ביקורת ספרותית על אוגוסט 1914 - קלע # מאת ברברה טוכמן
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 בפברואר, 2018
ע"י Pulp_Fiction


נובמבר 1962, העולם כמרקחה. משבר הטילים בקובה בעיצומו. בתוך כך מבקש הנשיא ג'ון קנדי מכל אנשי האדמיניסטרציה שסביבו לקחת לידיהם ספר חדש שזה עתה יצא לאור. הוא ראה בחיבור זה תיאור חי ואקטואלי של תהליך דמוי מפולת שלגים המטיל את המעורבים לעבר פורענות מחרידה כתוצאה ממבוי סתום דיפלומטי. הנשיא הצעיר ירא כי בעולם בלתי יציב ועתיר נשק גרעיני מצב דומה עלול להוביל להשלכות קטסטרופליות לאין שיעור. מתחבט עם עצמו ונתון למכבש לחצים מכאן ומכאן הפנה קנדי את אנשי צבא וממשל לקרוא את 'אוגוסט 1914'.


עבודה זו, שזיכתה את המחברת בפרס פוליצר, נקראת לפרקים כספר מתח משובח. השתלשלות האירועים שמובילה בסופו של דבר לפעולות איבה בין הצדדים לא פחות ממרתקת. תפסתי את עצמי לא אחת שוכח את המציאות ההיסטורית ומקווה בסתר ליבי שהמלחמה לא תפרוץ בסופו של דבר ויהיה מי שיעצור בעד הטירוף. כמובן שלהבדיל ממותחן שבדי, כאן הסוף העגום ידוע.


ברברה טוכמן מכירה לנו את אנשי המפתח בממשלות וצבאות של הצדדים היוצאים לקרבות של אוגוסט 1914. לדעתי חשוב ללמוד אודותיהם. זאת מכיוון שהחלטותיהם באותו חודש הרה גורל משפיעים עלינו עד עצם היום הזה וימשיכו בהשפעה זו עוד שנים רבות. גבולות גיאוגרפיים של מדינות רבות בחלקים נרחבים בעולם עוצבו בה, עליית מעמדה של ארה"ב וירידת קרנה של אירופה, אופי היחסים בין מעצמות בעולם, הקומוניזם, הפשיזם והנאציזם - כל אלה הם חלק מפירותיה של אותה המלחמה. אפשר אף להגדיל ולומר כי מדינת ישראל קמה "תודות" למלחמה זו. כי אין מנוס מלראות במלחמת העולם השנייה המשך ישיר של "המלחמה הגדולה". היא ולא אחרת אפשרה את עלייתו של היטלר וחבר מרעיו לשלטון תוך שהם מלבים את השנאה ליהודים ש"תקעו סכין בגב האומה" בכך שאילצוה להיכנע למדינות ההסכמה כביכול.


תוך כדי תיאור דמויות בולטות של הזמנים ההם, מנפצת טוכמן מספר מיתוסים רווחים. לדוגמה, בניגוד לדעת רבים הקייזר הגרמני וילהלם ה-II (וילי) , כלל לא חפץ במלחמה ואף פחד ממנה. אכן ברצונו היה להעלות את קרנה של ארצו על חשבון מעצמות אחרות, אך הוא ניסה לעשות זאת בעיקר על ידי הרתעה, תוך הפגנת כוחה של גרמניה ולא מלחמה של ממש. הוא אף ביקש למנוע את ההתדרדרות למעשי איבה, אך משהוציאו הגנרלים שלו את פקודת הגיוס, לא היה בכוונתם לעצור את שרשרת האירועים ולשנות תכניות ששקדו עליהם שנים. למעשה, אוגוסט 1914 התרחש כי התכניות היו חזקות מבני האדם שחיברו ואימצו אותם. לתהליכים היו חיים משלהם.

