ביקורת ספרותית על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013 מאת פרנסיס סקוט פיצג'רלד
ספר טוב

---

תחושת בדידות ומלנכוליה מלווה את "גטסבי הגדול". הקריאה בו מגלה מסיבה אחת גדולה בבית מפואר שאינו אלה תפאורה שמסתירה את הפחד העמוק של בני האדם מבדידות וחוסר מימוש עצמי. חלום אידאלי שהמרדף אחריו הופך להיות דרך חיים.
מה היו הישגיו של גטסבי, בסופו של דבר? הטרגדיה הגדולה של גטסבי היא שאיש לא הכיר אותו באמת; כי הוא ויתר על כל מה שהיה או יכל להיות כדי לגלם לדמות - להפוך לתמונה שדמיין כשניסה לצייר בעיני רוחו כיצד נראית הצלחה. (התמונה הזו, במקרה של גטסבי, היא התגלמות החלום האמריקאי של המאה ה20, אך היא יכלה להיות כל אידאל חברתי בכל מיקום גאוגרפי או היסטורי).
ובתוך האובססיה הזאת הוא הפך לכלום. הוא הקדיש לכך את חייו בסבלנות כדי מתוך אמונה שאם יצליח לגלם את הדמות הזאת, יזכה בלב אהובתו. אבל האם בכלל אהב אותה באמת, או שמא אהב את הרעיון שלה, כי היא הייתה התגלמות החלום הנשגב (או ״האור הירוק״) שהצדיק את כל מהמורות החיים?

גטסבי הגדול נשאר רלוונטי ויישאר רלוונטי תמיד. דרך דמויות מעטות, ופחות מ-200 עמודים, בתיאורים שיש בהם תמיד יחס נכון בין אמפטיה לביקורת, הרגשתי שאמירתו של הספר אינה מסתכמת באלגוריה לדרך חיים נכונה או אותנטית, אינה רק משל על נזקי חוסר האותנטיות של החברה המודרנית. כשניק יחזור לעיירת הולדתו הקטנה והמנומנמת שבמערב לא יוכל להפסיק להשוות אותה לעיר הגדולה ולהפך. שני החלקים מתקיימים בו באותו הזמן, מתנגשים וסותרים זה את זה.
גטסבי הוא דוגמה קיצונית לכך, אך בתוך כולנו מתקיים דחף למצות את החיים בצורה הטובה ביותר. להפוך לסיפור הצלחה. להגשים את החלום שלנו. למצוא או להמציא משמעות כלשהי. לעבוד ולעבוד כדי להגיע לשם - אבל לאן, בעצם?
בעיני הספר מצליח לתאר ולהרהר במרדף כלל אנושי - בלי קשר למעמד חברתי או כלכלי, תקופה או מקום. המרדף אחר מטרה בלתי מושגת שאנחנו תלויים בה כדי להמשיך להתקדם לאנשהו ומצד שני, גורמת לנו לפספס את החיים עצמם.

» ביקורות נוספות של חור בגרב
» ביקורות נוספות על גטסבי הגדול - תרגום חדש 2013