ביקורת ספרותית על המבשר - פקד קונרד סייר #10 מאת קארין פוסום
ספר בסדר

---

" נורווגיה היא מדינה שלווה .אין לנו הרבה דאגות, לא מלחמות לא מצוקה, לא אומללות, והמקום הכי בטוח ,תיאו , הוא ביער" (עמ' 100) . אך מסתבר שהרבה סיפורי אמה ומתח טובים נכתבים שם.
תושבי עיירה קטנה ושלווה בנורבגיה נופלים קרבן לתעלוליו של נער . מעשיו מקוריים ומרושעים בזוועתם ופוגעים במקום הרגיש של הקרבנות. הנער המתעלל הוא בן לאם אלכוהוליסטית ולא מתפקדת, " אני יוני בסקוב ,הוא חשב. אני בלתי מנוצח " (עמ'232 ). " יוני בסקוב הניח את כל הקלפים על השולחן, הודה שהוא נהנה להפחיד אנשים עד מוות .אבל זה היה משחק ,זה הכל ,הוא אמר, רציתי רק לחולל קצת מהומה. מעולם לא פגעתי באיש".
הוא מוצא קירבה עם סבו נמצא איתו ומסייע לו . רק עם סבו הקשר חיובי.
עיקר ההתרכזות בספר בתושבי העיירה והתמודדותם בתוצאות מעשיו המעוותים של הנער יוני. האימה והפחדים שלהם , חוסר האונים ,הרגשות והמחשבות שלהם. הצד הפסיכולוגי בספר מודגש
הספר הוא עוד סיפור של המפקח קונרד סייאר והשוטר יאקוב סקארה.. תפקודו של המפקח בפתרון התעלומה הוא איטי ודמותו בספר חיוורת ומרוכזת בעצמה. זה לא סיפור בלשי. הבלשים הם רק משמשים רקע לסיפור על מנת להראות את חוסר היכולת המשטרתית לפענח במהירות מעשי פשע. והמערכת החינוכית לאתר ולטפל בנער.
לדעתי הספר הזה יותר טוב מהספר הקודם שקראתי : הכלה ממומביי.
לא ברור לי משמעות שם הספר: המבשר , מה מבשר? בשורות טובות לא היו . אולי צריך לקרוא לספר ; מוסר ההודעה, נראה לי יותר.
לסיכום , ספר מותח.

» ביקורות נוספות של תמיד קוראת
» ביקורות נוספות על המבשר - פקד קונרד סייר #10