באותם ימי קיץ חמים, מקובל היה לחשוב כי המערכה עתידה להיות קצרה. פון מולטקה הצעיר, רמטכ"ל הצבא הקיסרי הגרמני והגנרלים שלו פון קלוק, פון בילוב, האוזן ואחרים שיצאו ליישם את "תכנית שליפן" היו בטוחים שימחצו את צרפת תוך 36 ימים ויתפנו להכות ברוסיה במלוא הקיטור. שאיפותיהם היו גדולות ובטחונם העצמי מופרז. הם זילזלו באויב, הם לא חשבו שאנגליה תצטרף למלחמה והם לא הבינו עד הסוף את שדה המערכה שהשתנה באופן דרמטי מאז1870 –הניצחון המפואר שלהם על צרפת.


לצרפתים מצידם הייתה את "תכנית XVII " שמתבקש לכנותה מטופשת וגם זאת בלשון המעטה. אי מוכנותם לסוג המלחמה שהם נאלצו לפגוש עלתה להם במחיר מזעזע. בתום אותו אוגוסט איבד הצבא הצרפתי כ-300,000 (!) חיילים, פרחיה של צרפת, שהמטכ"ל שלהם לא חשב על אסטרטגיה מוצלחת יותר מאשר לשלחם בהמוניהם כשהם חמושים בעיקר באומץ לב אל מול מכונות ירייה וסוללות ארטילריה ועוד הלבישם במכנסיים אדומים כדי שהאויב יזהה אותם בקלות. תכניתם של הגרמנים כמעט יצאה אל הפועל ופריז הייתה כבר בהישג ידם עד שב"נס על המארן" הצליחו הצרפתים להדפם. גם זאת עלה בידם לבצע תודות לעזרתם של חיל המשלוח הבריטי והרוסים שאצה להם הדרך לעזור לבני בריתם והם יצאו לקרב לא מוכנים די הצורך. מעלתו העיקרית של ז'ופר, מפקד צבא צרפת, הייתה בעיקר שלוות נפשו. אילו רק היה מבין בלוחמה באותה מידה כמו שידע להפגין את קור רוחו אל מול חייליו...


ישנם וויכוחים אין ספור לגבי טבעם של הגרמנים ומה גרם להם להתנהג כמו שהתנהגו בזמן מלחמת העולם השנייה. לכל מי שחפץ להכיר את האופי הגרמני בעת מלחמה יכול להתרשם די והותר תוך כדי קריאת הספר. התנהלותם ההרסנית והברוטלית באזורים שהם כבשו בבלגיה וצרפת ופעולות התגמול כלפי האוכלוסייה האזרחית מזכירים את תיאורי השואה. החזון של אנשי רוח גרמנים רבים(בהם תומאס מאן) באשר לעולם שלאחר המלחמה, מזכירים במידה רבה את הפילוסופיה הנאצית ותורת הגזע, הרבה לפני שאלה הופיעו על במת ההיסטוריה.


מדהימה העובדה שספר זה, העשיר בתיאורי נשק, תמרוני צבא, שיטות לחימה ועוד ירקות מסוג זה, נכתב בצורה כה מפורטת ויסודית על ידי היסטוריונית אישה ועוד ב-1962. ידעתי שהדבר אפשרי כמובן, אך זה בהחלט לא אופייני ומפתיע.


פירוט יסודי זה עשוי גם להתיש חלק מהקוראים ולגרום להם לזנוח את הספר, אך יש להשלים עם כך, מכיוון שזה למעשה ספר עיון ומשמש מקור היסטורי מהימן עבור חוקרים. עם זאת הוא לא יבשושי וכאמור יש בו לא מעט קטעים סוחפים.

זהן ספר שכתוב היטב וניכר שנעשתה עבודת תחקיר מדהימה בהיקפה בתרם פורסם. הוא פותח את התיאבון ללמוד ולקרוא עוד אודות אירועי אותה התקופה. בה בעת הספר רלוונטי להפליא. מומלץ בחום.







