ביקורת ספרותית על חיים שלמים מאת רוברט זטהאלר
ספר טוב

---

לו יכולתי לבחור כיצד עלי למות, הייתי בוחרת בפריווילגיה שניתנה לאנדריאס אגר, גיבור עלילת ״חיים שלמים״.
מעולם לא בדקתי סטטיסטיקות או ביצעתי מחקרים על מוות שבא אל אנשים כדרך מן הטבע אך הרעיון של קבלתו ללא מורא וידיעה שהנה, מייד יעצמו עיניך לנצח ולבך יפסיק פעימותיו מתכתב עם אותה דרך בה הלכה האנושות מאז ומתמיד.
מלחמות, אסונות ונזקים חוטפים באבחה את החיים מבני האדם ואיננו יודעים מה יהא גורלנו ובאיזה אופן קיומנו בעולם יסתיים אך אם נשלים עם כל הקיצים הכי נוראיים, הכי קטסטרופליים; חיינו יהיו שלמים.

את היצירה הקטנה, הטבעית והמנחמת הזאת קראתי בעונג רב.
אגר, הדמות הראשית בסיפור הינו איש פשוט, רגיל. הגיע בגיל צעיר לכפר קטן בגרמניה. יתום מהוריו וללא אחים ואחיות, על צווארו שקיק ובו מטבעות זהב הסתפח למשפחתו של איכר, קרוב משפחה רחוק שהתייחס אליו כאחד מהחיות אצלו בדיר.
הוא גדל ללא אהבה ורחמים אך למרבה הפלא לא היה זקוק להם.
החיבור שלו לטבע העניק לו הרבה מעבר לדרישותיו.
באמצעות הנוף הפראי, תחושות הקור והחום ופכפוך המים הוא חווה ארועים בלתי נשכחים ואנו למדים אודותיו דרך מזג האוויר ותופעות טבע.
חייו עוברים תהפוכות ושינויים לרוב, מיטלטלים מכאן ומכאן אך עושה הרושם שהוא מקבל אותם בהבנה ומכוונן את עצמו לשעון הביולוגי של המקום בו הוא נוכח.
מה שיפה ביצירה הוא שהקורא חש אהדה כלפי האיש, הוא צופה פאסיבי אמנם אך חש חלק בלתי נפרד מהיופי, מאיך שהדברים זורמים ויש להם נטיה בסופו של דבר להסתדר: כמו מים חיים בנחל שאפיקם נחסם והם מוצאים נתיב חדש לזרום בו.

השנים חולפות, מלחמות שוככות, אנשים מזדקנים ועוזבים את העולם אך נדמה שדבר לא יפגע לרעה באיש החסון והייחודי הזה.
הוא כמעט ואינו מתקשר עם איש ומקבל בשוויון נפש את נפלאות הטכנולוגיה והקדמה.
לדוגמא: הטלוויזיה.

"לא הייתה לו יכולת ההתמדה, זו הנחוצה לצורך צפייה במרקע המהבהב במשך שעות, ובסתר לבו האמין שהדבר עלול לפגוע עם הזמן במאור העיניים ולרכך את המוח"

הוא נאמן לעצמו ומרוצה ממה שיש לו, הוא אדם שלם וזה המון כי רובנו לא מרגישים כך כלל.
יצירה שמעוררת אוושה קלה בלב, שק של סנטימנטים שנעים לסחוב על הגב.

» ביקורות נוספות של shila1973
» ביקורות נוספות על חיים שלמים