ביקורת ספרותית על אתן לך את השמש מאת ג'נדי נלסון
ספר בסדר

---

הדעה שלי על הספר היא אמביוולנטית.

מצד אחד, הוא ספר young adults ואני לא מחובבי הז'אנר בלשון המעטה. אז זה לא בגנותו, כי אם את בגיל המתאים יכול להיות שדברים כמו "חרם על בנים", "שיחקתי 7 דקות בגן ויש לזה השלכות דרמטיות על שארית חיי", ו"אנחנו כאלה שיכורים על רצועת החוף" מעוררים את התגובה הרצויה. אבל אותי זה ממש לא מעניין. אין לי בעיה עם ספרי התבגרות למבוגרים ("ספר הדקדוק הפנימי" הראשון שעולה לי לראש), יש לי בעיה עם ספרי YA והלוואי שיציינו את זה באחורי הספר.
בנוסף, רוב הזמן הרגשתי שהדמויות לא ממש אמינות, עושות מעשים מאד קיצוניים בלי הסבר מספק, ובעיקר משנות את אופיין בפתאומיות ובאופן מאד לא ברור.

מצד שני, יש כמה נושאים מעניינים וטיפול מעניין בהם.
למשל, מערכת היחסים הדינמית בתוך המשפחה - כל ארבעת בני המשפחה נצמדים ומתרחקים לאורך כל הספר ומעניין לקרוא את זה ולחשוב על זה, בעיקר בהתחשב בכך ששניים מהם תאומים.
או למשל, צורת החשיבה של נואה שמצייר כל הזמן בראש ופשוט מתרגם את העולם ליצירות אמנות קטנות.

אם אתם צעירים ו/או חובבי YA - לכו על זה בהחלט.
לכל היתר - לדעתי הספר לא ממש מוצלח, אל תפלו בסופרלטיבים על הכריכה.

» ביקורות נוספות של עידיתה.
» ביקורות נוספות על אתן לך את השמש