21 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני שבועיים)
חן חן רונדונית אני שמח שאהבת.
רונדנית (לפני שבועיים)
מרתק ביותר, תודה רבה על הסקירה המופלאה
Pulp_Fiction (לפני שבועיים)
תודה,חגית. במלחמת העולם הראשונה היה שפע של נשק.
חגית (לפני שבועיים)
תלוי איך מסתכלים על זה:
מלחמת העולם הראשונה הייתה קשה יותר,
כי לא היה נשק כמו שהיה במלחמת העולם השנייה. היה קשה יותר להילחם.
אבל, מלחמת העולם השנייה הייתה ברוטלית יותר, בגלל השימוש בנשק.
חגית (לפני שבועיים)
ביקורת נפלאה ומרתקת.
בהחלט לא אופייני ומפתיע שהתיאורים נכתבו ע"י היסטוריונית- אישה.

Plup- האם הוויכוחים לגבי טבעם של הגרמנים מופיעים בספר? (בהקשר לפסקה שכתבת- "ישנם וויכוחים אין ספור...)
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
לא מסכים איתך, מחשבות ראשית, במלחמת העולם ה-2 מניין ההרוגים הכולל היה גבוה בהמון מהראשונה.
שנית, היא הייתה ברוטלית יותר, התרחשו בה חיסולים סיטונאיים של אוכלוסיות במזרח אירופה, וכמובן שהשואה הייתה חלק ממנה. היא גם הולידה את הנשק הנורא מכל ובה נעשה לראשונה השימוש בו.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
ולרגע לא לשכוח, שמלחמת העולם הראשונה נחשבת עדיין נוראית מהשניה.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
תודה, לי, עובדה שבסוף לא פיספסת דבר...:-). את כותבת ביקורות נהדרות בעצמך שאני נהנה מהן.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
חני, ממש תודה.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
תודה רץ, אני יודע שזה מסוג הספרים שאתה אוהב. כשקראתי את הספר לא יכולתי שלא לחוש ייאוש אל מול כל ההרג הזה. ובמפעם לפעם התגנבה לתודעתי מחשבה של "מה היה קורא אילו המלחמה לא הייתה פורצת?"... חידשת לי שטוכמן לא הייתה היסטוריונית, זה בהחלט מפתיע...
לי יניני (לפני שלושה שבועות)
איך פיספסתי א הסקירה המצוינת הזו. סקירה מעולה לסוג של ספרים שאני מאוד אוהבת.
רשמתי לפניי.
חני (לפני שלושה שבועות)
סיקורת מופלאה על כל השלבים בהם תארת את הספר. אתה כותב טוב! בכל פעם שאתה כותב סקירה הסטורית זה נשמע כמו הרצאה שצריך וחייב להאזין לה.
רץ (לפני שלושה שבועות)
Pulp_Fiction- ביקורת מצויינת לספר שאני מאוד אהבתי, טוכמן לא הייתה הסטוריונית בהשכלתה ולכן הדגש אצלה הוא על הכתיבה האיכותית על חיבור מופלא בין תמונה גדולה לקטנה, ביכולת לראות איוולת אנושית. האיוולת של מפקדי הצבא הצרפתי והגרמני היא בכך שהם לא תפסו את השפעת המהפכה התעשייתית על שדה הלחימה, בו הופיעו לראשונה תותחים ומקלעים רבי עוצמה, מול חיל רגלים שהתנהל בצורה שמרנית ואיטית, התוצאה הרג חסר תקדים וקיפאון ביכולת התנועה, ומשך מלחמה של ארבע שנים שאכן שינו את האנושות.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
זה דוקא לא מתוך הספר. בספר הפרשה לא מוזכרת כלל. אולם יש מקורות רבים והמידע מצוי.הרי זה אחד הדברים העיקריים שהפכו את קנדי לאחד הנשיאים הנערצים.שידע לעמוד לא רק בפני איום מבחוץ, אלא גם בפני הלחץ האדיר מהבית.
