“בספרון קטנטן תמצית של געגוע גדול כותבת יעל שיה את הסיפור האוטוביוגרפי שלה על החיים והתמודדותה בצל היתמות ואובדן שני הוריה בטווח כל כך קצר אחד אחרי השני . מבנה הספרון :פרקים קצרים המקלילים את הכאב העצום ומותירים חותם בלב . יעל בת יחידה . וכולם שואלים אותה :למה את מחייכת ? בכתיבה תרפויטית אמיצה רהוטה ובגובה העיניים ללא כל התיפיפות היא פורטת בנימי נפשה , בראייה מפוכחת עם מעט הומור ולעיתים אף הומו”

“תקופה ארוכה לא קראתי כמעט שום ספר, חוץ מספרי עיון (אם זה נחשב), היה נדמה לי שקראתי כבר את כל הסיפורים, בשנוי פרט כזה או אחר, שהסיפורים שאני קורא מצביעים לא על העולם אלא דווקא הרחק ממנו, שהם מנסים לבדר אותי בעל כורחי, ולא רציתי להתבדר. הספר הזה החזיק אותי לחיקה המנחם של הקריאה. הגעתי לספר הזה לגמרי במקרה, הוא נח על מדף הספרים המומלצים בספריה, ספר קטן ולבן עם כריכה וורודה וציור מכוער למדי על של ערמ”

“בספרון קטנטן תמצית של געגוע גדול כותבת יעל שיה את הסיפור האוטוביוגרפי שלה על החיים והתמודדותה בצל היתמות ואובדן שני הוריה בטווח כל כך קצר אחד אחרי השני . מבנה הספרון :פרקים קצרים המקלילים את הכאב העצום ומותירים חותם בלב . יעל בת יחידה . וכולם שואלים אותה :למה את מחייכת ? בכתיבה תרפויטית אמיצה רהוטה ובגובה העיניים ללא כל התיפיפות היא פורטת בנימי נפשה , בראייה מפוכחת עם מעט הומור ולעיתים אף הומו”

“תקופה ארוכה לא קראתי כמעט שום ספר, חוץ מספרי עיון (אם זה נחשב), היה נדמה לי שקראתי כבר את כל הסיפורים, בשנוי פרט כזה או אחר, שהסיפורים שאני קורא מצביעים לא על העולם אלא דווקא הרחק ממנו, שהם מנסים לבדר אותי בעל כורחי, ולא רציתי להתבדר. הספר הזה החזיק אותי לחיקה המנחם של הקריאה. הגעתי לספר הזה לגמרי במקרה, הוא נח על מדף הספרים המומלצים בספריה, ספר קטן ולבן עם כריכה וורודה וציור מכוער למדי על של ערמ”