ביקורת ספרותית על הקומדיה האנושית מאת ויליאם סארויאן

---

קודם כל, אני לא ברמה כדי לכתוב ביקורת על הספר, פשוט היה לי רעיון ולא היה לי עם מי לשתף, אז החלטתי לכתוב ביקורת. לא הכנסתי ספויילר מפורש, אבל אני התלבטתי האם לכתוב אזהרה או לא, אשמח אם תגידו מה דעתכם.
הספר מדבר על מסע. הספר מדבר על מסע ארוך שלא נגמר. הספר מתחיל בסיום של מסע של אדם פרטי - אדם אחד, שונה מכולם, שמנופף לפעוט וצועק לו שהוא שב לביתו, צועק ומנופף עד שהרכבת נעלמת מהעין. תנסו לחשוב על האדם שחוזר לביתו באמצע מלחמת העולם השנייה, לי באופן אישי זה הזכיר את הנאום של הקצין באורג'ן מומיש-אולי בספר "אנשי פאנפילוב".
הספר נכתב כתגובה לספר "הקומדיה האלוהית", אבל במובן מסוים הפוך לחלוטין, כל המסע שונה.הדרך השונה. שני הספרים מנסים לתאר את העולם, אבל דרך התיאור שונה לחלוטין.
הספר מדבר על משפחה יתומה מאב, האח הבכור גויס לצבא, והאח הקטן ביותר פעוט קטן שחוקר את העולם. הספר מסופר מנקודת המבט של ילד בן 14, שעובד במברקה על מנת לעזור למשפחה לעמוד תחת העול הכלכלי. בתור נער מברקה הוא יוצא למסעות שונים, בהם הוא פוגש מגוון אנשים כגון - מנהל המברקה, מברקן זקן, ועוד כמה ילדים.
הילד מנסה להעביר הלאה את האידיאלים שהוא רכש ממשפחתו - אחווה, אומץ, חברות, יושר, כבוד. הוא רוצה להיות אדם טוב, אבל לא תמיד זה מתאפשר במהלך המסע, לא תמיד זה קל - יש מהמורות בדרך.
במקביל מסופר הסיפור של האח הגדול, האח שגויס למלחמה נגד הגרמנים, האח שיצא למסע אחר - מסע מסוכן. המהלך השירות הצבאי הוא רוכש חברים חדשים ועובר מסע שישנה אותו.
הספר כולו מלא באנשים שיוצאים לדרך או חוזרים ממנה - בין אם זה למרוץ, בין אם זה לצבא, למברקה, לחיים, או ללימודים. המוטיב החוזר של המסע, של הדרך ושל החזרה נועד לענות על השאלה של הקומדיה האלוהית, הקומדיה שהיא בעצם טרגדיה.
אפשר לשקוע בתוך הספר וממש להרגיש את המסע, את התפצלות הדרכים, את המחלוקת, את הקרבה, אפשר ממש להבין את הדמויות.
זה לא ספר פשוט, וזה לא ספר קל, אבל גם המסע לא קל, וצריך לעבור אותו.

» ביקורות נוספות של דז'נייב האב
» ביקורות נוספות על הקומדיה האנושית