ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 24 בספטמבר, 2017
ע"י מישהי
ע"י מישהי
אני לא יכולה לתאר את הספר הזה במילה אחת כי מבחנתי הוא מחולק לשלושה נושאים שעל כל אחד מהם חשבתי אחרת: עלילה, סגנון כתיבה והמסר!
נתחיל מעלילה: העלילה הייתה אמנם פשוטה מאוד וכללה הרבה דברים שכבר ראינו עד עכשיו אבל היו לה את הסיבוכים שלה, את הריגושים שלה והדרכים שלה להיות מיוחדת ויוצאת דופן. ובקיצור עלילה חביבה ביותר שנגעה ללבי.
ונמשיך לסגנון כתיבה: סגנון כתיבה לא בדיוק נוראי, לא, רק קיטשי מאוד. ופה נמצא הניגוד, משום שמצד אחד זה כאילו נכתב לבנות [בנים פחות] בגילי עשר עד שלוש עשרה פחות או יותר אך העלילה עצמה לא ממש נוגעת לרוב הבנות\בנים בגיל הזה. לי אישית סגנון הכתיבה לא ממש מפריע, משום שאם אני מתאמצת אני יכולה לשכתב את הסיפור מחדש בראש כדי שיתאים לי, אך לרוב האנשים פעולה זו קשה ביותר ואף בלתי אפשרית ולכן סגנון הכתיבה מאכזב כל כך[חתיכת בזבוז!]
ונסיים בממסר: המסר פה יפה מאוד אבל די משומש ונדוש, בעיקר מפני שהסופר אפילו לא התאמץ לנסות לחדש לנו משהו לגבי המסר הזה של "כוח הרצון של נשים" ו"נשים חזקות". היו יכולים להחליק לו את זה אם היה מחדד את זה קצת ומוסיף קצת פלפל אבל לא, הכותב לא עשה אף אחד מהדברים האלה וזה היה מאכזב ביותר![שלא לדבר על משעמם ונדוש]
עכשיו נעבור לפרטים הקטנים יותר, אהבתי במיוחד את כל עניין המחוננים, שהיה חידוש מעניין. וגם אהבתי את הדמיות ואת איך שהציגו אותם: פו המסתורי והמושך, קטסה "חתולת הבר" היפה והפראית וכל שאר הדמיות המובילות. למרות שאיך שהכותב לקח את הדמיות המדהימות האלה לכל מצב נדוש שהוא רק היה יכול לחשוב עליו די הרס אותם.
לדוגמה: היורש של המלך הרודן הוא הומו שמאוהב במשרת שלו [בערך משרת], פו שבמקום השישי מכס המלוכה! אך עדיין הכי חזק מבין כל הנסיכים, וקטסה שמורדת בדודה המלך הרודן.[כאילו הסופר ממש התאמץ להפוך את זה לנדוש יותר ויותר]
עוד דבר שממש אהבתי הייתה הדרך שבה הסופר השתמש בצבע העניים של המחוננים כדי לספר משהו על אישיותם. לא בטוחה אם הוא התכוון לעשות זאת בכלל אך זה יצא ממש יפה!
בקיצור הספר חביב וקצר מספיק כדי שזה לא יהיה בזבוז זמן מוחלט לקרוא אותו, ואני אישית דיי נהניתי
אז כדאי לפחות לנסות לקרוא!
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
