ספר מעולה

הביקורת נכתבה ביום שני, 3 באוגוסט, 2020
ע"י יוֹסֵף
ע"י יוֹסֵף
קשה להאמין שאפשר לכתוב חיים שלמים, ילדות, נערות, התבגרות וזיקנה, בנובלה קצרה שיכולה להיקרא באיבחה אחת של שעת לילה מאוחרת, וזה ירגיש כל כך מדויק, כל כך נוגע וכל כך שלם. שעת לילה שמעוררת גם מחשבות נוגות. מה יספרו עלינו? בכמה עמודים נוכל לדחוס את סיפור חיינו שלנו…?
הספר הדקיק הזה, מספר את סיפורו של אדם, אנדריאס אֵגֶר שמו, שנולד, כנראה ב-1898 ונפטר בעשור השמיני של המאה ה-20. אדם שהגורל לא שפר עליו מלידתו. הוא יתום מאם שילדה אותו מחוץ לנישואים, הוא נשלח לגדול אצל דודו חסר הרחמים, הוא נעשה צולע בילדותו, הוא בודד והוא חסר כל השכלה פורמלית. הוא גר באוסטריה, למרגלות הרים נישאים, מרהיבי נוף בקיץ ועמוסי שלג בחורף. הוא עובד בעבודות כפיים שקשורות לבניית ותחזוקת קווי רכבל שמגיעים לאזור הכפרי בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת ומשנים לא מעט את מרקם החיים הכפרי. בכל חייו אגר לא יצא מהכפר שלו מלבד בשנות המלחמה העולמית השניה, לאיזו אפיזודה חיילית לא ברורה ולשנות שבי ארוכות, ועוד פעם אחת.
הסיפור הוא אינטימי וחרישי ולופת מהעמודים הראשונים. לקח לי זמן להגדיר את הקסם שיש בספר, אבל מאוד קשה להניח אותו מהיד. הוא מספר על חיים שלמים אבל לא מרגיש דחוס. הוא מהודק וקצוב וגם צלול ואצור ברגשות.
מה כל כך מיוחד בסיפור החיים הלכאורה בנאלי הזה? הסיפור מתאר אדם שחי בשולי החברה, עם אינטלקט מוגבל במקצת אבל לב מיוחד, חזק מאוד בגופו אבל עדין נפש. אדם שחוסר היכולת שלו לבטא בבהירות את הקורות אותו, את הרגשות, את הסבל, גורמים לכך שזה נראה על פניו כאילו המציאות והחיים חולפים על ידו. אבל במבט מעמיק יותר, ובשימת לב למילים ולמשפטים מסוימים, "למנגינה" של הסיפור, חודרת ההבנה כי בדיוק ההיפך הוא הנכון, האדם הזה חי את החיים בלי חציצה, כאילו ההוויה שלו, הקיום שלו, לא קיים בנפרד מהמציאות. התודעה שלו לא מסוכסכת, ולא מתקיימת בנפרד מהחיים עצמם. אפשר לומר שהוא 'חי' במלוא מובן המילה. אותנטיות זו המילה שמתאימה לבטא את חייו. הספר מצליח לתאר חיים אותנטיים של אדם שכאילו נשאר, במובן הזה, ילד או אפילו תינוק, שחווה את הדברים ומקבל אותם כפי שהם, בפליאה, בלי פרשנות, בלי רפלקסיה תודעתית. פשוט חי.
ספר מרהיב שמספר סיפור חיים שיש בו הרבה כאב, יחד עם אושר, צניעות ופשטות.
36 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
יוֹסֵף
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
סאקוט,
מחכה לשמוע את דעתך.
|
|
יוֹסֵף
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
מלכה,
קראתי את סטונר. וכן, על אף ההבדלים, יש משהו במה שאת אומרת..
|
|
יוֹסֵף
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
חני, יש לך טעם טוב :)
|
|
יוֹסֵף
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה לכם,
אלעד, עמית, אברש ומיה.
|
|
סקאוט
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
מקסים. השגתי. אקרא בקרוב.
|
|
מלכה לוין
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
מזכיר לי את סטונר. קראת?
|
|
מיה אליה
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
סקירה נפלאה יוסף..
מכניסה לרשימה.
|
|
יוֹסֵף
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
פואנטה, ציטוט ממצה!
|
|
יוֹסֵף
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
פרפר,
מינורית-לירית זו הגדרה ממש טובה!
|
|
יוֹסֵף
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה יעל וכרמליטה,
נראה לי שלא תתאכזבו...
|
|
אַבְרָשׁ אֲמִירִי
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
פשוט סקירה מצוינת.
תודה יוסף.
|
|
חני
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
תודה יוסף על סקירה יפה.
רגיש בהחלט, ומהשורה האחרונה תיארת כבר את כל מה שאוהב.
|
|
עמית לנדאו
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
סקירה מדהימה, תודה. נכנס מיד לרשימת הקריאה.
|
|
אלעד
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
סקירה מאוד יפה.
|
|
כרמלה
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
יוסף, יופי של סקירה. תודה
נמצא ברשימת הקריאה שלי. אקדמו בזכותך. |
|
פואנטה℗
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
גם אני אהבתי אותו. שקט, מלנכולי ומנחם.
"הוא לא הצליח להיזכר מנין בא ובסופו של דבר גם לא ידע לאן ילך, אבל על הזמן שבין לבין, על חייו, יכול להביט לאחור בלי חרטה, בצחוק שבא מן הלב ובפליאה אחת גדולה". |
|
פרפר צהוב
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
בהחלט נשמע ספר מעניין. ספרים הכתובים בנימה מינורית-לירית יכולים להגיע למקומות שספרים "צעקניים" לא יגיעו אליהם.
|
|
yaelhar
(לפני 5 שנים ו-2 חודשים)
שיכנעת אותי.
|
36 הקוראים שאהבו את הביקורת