ביקורת ספרותית על שלום, פליטים! מאת טוביה טננבום
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שני, 18 בדצמבר, 2017
ע"י Pulp_Fiction


ויר שאפן דאס!
אירופה המערבית במשבר. הרצון להראות כהומאניים ונחמדים בעיניי עצמם ואחרים ובכך לכפר על העבר הקולוניאליסטי מתנגש בפחד גדול מפני טרור, פשיעה, שינוי תרבותי, איסלאמיזציה.

המדינה, בה מתחוללת הסערה הגדולה ביותר היא גרמניה, הנושאת על גבה את עול האחריות על שתי מלחמות עולם קשות ורצח העם האכזרי וההמוני ביותר בהיסטוריה האנושית. למנהיגיה של גרמניה חשוב להראות כמושיעי הנדכאים והמסכנים בעולם כמשקל נגד לעברם המיליטריסטי והרצחני. אולם לבניית מוניטין חדש יש מחיר והוא לא זול.

טוביה טננבום נוסע ברחבי גרמניה ומתעד את מה שהוא רואה בערים ובמחנות הפליטים, משוחח עם האזרחים הפשוטים, מראיין פוליטיקאים מובילים משני צדי המפה הפוליטית וראשי ארגוני צדקה. הוא עושה זאת בחן ובהומור אופייניים לו, הטבולים באובססיה לאוכל טעים שמתפרצת בכל הזדמנות ולא מותירה את הקורא משועמם.


טוביה מכוון את חיצי הלעג והגיחוך לכל עבר ולכן, אני אישית התקשיתי להבין את האג'נדה שלו. האם הוא בעד קליטת הפליטים או נגד? מצד אחד נוצר הרושם שהוא מאשים את הגרמנים בצביעות כשלמעשה הם לא באמת אוהבים אורחיהם החדשים וכל מדיניות הדלת הפתוחה היא לא יותר מאחיזת עיניים. כך, הוא מזכיר שגרמניה שילמה הון עתק לארדואן על מנת שיעצור את הזרם האנושי למדינה ואף מפלגה שמאלית למעשה לא התנגדה למהלך.


הפליטים שהגיעו הועברו במהרה למחנות, שתנאי המחיה בהם מחרידים והושארו שם מבלי לתת להם את האפשרות לעבוד ולחיות באופן עצמאי.

" מה קורה עם הגרמנים? האם הם אינם מסוגלים לעשות משהו כהלכה? גרמניה קנתה לה מוניטין בפתיחת גבולות לפליטים אלו, אך בכך שלא תכננה מראש מה לעשות עם הפליטים ברגע שיגיעו לכאן היא חתמה את גורלה. מה שהפליטים חווים במחנות - אם בשיעמום שאין לו קץ או קרבות הסכינים המחרידים, האסלות השבורות או האוכל התפל, הכנסתם של אויבי האתמול לחדר משותף או היעדר הגיינה בחדרים, ישפיע על הפליטים לכל אורך חייהם. סאמה(אחת המרואיינות) ומאות אלפים מבני ובנות ארצה, נדונים למוות נפשי ורוחני. הגרמנים אולי הצילו את גופם, אך הם הורגים את נפשם"

ויר שאפן דאס, כבר אמרנו?(סיסמתה של מרקל בהקשר של קליטת הפליטים ופירושה "אנחנו יכולים לעשות זאת").


מצד שני מזכיר טוביה את התנהגותם הברברית של הפליטים, כמו אירועי התקיפות המיניות בקלן, הגנבות, הסמים. את הדרישה לקבל בתים פרטיים.

התקשורת הגרמנית רחוקה מלהיות אובייקטיבית והיא שמה לעצמה למטרה לחנך את הציבור ולהרביץ בו ערכים פסאודו- ליברליים, הגובלים באבסורד. מי שמפר את הקוד הזה גוזר על עצמו התקפות ברוטליות בתקשורת, כלימה ציבורית ותוקפנות פיזית על ביתו. מעטים מסתכנים בלהביע את עמדותיהם האמתיות ותרבות סתימת הפיות שולטת בכל.

מדהים גם עד כמה האנטישמיות באירופה ובגרמניה בפרט חיה ובועטת. בכל פעם שאנו מטיילים באותה יבשת ובאים במגע עם בני המקום האדיבים, איננו תופסים עד כמה רבים מהם בעצם מתעבים אותנו. בכל פעם שעלתה ישראל בראיונות, היחס(האמיתי) אליה נע ברצף שבין "יהודים קשים" ל-"מדינה מיני-נאצית".
כמובן, לא כולם אנטישמיים ממש, אבל לכולם יש דעה על "היהודים" וניכר כי זו מחלה כרונית וחשוכת מרפא המועברת מדור לדור.

הספר קליל, מרתק ונקרא בנשימה אחת. טוביה בהחלט עשה עבודה מצויינת כאן. הוא מאפשר לנו להביט אל תוך קרביה של החברה הגרמנית המודרנית. בהחלט אפשר לתת לו את הניקוד המירבי.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
Pulp_Fiction (לפני ארבעה שבועות)
אני שמח שונרא, תודה גם לך. תראי, טננבום גדל בבית חרדי בבני ברק וחזר בשאלה, התפקר כמו שאומרים במחוזותיהם .כך שישראליותו שונה מעט - הוא גדל על ערכים אנטי ציוניים. עם זאת לבסוף הפך לדי ציוני ואף ימני ששוהה בארץ די הרבה לאחרונה.הוא נפגש גם עם דמויות שוליים, אבל לרוב דווקא מראיין אנשי מפתח בנושאים שהוא כותב עליהם.
שונרא החתול (לפני ארבעה שבועות)
כה נחמד לגלות ספרים חדשים של כותבים החביבים עלי הודות לביקורות. אז קודם כל, תודה.
מסכימה איתך לגבי חיצי הגיחוך והלעג של טננבוים שניתזים לכל עבר ומקשים להבין מה האג'נדה שלו. לפעמים נראה שמטרתו הראשית היא לבדר והוא חושש או לכל הפחות מתרחק מנקיטת עמדה. מה שעוד מאפיין אותו זה שהוא איכשהו תמיד מצליח להגיע לכל מיני חורים ואנשים שוליים, ואולי זה אחד מסודות הקסם שלו.
וחרף כל קסמו וחביבותו - הוא עדין יורד. ומבחינתי יורדים תמיד נמצאים דרגה אחת מתחת למי שנשאר.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
חני, תודה. העיניין הוא שהיהודים תמיד איכשהו מתברגים לכל מקום. ..הרי אחת סיבות שיש להם צורך להצטייר כמושיעים זה בגלל השואה.

