הביקורת נכתבה ביום שלישי, 3 בפברואר, 2015
ע"י White Swan
ע"י White Swan
חיכיתי הרבה זמן לקרוא ביקורות על הספר הזה. תהיתי מה אנשים יגידו על הדפים האלו, הכרוכים יחד למרות שלא ממש ברור מה מטרתם. כי "משחקי הסוף" הוא לא ספר נורמלי – בבסיסו, הוא לא נועד להנאה הרגעית שבקריאתו.
הספר אמור להיות חידה – מעין חפש את המטמון עם פרס לא רע בכלל. אבל משהו בזה מרתיע אותי – לא הצלחתי להבין את הקונספט. אם רצית לכתוב חידה, תכתוב חידה – מספרים, אותיות, סדרות, יסודות כימיים – מה שתרצה. תכתוב את זה בכמה עמודים, שורה אחרי שורה, ותגיש את זה למבקש.
אבל אם אתה רוצה לכתוב ספר, למה להגיש אותו ככה? למה לכתוב את מספרי השושלות במספר פיבונצ'י? למה לשלוח את הקורא לאתר לא ידוע פעם בשני משפטים?
כן, נכון, אלו רמזים. אבל ספר לא נועד כדי להחביא רמזים. הוא נועד להביא את הקורא לכמה רגעים של הנאה, או ניתוק, או כדי להעביר מסר. זה לא מה שקורה כאן.
הספר היה אמור להכיל כל כך הרבה דברים - עלילה מהירה וקצבית, כתיבה סוחפת, רמזים מוחבאים היטב ורעיון מקורי.
לצערי הרב, הוא לא אף אחד מאלו. כמו שאמרתי קודם, גם אם הכתיבה הייתה מדהימה, היא לעולם לא תוכל לסחוף אותך. לא כשבאמצע המתח, ברגע המכריע, הכותב טורח לציין את האורך המדויק של המדף במכונית.
נכון, יש משהו יפה בפרטים. יש גם יופי בחדות עין של דמות מסוימת, משהו שגורם לך להעריך אותה. אבל יש דרך לכתוב את זה. והכתיבה של הספר הזה, רבותי, היא לא כתיבה טובה.
נעבור הלאה, לבעיה הכי גדולה כאן – "רעיון מקורי". לא.
היו כמה השוואות של המבקרים את הספר הזה – בעיקר למשחקי הרעב. אבל ציפיתי להשוואה אחת שהייתה כל כך ברורה אצלי, ולא מצאתי אותה בביקורות כאן; לסדרה 39 רמזים.
אני מתחילה לתהות האם באמת אין קווי דימיון. הרי לא יכול להיות שרק אני ראיתי את זה, נכון?
הפרס המבטיח – שליטה על העולם. המשתתפים – משושלות שונות (או בתים שונים). הם מיומנים, בעלי אמצעים, רוצחים אכזריים ברובם. והכול סוג של משחק.
אני מתנצלת, זה פשוט כל כך כל כך דומה.
וזה נורא עוד יותר, כי למרות שלא אהבתי את 39 רמזים, הוא פשוט יצירת מופת אל מול הספר הזה.
אז אני לא אגיד שהספר הזה מזעזע, ואני גם אבחר שלא לדרג אותו. נכון, הוא ממש לא פאר היצירה, והוא אפילו מעיק לא מעט, אבל הוא העביר אצלי כמה שעות לגמרי בנחמדות. לא קראתי עד השעות הקטנות של הלילה ולא החזקתי את העיניים פקוחות עם גפרורים, אבל בהחלט היו כמה רגעים מותחים (פלוס מינוס).
אז עשו ממנו הרבה רעש, ויכול להיות שזו הסיבה למפלה הרצינית שקרתה כאן.
3 קוראים אהבו את הביקורת
3 הקוראים שאהבו את הביקורת