בוב (לפני שלושה שבועות)
לא הייתי מודע לעמדת אנשי הצבא האמריקאים בעמדות המפתח. מאיפה אתה מביא את המידע הזה? הוא מצוי כמבוא בספר?
אני יכול להאמין לדברים אלו. אחרי הכל, שמו של איזה גנרל גדול יתנוסס לאורך ההיסטוריה אם חי הוא בעידן של שלום?
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
בוב, תודה על התגובך מאירת העיניים. בעת משבר הטילים בקובה, דווקא רוב אנשי מפתח בצבא היו בעד תקיפה מיידית של הכוחות הסובייטים על אדמת קובה וכך גם חלק מחברי הממשל. הם הפעילו עליו לחץ אדיר לאשר פעולה צבאית. דוקא הוא ואחיו בובי היו בראש המתנגדים לתקיפה. זו הסיבה שקנדי המליץ לסביבתו לקרוא את הספר. כי הוא מתאר את גודל האסון שעלול לפרוץ כתוצאה מהתנהלות צבאית בלתי אחראית.במקרה של עימות גרעיני זה יכול לפתוח את שערי הגיהנום תרתי משמע.
בוב (לפני שלושה שבועות)
סקירה מרתקת לנושא מרתק. לא יודע עד כמה הפתיח לגבי קנדי רלוונטי. בסופו של דבר משבר הטילים בקובה שנמשך 13 יום מורטי עצבים בו כמעט ונפתחה מלחמה גרעינית בין המעצמות, הסתיים מהפחד ההרסני של גרעין. היה מובן לחלוטין לשני הצדדים שלא יהיה ניצחון לאף אחד מהצדדים ובאם תפרוץ מלחמה שכזו שניהם יצאו מופסדים. אסימוב בחלקו את עידני האדם בעתיד הרחוק תמיד ציין את ההפצצות הגרעיניות על הירושימה ונגסקי כאירוע מכונן שפתח עידן חדש לאנושות. הוא צדק. אין דבר שמרחיק היום את המלחמה העולמית הבאה יותר מנשק זה.
דרך אגב, הדיפלומטיה האמריקאית לא נתנה שום מקום לפשרות בעניין זה. הטילים היו חייבים להילקח משם אחרת תיפתח מלחמה. בתמורה הבטיחה ארצות הברית שלא לפלוש לקובה ולהסיר טילים בליסטים שכוונו לרוסיה מאדמות איטליה וטורקיה.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
בתי-יה, תודה. לגבי ההסתייגות: אז זהו שלא. התנועה הקומוניסטית לא הייתה חזקה ברוסיה לפני המלחמה. ראשיה גורשו לסיביר או למדינות אחרות. המלחמה החלישה מאוד את המדינה, גרמה לאבדן שטחים, רעב וערערה את האמון בצאר. הגרמנים שלחו את לנין שחי בגלות ולא הורשה לחזור,ברכבת חתומה לרוסיה ב-1917 בכוונה מיוחדת ליצור תהו ובוהו במדינה ולהחלישה מבפנים.גם אם השלטון ברוסיה היה נופל בעת שלום, הסיכוי שהייתה הופכת לקומוניסטית הינו אפסי.
בת-יה (לפני שלושה שבועות)
כתבת ביקורת מעניינת, אך יש לי הסתייגות קלה בקשר לקומוניזים. הבולשביקים פעלו ברוסיה לפני המלחמה, וסביר להניח
שגם אם לא היתה פורצת המלחמה, המהפכה ברוסיה היתה מתקיימת. המלחמה רק דחתה את מה שהיה צריך לקרות.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
אכן כך, מחשבות. אך תאר לעצמך שהישוב היהודי היה צריך להתמודד עם חיילים טורקים או אפילו צרפתים או רוסים. רמת האלימות הצפויה מהם בטח הייתה גדולה יותר. בנוסף, הבריטים חתומים על הצהרת בלפור וכמה שהם היו פרו - ערבים, תאר לך איך הטורקים היו נוהגים. ואם בכלל תחת כל שלטון אחר הייתה מתאפשרת עלייה כלשהי( על אף הספר הלבן) שהייתה מאפשרת את הקמת המדינה.
