ביקורת ספרותית על הכל אודות חביבה מאת ירון פריד
ספר טוב

---

חביבה רוז היא שחקנית ענק, יחידה בדורה, דיווה מלכותית, כוכבת על גם בגילה המופלג. על הבמה היא לא משחקת את הדמות אלא ממש נכנסת לתוכה. היא-היא הדמות עצמה. הזדהות מוחלטת, שחקנית טוטאלית.
אבל במובנים רבים היא גם, איך לומר, בנאדם די חרא.
נערצת אבל גם עוקצנית, צינית, מביטה על העולם מלמעלה. חסרת בושה ולא עושה חשבון. היא הכוכבת רבת הזכויות ומי אתם בכלל. משבשת (בכוונה או שלא) שמות של מכריה כך שקארין הופכת ל'דורין', יואש ל'בואש' ודליה ל'דניה'. מלגלגת על שמה של עופר אילן- 'בת עם שני שמות של בנים'. היא לא תופיע באולם תיאטרון שאינו מצוחצח כמו לקראת מסדר המפקד או אינו לטעמה (לא אכנס לבור תחתית אפל זה). מתעבת את הצופים המעזים לגעת בנייד שלהם ובהזדמנות אחת חוטפת מידו של אחד את המכשיר.
שפתה משולחת רסן לא אחת. הפרס ש'אפשר לדחוף ל...'; זה תיאטרון ולא בית זונות, אני שחקנית ולא צנצנת עמבה. לושקה אישון שנישאה לבעלה לשעבר היא רומניה קטנה ופאתטית.
אחד הביטויים האהובים עליה הוא "תתעורר ותריח את הקפוצ'ינו" על משקל wake up and smell the coffee . 'תודה, מעריכה מאד' הוא קוד ל'יופי, שמעתי. עכשיו תתחפף לי מהעיניים'.
יש לה חברת אמת אחת המלווה אותה חמישים שנה, רביבה קרקוביאק שגם מנהלת את ענייניה הכספיים. צילי וגילי, תאומות הפרא, יתומות הסערה. מצד שני היא מקוממת עליה לא מעט. קולגות, מנהלים ואת בנה היחיד, צביקה שלמעשה היתה נוכחת- נפקדת בחייו, יותר נפקדת.
ההצגה 'שריפה בפרדס' שאמורה להיות השיא עבורה בו תשחק בת 28 מקוממת נגדה את מי שרואים בה שחקנית ותיקה ועבשה שאמורה להיות שמורה בנפטלין . די כבר, חאלאס, יש גבול. עשית את שלך, קישטה. המתחרה על התפקיד היא צעירה כשרונית, קארין מזור. נמסיס- מעריצה.
-והפיצוץ, כשמגיע, הוא עד הסוף. דו-קרב באוקיי קוראל. היא גארי קופר נגד הרעים בגירסת התיאטרון של 'בצהרי היום'. לא לוקחים שבויים.
-סגנונו של הספר הבנוי משמונה מערכות מושחז ומהנה. הוא מעניק הצצה אל מאחורי הקלעים של העולם הזוהר כלפי חוץ. תככים, קנאה,אגו ואינטריגות סביב זכויות וכסף. שמות מלגלגים כמו יוכי וכוכי, מאיה וגאיה, צפריר מנוחות. רמי קיק הגיי, ההופך ל'קיקה' ומדבר על עצמו ולזולתו בלשון נקבה.
המחבר שאב השראה משחקניות כמו זהרירה חריפאי, חנה מרון וחנה רובינא והעניק את השם חנה בספר לכוכבת עבר השרויה בזקנה עלובה.
'כולם אוהבים את חביבה רוז. אמא שלי הרוסה עליה, אבא שלי מאוהב בה עד היום. ויותר מכולם, חביבה רוז אוהבת את חביבה רוז'. צפריר מנוחות, המנהל האמנותי הצעיר והחדש שלא נמנה על חוג מעריציה של הפרימדונה.

» ביקורות נוספות של ראובן
» ביקורות נוספות על הכל אודות חביבה