אתן זוכרות את הסרט בחזרה לעתיד 2 ? כאשר מרטי חוזר להווה שלו ב 1985 אך זה הווה שסטה נוראות ממתכונתו המקורית? עיר חשוכה ללא בטחון , כנופיות מסתובבות ברחובות ויורות לכל הכיוונים,אנשים מגנים על עצמם בירי ממרפסת הכניסה שלהם. אין בתי ספר,אשפה בוערת ברחובות ,אין תאורת רחוב ... זו התחושה שקבלתי מהספר עיר של שוטרים,
הסופרת מתארת מציאות שבה הבטחון האישי לא קיים – אלא אם אתה גבר לבן וממעמד גבוה - המשטרה אשר אמורה לשמור על הסדר והחוק עוסקת באכיפה סלקטיבית ומשמשת הן הרשות השופטת והן הרשות המבצעת ,והעונש נגזר מצבעו של העבריין.
אם אתה יהודי,כושי,אסייתי,מקסיקני,הומו או אישה לא בטוח שתקבל את הגנת החוק,זו עיר שבה אם אתה גבר לבן ועשיר אתה יכול לאנוס ילדה בת 13 להשאיר את תעודת הזהות שלך במקום ולהיות בטוח שיד החוק לא תשיג אותך.
ובכל זאת,זו עיר של שוטרים,
שוטרים שלא מהססים לשתול ראיות על מנת להפליל מי שנראה להם אשם.
שוטרים גדולים,אלימים ,טיפשים,בורים,מדכאים,שתלטניים,נצלנים ,שוביניסטיים וגזעניים. כולם בוגרי וייטנאם, קוריאה או מלחמת העולם השנייה כולם סובלים מפוסט טראומה מודחקת אך איש מהם לא חזר עם תובנות אנושיות יותר,הזוועות שחוו לא הפכו איש מהם לאדם טוב יותר,עם חמלה,רצון לשנות,לתקן.
ובכל זאת הם עוזרים לאנשים.
יש גם שוטרות, מעטות.
אלו שאינן עוסקות בתפקיד מזכירותי מנהלתי זוכות להתעלמות מקצועית,מבוזות,מותקפות מינית על בסיס יומי ע"י עמיתיהן .שוטרת לא יכולה לעבור ליד שוטר בלי לזכות בהערות ,צביטות,חבטות ומישושים.
והשוטרות? גם הן מרשעות,אלימות,גסות,וגזעניות.
קארן סלוטר מתארת עולם גברי ,פטראכלי,אלים ומדכא עולם שבו אישה לא יכולה לפתוח חשבון בנק ,אינה יכולה לקבל כרטיס אשראי משל עצמה,לשכור דירה, לקבל הלוואה לרכב בלי ליווי וחתימה של זכר קרוב משפחה.
אני לא מדברת על המאה ה19.אני מדברת על אטלנטה ג'ורג'יה 1974.
נכון כמעט 50 שנה ,אבל לא ממש התקדמנו מאז,
15 שנה אחרי כן בעודי קצינה בצבא הגנה לישראל,נודע לי כי לא אוכל לקבל תפקיד מסוים הכולל רכב צמוד מאחר ובמסגרת התפקיד אדרש לבצע נסיעות רבות למעמקי הערבה ויש חשש (מבוסס מגדרית) שלא אוכל לעמוד במסה שכזו.
42 שנה לאחר מכן חברה שלי שבקשה לקבל הלוואה קטנה מן הבנק שלה נדרשה להציג אישור חתום מבעלה, למרות שמדובר בחשבון הפרטי שלה.
התקדמנו מעט מאד בארבעים שנה האחרונות.
בעת כזו כשרב במכינה צבאית טוען כי לרוב הנשים אין שכל והמעטות שבמקרה הצליחו להיות מנכ"ליות הן "בחורילות" כלומר לא ממש נשים, כשמפלגה שנמצאת בשלטון למעלה מ 30 שנה וחרטה על דגלה מאבק להפסקת קיפוח מזרחיים מונעת מנשים להבחר למוסדותיה ,בעת כזאת זה מרגיש כאילו אנחנו למעשה הולכים אחורה.
