בראשית 1977 הזדמן יעקב חבקוק לדרום הר חברון והופתע לגלות משפחות של פלאחים ורועים הגרות במערות. סקרנותו הביאה אותו לחיות במחיצתם של שוכני המערות, בחורבות ובכפרים. כשלוש שנים עשה בקרבם, לבוש בבגדיהם המסורתיים, ניזון ממזונם, דובר את שפתם, נושא כינוי ערבי. תוצאתו של מחקר בלתי אמצעי זה היא הספר "חיים במערות הר חברון".

הספר בנוי כשני ספרים המשלימים זה את זה. האחד, טיפולוגי באופיו, דן במערות לסוגיהן, בשוכני המערות שבנפת הר חברון, במנהגיהם ואמונותיהם העממיות מסורתיות. השני, לקט של קטעים המעובדים מתוך יומן השדה שניהל יעקב חבקוק במרוצת שנות המחקר, המאירים את המחקר מנקודת מבטו של החוקר, הצעיר הישראלי, החודר לאיזור רגיש והנדרש לכלכל את צעדיו בזהירות ולתמרן בין כללי המסורת של החברה הנחקרת מחד, לבין גורמים עוינים הפעילים באיזור, מאידך.

"חיים במערות הר חברון" חיבור מיוחד במינו הקורע צוהר אל תרבות עלומה, אל עולמם של אנשים החיים בשלהי המאה ה־20 לפי דפוסים בני אלפי שנים.

שם הספר
מבית השיער לבית האבן - משכנות הבדוים (הבדואים) בתהליכי שינוי - מחקר אתנוגרפי
עקבות בחול - גששים בדווים בשירות צה"ל
טירור (טרור) בשם האסלאם - פרופיל של תנועת החמא"ס
עד הפרט האחרון