ביקורת ספרותית על משחקי הסוף: המפגש מאת ג'יימס פריי
ספר מעולה

---

משחקי הסוף הוא ספר מעולה!

הוא ספר טוב, עם עלילה טובה, עם שם טוב, עם כתיבה נכונה וכריכה מספקת. זהו, זה כבר אמור להיות מספיק כדי לשכנע אנשים לקרוא את הספר הזה! אבל אני אפרט עוד קצת.

משחקי הסוף מדבר בגדול על סוף העולם, אבל לא בצורה שאנחנו רגילים אליה [אסונות, פיצוצים, רעידות אדמה, הוריקנים ועוד ועוד...] לא, הוא מתייחס לסוף העולם פחות או יותר כאל משחק, גם אם המשחק הזה חולני הוא עדיין משחק! שניים עשר נערים ונערות שגילם נע בין שלוש עשרה לעשרים התאמנו כל חייהם לרגע שבו המשחק הרצח החולני הזה יתחיל, ועל מה הם נלחמים? על עתיד העולם [כמה דרמטי]. נשמע מרגש ומוזר כאחד,לא?

והשילוב בין העלילה המרתקת והמתוסבכת הזאת לבין הכתיבה המדהימה של הכותב יוצרת את אחד מספרי המדע בדיוני- מתח הכי טובים שקראתי אי פעם, וקראתי הרבה.

הסיפור כולל בתוכו הפתעות רבות שאני לא חושבת שאיש יוכל לצפות מראש, והוא גם כולל גם כמה מהרגעים המרגשים ביותר שקראתי עליהם עד היום [נשמע קצת מוזר בשביל ספר מסוג מדע בדיוני- פנטזיה- מתח]

והכריכה והשם מתאימים לספר הזה כמו כפפה ליד:
אין לי מה להסביר את מה שאמרתי לגבי השם- משחקי הסוף מתאים במדויק לכל פרט הכי קטן בעלילה וגם לרושם הכללי מהספר.
אבל לגבי הכריכה, אני רוצה להסביר: רקע הכריכה זהוב כולו ומלא בסימנים\אותיות עתיקות, בהחלט מתאים לספר המתרכז כולו בשניים עשר בני נוער המשחקים משחק מוות מופרח ועתיק יותר מההיסטוריה עצמה! ועל הרקע יש סמל אחד ויחיד, אם אני לא טועה זה הוא הסמל של האל לוקי, אל הרמאות והשקרים מהמיתולוגיה הנורדית. אין כל ספק שהתיאום בספר הזה הוא לא פחות ממושלם.

ולסיום, הספר הזה מומלץ בחום לכולם, הוא כתוב לנוער אך אני חושבת שהוא יכול לעורר עניין מסוים גם אצל כמה מהמבוגרים. ספר שבהחלט שווה את המאמץ שבקריאת כל חמש מאות ושמונה עשרה העמודים שלו!

» ביקורות נוספות של מישהי
» ביקורות נוספות על משחקי הסוף: המפגש