי. אבל אנחנו מגלים מאוד מהר בספר שזה משהו שהיא אימצה לעצמה אחרי שאמא שלה נטשה אותה. אז כמובן שהיא תדבר. מתי היא מדברת?

כן, כשהם רבים.

והכי גרוע? שהוא לא שם ז*ן.

אהבת חייך, האמא העתידית לילדים שלך, חברת הילדות שלך. היא יכולה לדבר. היא יכולה!! לדבר!!!!!
תן לה להסביר, נייט. דאמט! (מותר להגיד דאמט?)
וככה זה כל הספר. בהמשך הוא גם מתחיל לצאת עם אותה בחורה שהוא אמר שאין בניהם כלום, אבל בכל פעם שלונה מתקרבת לבחור אחר, הוא מתחיל להשת*ן על כמו הטריטוריה כמו הכלב שהוא ומחליט שאם הוא לא יכול שיהיה לה אותה, אף אחד לא יכול.

ואז אתם תוהים, רגע, למה הם לא ביחד?

אין לי שום מושג!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
כאילו בגלל שהוא כועס והיא כועסת ולו יש חברה ואז הוא בוגד בה ואז הוא קורא מכתב של לונה בלי רשותה (שוב!) ואז מעמיד פנים שהוא שוכב עם הבחורה (קוראים לה פופי אם למישהו אכפת. בנוסף… פופי??????!)

ואחרי כל הדבר, אנחנו רק ב60 אחוז של הספר. כאילו דיי! אפשר שהם יהיו ביחד? או שלא? כאילו הם ממש רעילים.

עכשיו לא רק זה, יש לנו סטוריליין שלם על האמא המתה שלו, שאחרי ביקור בבית חולים שוכבת עם בעלה - אבא של קול (שהוא האבא המאמץ שלו אבל בעצם לא באמת, הוא אנס את האמא הביולוגית של נייט אבל ממה שהבנתי, אחרי שהאמא המאמצת שלו מתה הוא התחיל לצאת עם האמא הביולוגית של נייט - זאת שהוא אנס) ונייט נכנס להם בחדר באמצע האקט, והאמא המאמצת באה לחדר ומתחילה לדבר איתו על לונה וכאילו. לא יודעת, יש משהו נורא מוזר בקשר שלהם. באיזשהו פרק גם צחקו על זה שהם שכבו. ואז שם היא שמה את הראש שלו על הירכיים שלה ואני ממש נגעלת כי היא הרגע הייתה באמצע האקט!!!. וגם ועל האמא של לונה, ואל, שעזבה אותה ועכשיו היא מתה. והאמא הביולוגית של נייט. זה כאילו. דיי. דיי. בבקשה.

ואז, אחרי שנייט עושה מעשים לא נאותים (לא, לא ס*ס) עם לונה, הוא מגלה את המכתב של לונה לג'וש (הבחור שהיא שכבה איתו - ובכתב היא אמרה שהיא לא רוצה שהם יהיו ביחד), ואז הוא הולך וכאילו שוכב עם פופי (מה היה העניין? באמת שאין לי מושג. אולי מסבירים את זה ב30 אחוז שנטשתי). שאגב!!! עשה את כל הקטע המיני עם לונה כשהוא חולה. והוא נישק אותה כשהוא היה שתוי. הוא רוב הזמן גם שתוי. בכל מקרה, לונה רואה את נייט ופופי "שוכבים" וטסה בלי לענות להודעות של נייט. אחלה. valid. ואז!!! קורה הקטע שנייט נכנס להורים שלו ואז אמא שלו באה ואומרת לו להשיג אותה ואז הבחור טס לקולג' שהיא נמצאת בו (אמרתי שהיא טסה לקולג'? היא טסה לקולג'. היא גדולה ממנו בשנה וזה למה הם לא דיברו 4 חודשים) ואז הם עושים מין התערבות על לימונים ואז הם שוכבים במקום ציבורי ואז שוב פעם בחדר מעונות כשחברה שלה ישנה במיטה ליד (שהיא סופר כועסת עליה כי באותו ערב, לונה דיברה לראשונה) (דייייי זה כזה מוזר!)

ופתאום נזכרתי שגם שדרייה (מהספר הקודם) נישקה את לונה בשביל שלונה לא תסתכל על נייט ופופי בזמן הנשיקה של ה1 בינואר (תחילת שנה כאילו). ולא רק כזה… פרק. ליטרלי סשן מזמוזים. דרייה מאורסת! מה לעזאזל!!!!!!!!!!!!!!!111

וכאילו סורי, אני לא מרגישה כימיה בין הדמויות, אני לא רוצה אותם ביחד כי הם כל כך רעילים. וכשהם שוכבים יש לי בחילה מהם כי זה כזה לא טבעי. ובכללי וואט דה פ*ק.

זהו הספר הזה שבר לי את המוח. כנראה שגם שכחתי המון דברים אבל שיהיה. תהנו מהcrashout שלי.
אם מישהו קרא את הספר, בבקשה תגידו לי אם נייט והאמא המאמצת שלו שכבו כי נראה לי שכן, אי שם באחוז 78 אחרי שנייט שוב פעם לא תיקשר על משהו שמפריע לו עם לונה ושכב עם האמא המאמצת כי הוא היה עצוב.
תודה.
אני אאוט.

» ביקורות נוספות של ליז
» ביקורות נוספות על תיכון אול סיינטס 2 - אביר שבור - Broken Knight