ביקורת ספרותית על המבשר - פקד קונרד סייר #10 מאת קארין פוסום
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 1 באוגוסט, 2017
ע"י אפרתי


לפעמים, כשספר מדהים אותי ביופיו ובכוחו, אני לא מצליחה לכתוב ביקורת שתהלום את נמיכות הרוח ואת ההערצה ששוטפת אותי.

ולכן נח המבשר קרוב קרוב אל המחשב שלי, נח ולא נשכח, מהדהד בי ולא נזנח.

לפני זמן מה, כשקראתי את הכלה ממומביי, התלוננתי כמו מכורה לספרי מתח מפונקת, שקארין פוסום מכרה לי רומן מתח מעולה בעטיפה של ספר מתח. זאת היתה תלונה טיפשית, אני מודה, כי איכותו של הספר ההוא אינה עומדת לדיון, וגם הכוכב החמישי, שתלשתי ממנו כמין עונש, לא השפיע על יופיו או על היקף מכירותיו.

כשרכשתי את המבשר, נתליתי במילים: "מותחן פסיכולוגי מרתק", שכתב איש הכריכות האחוריות, כדי לדון את הספר לכף זכות עוד לפני קריאתו. ממילא סופרי המתח הסקנדינביים עלו לי על העצבים והצלחתם המסחררת בעולם של כל הבינוניים הללו, גם עוררה את קנאתי.

מיד כשקראתי את שתי הפסקאות הראשונות, הרגשתי כמו מגלה זהב שכורע ברך בערוץ הנחל, מסנן את המים והגרגרים הצהובים מנצנצים באור בתוך שברי סלעים. יש משהו בספרים מעולים, מתפוצצים מכישרון, שאנחנו לא צריכים להתהלך איתם שלושים או ארבעים עמודים כדי להחליט אם הם טובים או לא, הם פשוט לופתים אותנו מהשנייה הראשונה, מהמילה הראשונה, מהשורה הראשונה, מהפסקה הראשונה, כאילו אומרים, כן, שוב הגעת אל אלה המיוחדים.

והם אינם רבים.

בדור האינסטנט הגראפומני, הם נעשים מעטים יותר ויותר.

אלה לא הספרים שמצריכים ניתוחים מיקצועיים ומאמרים מלומדים ואישורים של מבקרי ספרות, בדיוק כמו שיופי אנושי או אומנותי או ויזואלי, אינו מצריך תרגום או תיווך. היופי שם, לוכד את יישותך מן השנייה הראשונה ורק אחר כך אתה מצליח לנשום.

וכך פותחת קארין פוסום את ספרה:

התינוקת ישנה בעגלה מאחורי הבית.
העגלה נקנתה בסניף של רשת בריו, והתינוקת הייתה פעוטה בת שמונה חודשים. היא הייתה מכוסה בשמיכה סרוגה וחבשה לראשה מצנפת תואמת עם סרט כרוך מתחת לסנטר. העגלה עמדה בצל מתחת לעץ האדר, ומאחוריו התנשא היער כמו קיר שחור. האם הייתה במטבח, היא לא ראתה את העגלה מהחלון, אבל אפילו לרגע לא חששה לשלומה של התינוקת.
היא טרחה במטבח, שמחה עד הגג, רגליה קלות כרגלי בלרינה ולבה חף מכל דאגה. היה לה כל מה שאישה יכולה לחלום עליו. יופי, בריאות, אהבה. בית משלה וגינה משלה עם הרודודנדרון ופרחים בשפע. החיים האירו לה פנים."

המילים הצנועות הללו אינן מצליחות לתאר את יופיו של הספר, אבל הן מדגימות את הפסטורליה שמאחוריה, ביער השחור אורבת הסכנה.
תינוקת, יום שמשי, אמא מאושרת, יער שחור, סכנה.

קארין פוסום בוראת את יוני בסקוב, נער רע מבית רע, שאמו השתויה מתבוססת בלכלוך ובהזנחה של עצמה ואביו התפוגג עוד לפני שנולד.

"הוא ישב בלי ניע בכיסא. הוא המשיך להביט באמו במבט צונן. או כמו שאהב לחשוב: אני מביט בה בעיניים של דג. יכולתי להעיר אותך, אם הייתי רוצה. יום אחד כשתעברי את הגבול, אני אעיר אותך בבת אחת. ואת תעופי מהספה ותצרחי, תכסי את הפנים בידיים. אני יכול להרתיח קומקום ולהתיז לך את המים בפרצוף. או משהו אחר, הוא חשב. שומן רותח יהיה יותר יעיל, כמובן. השומן יצרוב את העור הרבה זמן, הוא לא מתאדה כמו מים."

