ביקורת ספרותית על האמת על פרשת הארי קברט - סדרה לספרות יפה # מאת ז'ואל דיקר
ספר לא משהו

---

מזמן לא קראתי דבר כה יומרני וחסר מודעות עצמית, אבל יש לציין שלא מאד סבלתי במהלך הקריאה.
אז נתחיל מהפלוסים - הספר זורם די בקלות, למרות מספר העמודים הרב, וגם די הסתקרנתי לגלות מי רצח את הנערה ולעקוב אחר פיתולי העלילה, גם אם הם מופרכים למדי.
ונמשיך במינוסים - לא הצלחתי להחליט מה יותר פאתטי בעיניי:
- סיפור האהבה המופרך, המטומטם והשטחי עד בכי שבמרכז הספר
- ההתייחסות אל אותו סיפור אהבה כאל "אהבה של פעם בחיים"
- ההתייחסות אל הספר המתאר את סיפור האהבה, ושמובאים מתוכו ציטוטים מביכים, כאל "יצירת מופת" זוכת פרסים הנלמדת בבתי הספר, ואפילו "מלאה באלגוריות" (חוץ מכמובן האלגוריה המופלאה "מלאכי שלי!!. לא אוכל לחיות בלעדייך!!!!1" שאני לגמרי מבינה :-P)
- ההתייחסות לספר בתוך הספר שמסקר את הפרשה כאל "גאוני" (הרגע קראנו את זה וגיחכנו, אנחנו יודעים שזה לא גאוני)
- באופן כללי, כל הארס-פואטיקה המוגזמת עם הספר-בתוך-ספר-בתוך-ספר-על-סופר.
- העצות-בשקל שמעניק הסופר המבוגר לסופר הצעיר, שלא זאת בלבד שהן קלישאתיות והזויות, גם אין בהן כל תרומה מעשית לכתיבה של ספר כלשהו
- האמונה הבלתי מתפשרת של כולם, מהסופר המבוגר ועד הספרן השכונתי, שהסופר הצעיר הוא סופר נפלא והוא יכתוב ספר נפלא, במקרים הגרועים במיוחד מבלי לקרוא מילה
- ההתייחסות המצחיקה אל סופרים כאל "אנשים שמרגישים יותר בעוצמה", או סוג של אנשים שנעלים באיזשהו אופן על האנשים ה"רגילים"
- דמויות מטופשות ובלתי אמינות, כולל דמותו של אמן מקסים ועדין נפש אשר עקב שינוי פיזי מסויים הופך לסוג של קוף אדם חזק פיזית, נטול רסן וחסר היגיון
- עלילה הזויה שמשום מה מאיצה רק בחלקו השני של הספר
- העטיפה של כל הזבל'ה הזה ב-600 עמודים. באמת שאין צורך.

יש כנראה עוד, אבל די נמאס לי.
לסיכום - קצת כמו חבילת ג'מבו של תפוצ'יפס שמנת-בצל - לא רציתי להפסיק באמצע, אבל אולי חבל שכך.

» ביקורות נוספות של עידיתה.
» ביקורות נוספות על האמת על פרשת הארי קברט - סדרה לספרות יפה #