חני (לפני חודש)
האם קודם מצילים את הגוף כדי שישרוד ואחר כך דואגים לנפש? ♡♡♡ ברור שכן!!!
אין פה אמירה חד משמעית לפי הסקירה. מצד אחד זה הדבר הנכון לעשות, ההומני ביותר! לא לטמון את הראש בחול אלא לקום ולעזור ואפילו אם זה רק "שייראו ויראו". מנגד זה ממש כמו להיכנס למיטה חולה.
איך מדינה , כל מדינה בכלל יכולה להערך למבצע כזה של הצלה בכל המישורים. דרוש משאבים מטורפים ובעיקר נכונות להכיל קורבנות שהם האנטיטזה האולטמטיבית לעם הגרמני.
לא הבנתי איך אנחנו היהודים מתברגים בסיפור?
והסקירה לעילא כתמיד!!
Pulp_Fiction (לפני חודש)
תודה לך, רץ. התובנות נמצאות בגוף הספר אך הן אינן אבסולוטיות. טננבוים מאפשר לכל אחד להסיק מסקנות משלו על פי הכתוב.
רץ (לפני חודש)
ביקורת טובה לבעייה מעניינת שמעצבת כעת את דמותה של אירופה, אם כן מהן התובנות?
בת-יה (לפני חודש)
pulp fiction, אתה צודק. לא קראתי את הספר ואם לסמוך על דבריך נראה שהוא כתוב טוב.
כתבתי את מה שכתבתי כי יש עיתונאים רבים ששוכחים את עבודתם ובמקום לדווח הם מעבירים ביקורת, ולרוב בלי לבדוק אפילו את כל העובדות, כי צריך סקופ.
Pulp_Fiction (לפני חודש)
תודה, בתיה. אני לא יודע אם עבודה עיתונאית כמו שטננבום עשה,אמורה לכלול פתרונות. זהו תפקידם של העומדים בראש גרמניה והאיחוד. משימתו היא להציג לנו את העובדות כמו שהן ואת זאת הוא עושה בצורה יוצאת מן הכלל.
בת-יה (לפני חודש)
מבקרים יש הרבה - על כל נושא - בעלי פתרונות יש מעט, ועושים יש פחות גם מהם.
ובכל אופן הביקורת טובה ומעניינת. תודה.
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
יעל, תודה על התגובה. אני לא חושב שמותר לבקר דבר-מה רק אם המבקר צח כשלג בנושא המדובר. אף אחד אינו כזה. כך שאם רק לצדיקים גמורים הייתה הזכות לבקר, הייתה מעט מאוד ביקורת. אגב, בספר יש בדיוק משפט כזה.
גם הארופאים מרשים לעצמם לבקר את ישראל, לדוגמה, בזמן שהם עצמם רחוקים משלמות.
הביקורת של טננבום אינה תוקפנית והיא בסה"כ נשענת על עובדות.
מה שיפה אצלו שהוא לא בא לייצג צד מסויים, זו בסה"כ עבודה עיתונאית לא שגרתית.
yaelhar (לפני חודשיים)
ביקורת מעניינת מאד.
תמיד כשיש ביקורת נוקבת - במיוחד בתחום החברתי - על מדיניות של מדינה כלשהי, אני מתעניינת בלאומיות הסופר. כי במקומותנו מאד אופנתי להפנות חיצי ביקורת למישהו אחר: הצביעות של האירופאים: הם לא אוהבים מהגרים! אז למה הם מרשים הגירה?! הרבה פעמים צריך להציע לכותב ליטול קורה מבין עיניו. כי לדעתי אפשר לבקר במקרה שאתה צח כשלג בנושא. או אם לא - כשאתה כורך גם את עצמך בביקורת.
בר (לפני חודשיים)
נפלא, נשמע מעניין
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
תודה, כרמליטה. אני חושב שתהני ממנו. לדעתי הוא עדיף על הספר על אמריקה.
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
אכן כך, אפרתי. עם זאת גם היהודים לא ממש מאוהבים האחד בשני.תודה.
כרמליטה (לפני חודשיים)
פאלפ, תודה על הסקירה המעניינת .
הנושא חשוב ואני מתכוונת לקרוא את הספר, בתקווה שיהיה פחות טרחני מספרו על ארה"ב.
אפרתי (לפני חודשיים)
מעניין ביותר. חז"ל אמרו כבר לפני אלפי שנים: "בידוע שעשיו שונא ליעקב". לא חשוב עד כמה נהיה בדיוק כמו האירופאים מבחינת תרבות ולבוש ומראה. עדיין ישנאו אותנו.
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
תודה לך, לי
Pulp_Fiction (לפני חודשיים)
תודה, מחשבות.
לי יניני (לפני חודשיים)
תודה מעניין
מחשבות (לפני חודשיים)
אהבתי מה שכתבת. חייב לקרוא.





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