ביקורת ספרותית על אבות ובנים (1994) מאת א.ס. טורגנייב
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 24 בנובמבר, 2018
ע"י פרפר צהוב


אבות ובנים מציג את פער הדורות ברוסיה של המאה ה-19 , שבה החלו שינויים חברתיים , כגון שינוי במעמד האיכר-הצמית והתפתחות של המדע.

הסיפור מציג את בזארוב, כמייצג את הדור החדש, המאמין בקידמה ובתועלתנות ובז למה שאינו תועלתני, כגון: אמונה דתית, אהבה, שירה, אצולה. לדבריו: "כימאי הגון מביא תועלת פי עשרים מכל משורר שבעולם". המוטיב המרכזי אצלו הוא שלילה של הכל, ולמרות שהוא עוסק ברפואה, הוא טוען שאין לקבל שום דבר ויש לערער על הכל , כולל על הרפואה: "היום אנחנו מלגלגים על הרפואה בכלל, ואיננו סוגדים לשום אדם". בזארוב מתייחס אל האנשים כאמצעים להשגת מטרותיו.

ארקאדי, חברו, מעריץ אותו ונגרר אחריו. עם זאת, יש בו גם נטיה לסנטימנטליות.

לעומתו, הדור הישן מיוצג באופן המובהק ביותר ע"י פאוול פטרוביץ', דודו של ארקאדי, השומר על גינוני אצולה, ואינו מנסה לשאת חן בעיני הצעירים. גם אימו של בזארוב מאמינה אדוקה, בעלת אמונות תפלות שונות ומשונות שומרת על אמונתה ולא משנה את דעתה על פי רוח הדור הצעיר.

הסיפור מציג את המאבק בין שתי הדעות המנוגדות האלה, כמו גם שינויים שעוברים על חלק מהדמויות.

טורגנייב מציג את הסיפור באופן סביר וניטרלי. הקריאה זורמת, אך, לטעמי, כתיבתו אינה מרגשת ככתיבתם של צ'כוב או צווייג.

3.5 כוכבים.
12 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
מחשבות (לפני 4 חודשים)
אותי הספר שעמם ונטשתי.
סקאוט (לפני 4 חודשים)
אין ספק שכתיבתו של צ'כוב מרגשת הרבה ביותר. ולמרות זאת, אני, בניגוד אליך, דווקא כן אהבתי את ספרו של טורגנייב. אפילו כתבתי עליו סקירה אוהדת מאוד שמתארת היטב את הרגשתי מן הספר. העובדה שהוא מתחיל בעצלתיים ובאיטיות רבה דווקא הועילה לעוצמתיות של סוף הסיפור, לדעתי.

זה ספר שנקרא לאט ובעבודה קשה אבל העבודה הקשה אכן משתלמת. אתה מקבל גמול על הזמן שהשקעת בקריאה.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