ביקורת ספרותית על בעל זבוב מאת ויליאם גולדינג
הביקורת נכתבה ביום שבת, 20 באוקטובר, 2018
ע"י חור בגרב


כששאלתי חברים ומכרים מה דעתם על 'בעל זבוב', נתקלתי בדעות חלוקות ומקוטבות מאוד, שעוררו את סקרנותי לקרוא ולבדוק בעצמי.
כעת אני יכולה להגיד שאינני משתייכת למחנה אוהדיו, ובאותו הזמן אני שמחה שקראתי אותו.
'בעל זבוב' הוא רומן אלגורי, ולכן בעיני נופל בין שני הכיסאות – בשל היותו משל חד משמעי על האנושות, דמויותיו שטוחות וחסרות התפתחות; התהליך הבולט היחיד שעוברות הדמויות הוא של קולקטיב, הנסחף אחרי הכוחניות ומאבד את מערכות המוסר ומוסכמות החברה. ספק אם חוסר ההתפתחות הזה היה בולט או מפריע אם 'בעל זבוב' היה סיפור קצר, אבל לפחות בשבילי – מסר מובהק כל כך פשוט לא מחזיק 200 עמודים, בעיקר את חלקיו הראשונים. ייתכן שהסיבה היא התרגום הישן שקראתי, אבל לעיתים קרובות ההתרחשות ותאורי הטבע מלאים בדימויים רבים כל כך, שהתקשיתי להבין למה גולדינג מתכוון – ומצאתי את עצמי קוראת את אותן השורות שוב ושוב, בניסיון לפענח מה קרה בפועל.

ולמרות זאת, אני שמחה שקראתי את הספר. מדוע? מלבד העובדה שסוף סוף יכולתי לגבש עליו עמדה משלי, אני חושבת שלמרות שאולי אינו עומד במבחן הזמן הוא ספר חשוב. עומד לזכותו ההקשר ההיסטורי שבעקבותיו נכתב – לאחר מלחמת העולם השנייה, והביקורת הנוקבת שמועברת בצורה לא מעודנת במיוחד, אך אפקטיבית. התקופה בהחלט מסבירה את המיזנתרופיה הכללית השורה על הספר. העולם היה במצב עגום מאוד, ורבים תהו כיצד הפשיזם והאלימות התפשטו בקרב חברות רבות כל-כך. גולדינג מציב מראה מול החברה. היה לכם גן-עדן, ובחרתם להפוך אותו לגיהינום. לא צריך להיות פסיכופט או רשע כדי לחולל מעשים נוראיים: מספיק רק פחד ופילוג מפני מפלצת דמיונית, מפני הלא נודע, כדי להפוך למפלצות בעצמיכם.
אם ישאלו אותי חברים ומכרים מה דעתי על בעל זבוב אגיד – הוא קצת פשטני וקצת משעמם, ולא ממש נהנתי לקרוא אותו. אבל הוא גם מעורר מחשבה. אולי הוא יעורר בכם כעס ואולי הסכמה. אם אינכם בטוחים מה מבין השניים תרגישו, הייתי ממליצה לכם לקרוא אותו, רק כדי לגלות את התשובה.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 5 חודשים)
היתה לי מורה מתלהבת, אבל לא זכור לי שהתלהבתי מהתיכון מי יודע מה.
adir (לפני 5 חודשים)
נראה לי שחלק מכם הם היוצאים מהכלל המעידים על הכלל , אלה שנהנו ממורה אייקוני, שהחליט ללמד, ולא ללמד ללעוס ולהקיא , כמו שנהוג במע'. אלו מורים יוצאים מהכלל, מפני שאתם זוכרים ומציינים אותם (להבדיל מהשאר, שזה מה שלמדו). אשרכם שזכיתם.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
החטא ועונשו הוא לגמרי עונש כבד. ספר חצצי ולגמרי לא מעניין.
Tamas (לפני 5 חודשים)
הספר זכור לי מימי הבית ספר, כמו ספרים אחרים שנדרשנו לקרוא למבחנים כגון: החטא ועונשו, ואכן תהינו במה חטאנו שמגיע לנו עונש שכזה..... יכול להיות שזה הספרים עצמם ויכול להיות שזו המסגרת הלימודית.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
אני מאלה שלמדו את אבא גוריו. אהבתי אותו אז. קראתי שוב לפני זמן מה ומאוד לא אהבתי את הסגנון של בלזק. אני אוהב מאוד ספרות צרפתית ומכולם את אמיל זולא.
מהמודרניים יותר את מישל וולבק.
חור בגרב (לפני 5 חודשים)
מחשבות - כן, אני מבינה את הצורך בכך - אבל היה לי קשה להעביר ספר שלם עם דמויות שטוחות...

