ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שישי, 26 בינואר, 2018
ע"י אבק ספרים
ע"י אבק ספרים
שלום, פליטי רואנדה! קשה שלא להשליך מפליטים שם לפליטים כאן, בייחוד כאשר השמאל בשני המקרים יודע ללהטט היטב בשואה כשזה הולם את מטרותיו. טוביה טננבום הוא אחד מהלוחמים הדגולים בכת ה-PC, אבל בספר הזה הוא עושה את זה באלגנטיות רבה מדי לטעמי, כך שרק בין השורות ניתן להסיק את חרפת הפרוגרסיבים הפוסט-מודרנים. ואולי זה עדיף, לטובת קוראים ליברלים שאוטמים את אוזניהם להטפות. הסיכוי נמוך, אבל התבוננות אובייקטיבית במציאות אולי יכולה לשנות ולרענן את השקפותיהם על העולם - לגרום להם להבין כמה סבל הם עצמם מביאים על הפליטים בניסיון שלהם לרצות את המצפון של השטן. טננבום כמעט ולא אומר את דעתו, הוא רק משמיע ומספר את מה שעיניו רואות - הוא לנו העיניים והאוזניים בשיטוטיו בגרמניה, וזה פועל. המסקנה העולה מן הספר היא מפחידה - כת הפוליטיקלי קורקט והשמאל הגרמני בגרמניה מסוכנים בצביעותם הרבה יותר מהפליטים המוסלמים שמציפים את היבשת האירופאית, ואנטישמיים יותר מהימין הקיצוני האירופאי (אנטישמיות שמוצאת את ביטויה בשנאה עיוורת כלפי ישראל, כמובן). "תנו לי לחזור לסוריה, ללבנון, לאפריקה" - מתחננים הפליטים, אבל הגרמנים זקוקים להם כדי שלא יגידו להם שהם נאצים, וכדי שהם יוכלו להטיף לנו הישראלים ולקרוא לנו נאצים, גם אם זה אומר לכלוא פליטים בבתי מלון לכלבים או במחנות ללא דלתות בשירותים ועם זיהומים הולכים ומתפשטים. המעגל נסגר. שלום, פליטים!
9 קוראים אהבו את הביקורת
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