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
הבריטים לא צדיקים בלשון המעטה. אפשר לקרוא על זה בספרה של קרולין גליק סיפוח עכשיו ולהתפלץ.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
עמיחי, תודה על התגובה, אך אני נשאר בדעתי. ידוע לי על הסבל הרב שגרם השלטון הטורקי לאוכלוסייה, אך הדבר מחזק את טענתי ולא מפריך אותה. בעקבות מלחמת העולם הראשונה התפוררה האימפריה העותמנית והבריטים קיבלו מנדט על הארץ.ללא אותה המלחמה ייתכן והטורקים היו שולטים כאן עד עצם היום הזה. יותר מזה: ידוע כי הבריטים אינם צדיקים, עם זאת תאר לעצמך מה היו מעוללים לנו הטורקים והאם היה עולה בדעתם להסתלק מכאן. ועוד :לאחר "המלחמה הגדולה" החל הליך של התפוררות אימפריות קולוניאליסטית וניתנה לגיטימציה להקמת מדינות לאום חדשות, בהן ישראל.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
תודה, מחשבות. אמתין בקוצר רוח לביקורת שלך.
עמיחי (לפני שלושה שבועות)
תודה רבה על סקירה יפה ומסקרנת.
הערה קטנה - כתבת שבמידה מסוימת תרמה מלחמת העולם הראשונה להקמת מדינת ישראל, כי היא "הולידה" את מלחמת העולם השנייה וכו'. לעניות דעתי, זה לא נכון.
ההתנכלות המופקרת של הטורקים בזמן מלחה"ע הראשונה (+מכת ארבה קשה) כמעט הרסה לחלוטין את הגרעין הקטן של היישוב היהודי (הישן והחדש) בא"י בתקופה זו. הישרדותם ההירואית של המעטים שהצליחו איכשהו לעבור את התקופה הזו בחיים הייתה למסד שאיפשר לתנועה הציונית להתאושש ולהתממש בסופו של דבר.
מחשבות (לפני שלושה שבועות)
יופי של סקירה. הספר מחכה לי.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
תודה לך yaelhar בז'אנר הזה באמת היו ספרים שהשקעתי מאמצים נפשיים כדי לסיימם. לפי סקירותייך גם את לרוב חושבת באופן יצירתי.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
אירית, תודה, שמח שאהבת
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
רוב תודות shila '73 הכינוי לא תמיד משקף את המהות.קראתי את 'ראי רחוקה שלה וזה בהחלט ספר מרשים.מודה לך על ההמלצות, יום אחד אגיע גם אליהם.
Pulp_Fiction (לפני שלושה שבועות)
תודה, אפרתי.
yaelhar (לפני שלושה שבועות)
ביקורת מרשימה.
לא שספרות עיון היסטורית היא הז'אנר המועדף עלי, אבל אם לקרוא כזו אני מעדיפה את טוכמן, שיודעת לכתוב וגם לחשוב באופן יצירתי.
אירית (לפני שלושה שבועות)
כמו אפרתי וכמו שילה ...
מרתק ומרשים !יום נפלא ושבוע טוב .
shila1973 (לפני שלושה שבועות)
מרתק! הטעם שלך רחוק מלהיות ספרות זולה
וטוכמן אהובה עלי ביותר בשל מצעד האיוולת שכתבה והיה בעיני ראיה מוצלחת על עוולות העבר כמלחמת ויאטנם ומנהיגי העבר כסאטלין והיטלר.
כדאי לך לקרוא אם עדיין לא יצא לך
אפרתי (לפני שלושה שבועות)
הסקירות שלך מרשימות ביותר.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