ובהחלט - במקרה שלי, לא למדתי את היצירה לבגרות, (אלא את חצוצרה בואדי) אך חלק מהשכבה שלי למד אותה, ומכאן השיח על היצירה שסקרן אותי. אלו שלמדו אותה לאו דווקא שנאו אותה. אני יכולה להבין מדוע היא חביבה כל כך על מורים לספרות, בגלל שקל להדגים עליה כל מיני מאפיינים ספרותיים שמשרד החינוך מאוד אוהב לבודד ולנתח. גם לי היה מזל, ובזכות מורה מצויין לא רק שנחשפתי לספרים רבים בזכות לימודי הספרות, אני יכולה גם להגיד בוודאות שאחריהם אני מרגישה שאני מצליחה להבין ולהנות יותר מספרים. אבל למרבה הצער, במקרים רבים, כמו שציין אדיר שיטת הלימוד בהחלט יכולה להשאיר רושם שלילי כל כך עד שאפילו תגרום לתלמידים לשנוא לקרוא. אין ספק שלמורה יש השפעה אדירה, לטוב (כמו שציינה כרמליטה) ולרע.

דרך אגב, גם אני קראתי את הספר במהדורה הישנה, הכחולה, אבל רוב הביקורות על הספר מופיעות כאן, אז החלטתי לכתוב אותה איתן... האם אלו שני תרגומים שונים?
כרמליטה (לפני 5 חודשים)
קראנו בבית ספר באנגלית לפני שנים רבות. Lord of Flies.

למזלי היתה לנו מורה טובה לספרות. עד היום היא נערצת על כל המחזורים הרבים של ביה"ס שלמדו אצלה.
יצא לי ללמוד גם שנה אחת בקיבוץ בשביעית, לפני כ-50 שנה. שם המורה נתנה לנו להכין עבודה על "הארוס השחור והלבן בשירת האהבה של ביאליק". עד היום אני זוכרת חלקים מהעבודה שכתבתי וגם את הערותיה. נדמה לי שאפילו היום מורים לא היו מעזים לתת בבי"ס עבודה שהמילה "ארוס" נכללת בשמה.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
אדיר, יש בזה משהו.
adir (לפני 5 חודשים)
אני לא מכירה את החברים/ות שלך אני לא יודעת בני כמה הם/ו ואיפה למדו, אבל אני מרשה לעצמי לנחש , רוב אלה ששנאו את הספר, קראו אותו במסגרת ביה"ס. זה לא משנה אם הספר הוא יצירת מופת או כזה שלא ראוי לעצים שנכרתו ליצר את הנייר שעליו הודפס, ברגע שעבר את מטחנת ביה"ס, במיוחד אם זה יועד לבגרות, תהליך שינון הדעה הנכונה (זו שתמקסם את הציון, זו הבמורה דקלמה או שנקראה בחוברת ההכנה לבגרות) יגרום לתלמיד לשנוא אותו במיוחד (והרבה פעמים את הקריאה בכלל).
אגב, לפי התמונה כאן יש גרסה ישנה יותר, זו שאני למדתי ממנה בזמנו.
מחשבות (לפני 5 חודשים)
קראתי לפני מיליון שנה ולא ממש זוכר את הסגנון. בדר''כ באלגוריות הדמויות שטוחות כי זה משרת את האלגוריה. יש החושבים שמעבר לגיהנום הוא מעבר רועש ורב להבות. זה בסה''כ התחיל בנאומים כועסים של היטלר בבתי בירה ונגמר בשבעים מיליון מתים, מאות מיליוני פצועים וארצות שנחרבו.
חור בגרב (לפני 5 חודשים)
גם אצלי המתין, כמה שנים... תודה סקאוט. :)
סקאוט (לפני 5 חודשים)
כתבת יופי! טרם קראתי את הספר. הוא ממתין לתורו בסבלנות.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