“לוגיקומיקס הוא ספר קומיקס מסוג רומן גרפי.

הרומן עוסק בחיפוש אחר יסודות המתמטיקה על רקע תולדות חייו של ברטרנד ראסל (1872 – 1970).

הרומן משלב בין המאמץ הפילוסופי-מתמטי לביסוס יסודות המתמטיקה ובין קורות חייהם של העוסקים בכך. הדמות המרכזית ברומן היא הפילוסוף, הלוגיקן והמתמטיקאי ברטרנד ראסל. דמויות נוספות הן אלפרד נורת' וייטהד, שותפו של ראסל לכתיבת "פרינקיפיה מתמטיקה", הפילוסופים לודוויג ויטגנשטיין וג'ורג' אדוארד מוּר, הפילוסוף והלוגיקן גוטלוב פרגה, המתמטיקאים דויד הילברט וגאורג קנטור, הלוגיקן קורט גדל וחלוצי מדעי המחשב אלן טיורינג וג'ון פון נוימן.

העלילה העיקרית מוצגת בדרך של הרצאה שנשא ראסל בארצות הברית בימים של אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, ובה תיאר אירועים מחייו. במקביל לעלילה העיקרית יוצרי הרומן (המחברים והמאיירים) מופיעים אף הם כדמויות בו, בדיוניהם על אופן הצגת הסיפור.

מבחינת דיוק היסטורי ומתמטי, בסוף הספר מציינים מחבריו: "לוגיקומיקס שואב השראה מן המסע לחיפוש יסודות המתמטיקה. רוב הדמויות בספר הן של אנשים אמיתיים, שחיו ופעלו והיו שותפים למסע הזה. למרות זאת, לוגיקומיקס הוא בפירוש לא ספר היסטוריה, והוא גם לא רוצה להיות כזה. לוגיקומיקס הוא רומן גרפי – זה מה שהספר רוצה להיות".

בהתאם לכך, המחברים מציגים דוגמאות אחדות לסטייה של הרומן מן הדיוק ההיסטורי: "אפשר להניח בביטחון שראסל מעולם לא נפגש פנים אל פנים עם פרגה או קנטור. ... אין שמץ של ראיה לכך שראסל היה בקהל בהרצאת ה"אי-שלמות" של גדל. קרוב לוודאי שהוא לא היה שם, וּודאי שהילברט לא היה שם. פון נוימן, לעומתם, היה בקהל, ובאמת אמר "הכול נגמר" מייד לאחר מכן. יותר מזה, ראסל לא היה יכול לבקר אצל פרגה מייד לאחר ההרצאה הזאת, שהרי זה האחרון מת שש שנים לפני כן. ועוד".

להידוק הקשר בין הרומן הגרפי להיסטוריה וללוגיקה ניתן בסוף הספר נספח ובו מידע אנציקלופדי על הדמויות והמושגים המוצגים ברומן.

על המתמטיקה שברומן העיר ד"ר גדי אלכסנדרוביץ: "אין הרבה מתמטיקה בקומיקס, אבל מה שיש, מוצג במדויק. כך סיפור המלון של הילברט והפרדוקס של ראסל מובאים שניהם במלואם. אפילו המוקש המסוכן ביותר - משפטי אי השלמות של גדל - לא מוצג מספיק בפירוט כדי שיתפוצץ".

הספר נכתב ע"י הסופר אפוסטולוס דוקסיאדיס ומדען המחשב כריסטוס פאפאדימיטריו. למי שמכיר, דוקסיאדס הוא אותו מחבר של הספר הנפלא הדוד פטרוס והשערת גולדבך.”

“האם יש אמת?
ואם יש אמת, למה כולם מסתירים אותה?
למה בכלל צריך לדעת מה האמת?
אחד הספרים המהנים ביותר עבורי השנה, היה לוגיקומיקס, ולא רק בגלל נושאו, החיפוש אחר האמת.
למי שלא מכיר אותי, אחד מחטאי הרבים והמגוונים, מלבד אלה שקשורים לבלונדיניות ואזיקים, הוא הפילוסופיה ובייחוד מה שנקרא בלעז, אפיסטמולוגיה, שזאת סתם מילה יוונית ארוכה שפירושה השפוט הוא חקר הידיעה וענינו מהי ידיעה, איך יודעים ומה היחס בין הידיעה שלנו למציאות.
מחד זוהי ביוגרפיה בקומיקס של ברטרנד ראסל, פילוסוף והוגה מעט נשכח של תחילת המאה העשרים, ומאידך זהו ספר שמתאר לנו את כותבי וממיירי הספר שמתלבטים לא מעט בשאלה איך לתאר רעיונות לוגיים מופשטים בספר שעיקרו ויזואלי, מוחשי או שאולי...
הספר מתאר את ברטראנד ראסל הצעיר 1872-1970, שמתייתם מהוריו בגיל ארבע, והוא גדל אצל סבו וסבתו, סבו ראש ממשלת בריטניה ג'ון ראסל נפטר אחרי שנתיים והוא ואחיו גדלים עם סבתו הנוקשה, הוא בודד, עצוב אבל שני דברים מצילים אותו, השירה והמתמטיקה וכך הוא כותב, : "בגיל 11 התחלתי, בהנחיית אחי, לקרוא את "היסודות"של אוקלידס. זה היה אחד האירועים הגדולים בחיי, מסנוור כאהבה ראשונה. לא תארתי לעצמי שיש בעולם משהו ערב כל-כך. מאותו רגע, ועד שנתי ה-38 (עת סיימתי לכתוב את פרינקיפיה מתמטיקה עם וייטהד), מתמטיקה הייתה העניין המרכזי והמקור העיקרי לאושר בחיי"
מובן שראסל אינו רק מתמטיקאי, הוא הוגה דעות, מחנך, סוציאל דמוקרט, פציפיסט תוקפני למדי, וזוכה פרס נובל. הוא מתחתן שלוש פעמים, מנסה לחיות בנישואים פתוחים עם אישתו השניה, בתקופה שזה לא ממש היה באופנה ונכשל עקב קנאתו.
ראסל מחפש כל חייו את האמת, אחר אותו דבר יציב שנעלם מחייו עם מות הוריו, אולי הממשות עצמה, ראסל מגלה שלמתמטיקה האהובה שלו אין כל בסיס לוגי, אולי המתמטיקה היא נכונה, אבל מדוע היא נכונה, איך אפשר להוכיח שהיא נכונה?
האם לחייו אין כל בסיס?
ראסל ורבים אחרים יוצאים למסע, הם מחפשים את האמת מאחורי המתמטיקה, פרגה מורו משתגע, וויאטהד שותפו מבין שאין תוחלת במסע, וויטגנשטיין תלמידו מראה לו דרך אחרת, ולבסוף גדל האהוב, שמוצא בדיוק את מה שראסל לא רצה למצוא..
זהו ספר יפה, מצוייר היטב ומראה לנו בכל רגע את הקשר בין חייו האישיים של ראסל לרעיונותיו הפילוסופיים.
אני מאוד נהניתי... מכאן המשכתי לביוגרפיה של רוזה לוקסמבורג, גם היא בקומיקס...”