טוב טוב חפרת לנו, מה עם הספר ?
זהו מותחן משטרתי,הגבורות הן שתי שוטרות שפותרות את התעלומה ששום שוטר גבר לא הצליח:
סיפור הבסיס פשוט מאד,רוצח שוטרים סדרתי מפיל את אימתו על אטלנטה ,התעלומה לא מורכבת אין יותר מדי טוויסטים ואין שיאי מתח ,למעשה פתרון התעלומה נדחס בזריזות ברבע האחרון של הספר ובעוד כל בר דעת מנחש בקלות מאיזו קבוצה מגיע הרוצח הרי כשהוא מתגלה אין שום הכנה לכך. כלומר באותה מידה היה יכול להיות כל אחד אחר מחברי הקבוצה.
וזה לא משנה, לא על זה באמת הספר. זו בקורת חברתית נוקבת למדי
יש המון סיפורי צד והמון סטראוטיפים- משפחה יהודיה חיה בשכונה העשירה,ניצולי שואה מאושוויץ ומאטהואזן. המשפחה האירית דרה בשיכון עני,משפחה של שוטרים. להיות שיכור הוא מצב ברירת המחדל,הדוד הפטריארך מחטיף מכות (רצח) לכולם. נערה בת 15 נאנסת בלילה במיטתה על ידי אורח,ידיד,כל בני הבית התעוררו מהצרחות אבל היא מנודה כי המיטה קלון על משפחתה.
מתחילת הקריאה זעתי על מושבי בחוסר נוחות, אמנם מגי היא שוטרת אבל מרשים לה את השעשוע הזה עד שתתאפס תמצא חתן ותלד ילדים ,בנתים תסתמי או שתחטפי סטירה ותמזגי קפה לדוד שלך,תיאור המעבר בחדר התדריכים בדרך למלתחת נשים ,הציור הקבוע של איבר מין זכרי על אותה דלת,הדרך לפתוח את הדלת כך שהשוטרים הגברים לא יציצו פנימה,הקיצור ישר חשבתי על גברת בנקס.
וולט דיסני שהיה מיזוגן ידוע (ואנטישמי) ייצר את הדמות הנלעגת של גב' בנקס שמשחקת בלהיות סופראג'יסטית בעוד בעלה עמל בפרך לפרנס את משפחתו בעבודה שאינה גורמת לו אושר ובעוד ילדיה משוטטים ברחובות ומאבדים דרכם חדשות לבקרים.
אותה גב' בנקס המחזיקה מבשלת ומנקה לא מסוגלת אפילו לתחזק את האומנת הממלאת עבורה את תפקידה המסורתי: גידול הילדים. אפילו לראיין אומנת חדשה היא לא מסוגלת.
אך אותה גברת בנקס מזמרת לה את השיר הבא :
https://www.youtube.com/watch?v=Kvk1NZDFvZU
We're clearly soldiers in petticoats,
Dauntless crusaders for women's votes!
Though we adore men individually,
We agree that as a group, they're rather stupid.
Cast off the shackles of yesterday,
Shoulder to shoulder into the fray,
Our daughters' daughters' will adore us,
And they'll sing in gratefull chorus,
Well done! Sister Suffragette!
From Kensington to Billigsgate,
One hears the restless cries,
From every corner of the land,
Womankind, ARISE!
Political equality,
And equal rights with men,
Take heart for Mrs. Pankhurst,
Has been clapped in irons again!
No more the meek and mild subservients, we,
We're fighting for our rights miletently,
NEVER YOU FEAR!
SO! Cast off the shackles of yesterday,
Shoulder to shoulder into the fray,
Our daughters' daughters' will adore us,
And they'll sing in gratefull chorus,
Well done,
Well done,
Well done, Sister Suffragette
אני מפנה את תשומת לבכן לשורה השלישית בפיזמון,
היא צדקה גברת בנקס, אנחנו צריכות להעריץ את אותן נשים שפרצו את הדרך, להן היה הרבה יותר קשה ובלעדיהן מצבנו היום היה הרבה יותר גרוע.
והספר?
כאמור מותחן חביב למדיי.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
