הביקורת נכתבה ביום חמישי, 12 ביולי, 2018
ע"י דוידי
ע"י דוידי
אני קורא לא מעט, אבל כותב מעט ביקורות, ראשית, כי אין לי זמן. שנית כי אין לי משהו חשוב או מעניין להגיד אפילו לעצמי שלא לדבר על מישהו אחר, שלישית כי יעל הר כבר כתבה על הספר, משהו הרבה יותר חכם, מעמיק ומשובב את הנפש, אבל כל כך נהניתי מהספר הקליל והמשעשע הזה, (לטעמי האישי אנשים לא מבינים כמה קשה לכתוב ספר קליל ומשעשע, הרבה יותר קל לכתוב ספרים "רציניים") ויעל עוד לא כתבה עליו אז יאללה החלטתי לכתוב.
יש כל מיני סוגים של ממתקים, יש ממתקים שאתה אוכל ומייד אחר כך מצטער שאכלת אותם כי אתה גם הולך להשמין במאה חמישים ושמונה קילו וגם להראות כמו היפופוטמית עם שישיה וזה אפילו לא היה טעים, יש ממתקים שאתה אוכל ומרגיש כאילו נפלת לתוך כוס תה עם שבע מאות כפיות סוכר ואתה עוד שניה טובע, ויש ממתקים שפשוט משובבים את נפשך וגורמים לך לזכור שאתה בעצם קצת קצת ילד, למרות שאתה בן תשעים ושמונה, שלא זוכר איך קוראים לו ושערות צומחות לו רק באוזניים.
יש גם כל מיני סוגים של סופרים, יש את הרוב המוחלט משוכנע שהוא שילוב של דוסטויבסקי, ווירג'יניה וולף ורם אורן בגוף אחד והעובדה שהם עדיין לא זכו בפרס נובל היא שערוריית המאה, יש סופרים שעסוקים בלעקוב אחרי סופרים אחרים ולקנא עד מוות בפרסים רשימת רבי מכר ושאר ירקות, יש סופרים שחושבים שהם עצמאיים בגלל שאף הוצאה רצינית לא הסכימה לקבל אותם, ויש סופרים נחמדים, את האמת מהזן הזה פגשתי רק אחד עד עכשיו- ירון פריד האיש והאגדה. אני יודע שאתם מעקמים את האף, מה הבעיה להיות נחמד? נו, נראה אתכם מנסים להיות סופרים ובנוסף עוד נחמדים בארץ הצפופה והלחה הזאת יותר מחמש דקות ברציפות, ירון פשוט עושה את זה באופן טבעי.
וכל ההקדמה הארוכה הזאת היא פשוט כדי להגיד ש"הכל אודות חביבה" ספרו החדש של ירון פריד הנחמד הוא פשוט ממתק מהסוג המוצלח ביותר.
הספר הוא ווריאציה ל "הכל אודות חווה.", סרטו המומלץ של ג'וזף מנקביץ שמבוסס אף הוא בתורו על סיפור קצר- "חכמת איב" שכתבה מרי מור. במרכז הסיפור מאבק איתנים לחיים ולמוות, בפינה אחת יושבת נמרה מנוסה, חביבה רוז בת השבעים ושמונה, היא משוכנעת שהיא עדיין יכולה לשחק בקלילות את התפקיד הראשי של נערה בת עשרים ושמונה בהצגה "שריפה בפרדס" ואיש לא ישים לב שהיא מבוגרת בעשר שנים מהתפקיד בפינה השניה הדור החדש כוכבת הריאליטי קרין מזור, יפה, מפורסמת ומשוכנעת שהתפקיד של "שריפה בפרדס" הוא תפקיד חייה, והיא תעשה פחות או יותר הכל כולל הכל כדי להשיג אותו, מי מהן תשיג את התפקיד?
הספר הוא שיר הלל לתיאטרון הישראלי, על עליבותו וגדולתו, על מה שאנחנו הצופים רואים ועל כל כל הדברים המעניינים שמתרחשים מאחורי הקלעים. סיפור על האשליה הזאת שנקראת חיים שתמיד מבוימת לא משהו והתסריט מגומגם די עלוב, זאת לעומת המציאות שמתחילה ברגע שהמסך עולה וההצגה מתחילה והכל כל כך אמיתי, מדוייק ושנון.
אז זה לא דוסטויבסקי, גם לא טולסטוי, אבל מי רוצה לקרא טולסטוי בחום הזה? זה פשוט הספר המושלם לקיץ הזה, קליל, מרושע, מבדר, קצר וקולע.
בקיצור ולעניין ספר כיפי ומומלץ, הספר של הקיץ שלי.
להשיג בחנויות הספרים. (נשבע שאני לא מקבל אחוזים...)
25 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
וונדי פן
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מרעננת!
אחד היתרונות היחידים בקיץ הישראלי המהביל, סיבה לקרוא ספרים כיפיים וקלילים...
כי מי רוצה לקרוא טולסטוי בחום הזה? מעולה! אגב, אין לי כח לטולסטוי גם בקור הישראלי... |
|
לי יניני
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
תודה. חבל שאתה לא כותב יותר ביקורות. אהבתי את הסקירה הזו.
|
|
המורה יעלה
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת מעולה.
מי צריך ביקורת חשובה או מעמיקה בחום הזה?
|
|
שונרא החתול
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
יעל, קראתי את הספר והמלצתי לך היא להוריד אותו מהרשימה.
(במחשבה שנייה: לקרוא. בגלל הסיבות שעליהן כתב דוידי כל כך יפה.) |
|
מורי
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
לא אכפת לי לנסות את טולסטוי בכל מזג אוויר. את דוסטויבסקי אני לא מוכן בשום
מזג אוויר. מבחיל.
|
|
yaelhar
(לפני 7 שנים ו-1 חודשים)
אתה צריך לכתוב ספר משעשע. יש לך את זה (-:
שיכנעת אותי והוספתי לרשימה. |
25 הקוראים שאהבו את הביקורת