איזה בחור כארז. משאת נפש ממש.

אבל יוני מתחיל בקטן. תעלולים מינוריים, לא מזיקים, לדעתו. הוא המבשר של הרוע. אבל הבשורה לא שופכת דם, ולא מקצרת חיים, ולא גורמת כאב פיזי. אבל הבשורות של יוני גורמות כאב נפשי איום, והן מערערות זוגיות, והן חודרות אל השקט ואל הביטחון שבמשפחתיות וסודקות אותם. הן הולמות בתקווה וקורעות את האשליה, שאנחנו מכסים בה את קשיי החיים, הן מעמידות אותנו מול מראה מעוותת כדי שבמקום דיוקן של שלווה נראה בה מפלצת אורבת מאחורי גבנו.

זהו יוני. ההוגה והמוציא לפועל.

ויוני גם נכד נהדר לסבו הזקן. הוא בא לביקורים במקום אמו האיומה, ומשמש לסב כרית של נוחות ושל אהבה, שמיכה של חיבה ושל שייכות.
אלא שמעשיו של יוני יוצאים מכלל שליטה. סחף, כדור שלג, אפקט הפרפר. לא פרפר אלא יצור אפל.

מנגד נמצאת דמותו של הבלש, פקד קונרד סייר, איש נהדר, בלש נהדר, אדם נפלא, סובלני ופתוח, שמצליח לראות את כל הצדדים של הטרגדיה האנושית הזאת.

הספר הזה הוא עשירי בסדרת של הבלש הזה. הכלה ממומביי הוא החמישי. לאן נעלמו כל השאר, מדוע לא תורגמו הספרים, שמן הסתם הם טובים פי כמה מנשורת נורדית ממוצעת. למו"לים פתרונים.

ולמרות שהתוצאות של מעשיו של יוני מעוררות חלחלה, מצמררות, מזוויעות, לא תוכלו לשכוח לרגע, בדיוק כמו הבלש, כי הצמח הקוצני והרע הזה גדל בקרקע נגועה.

נפלא, נהדר, הופך קרביים ומהפנט.

39 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אפרתי (לפני שנה)
אני שמחה, גל, שקראת וגם אהבת. אני קוראת הרבה ספרי מתח. זהו ספר מיוחד במינו.
גל (לפני שנה)
קראתי בעקבות הביקורת, אז תודה על כך! חיפשתי כמה זמן ספר מתח טוב ושואב. אני נוסע מחר לטייל ורציתי משהו שאוכל לקרוא בזמן הפנוי. הצלחתי להשיג אותו בספרייה אתמול, הבעייה היא שכבר סיימתי אותו היום. אולי אכתוב עליו גם כמה מילים...
אפרתי (לפני שנה)
תודה רבה, מיכל, יש כבר אחת שפורסמה אחריה... https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=102289
מיכל (לפני שנה)
אני מקווה שגם הביקורת הזו מבשרת - על כך שתחזרי לכתוב ביקורות לעיתים קרובות!
אפרתי (לפני שנה)
כדאי לחכות כמה ימים שהוא מהדהד בך. לקח לי הרבה זמן עד שהתיישבתי לכתוב.
חגית (לפני שנה)
סיימתי לקרוא אותו היום. עדיין מעכלת....בהחלט הופך קרביים, מההתחלה ועד הסוף.

אכתוב ביקורת בקרוב.
אפרתי (לפני שנה)
תודה רבה, אורית, זה נכון.
אפרתי (לפני שנה)
הכוורן, אין קשר עלילתי, רק הבלש הנהדר, האנושי והמקסים הזה.
אורית זיתן (לפני שנה)
מקסים!!! ספרים שלוכדים אותך מהפיסקה הראשונה זה תענוג גדול ללא ספק. זכור לי שחשתי כך כשקראתי את "בתו של שומר הזיכרון", כאילו איזשהי יד דמיונית מושכת אותך למקום ההתרחשות ואתה ממש נמצא שם יחד עם הגיבורים, משקיף עליהם מהצד...
הכוורן (לפני שנה)
רעיון לתעלול חדש עבור יוני בסקוב : לשלוח חבילת קלינקס מיותרת לחמש כתובות שונות ...
ביקורת מצוינת , נראה שאוהב את הספר . האם יש קשר עלילתי בינו לבין שאר הספרים בסדרה ?
אפרתי (לפני שנה)
תודה רבה, רונדנית, אני שמחה מאוד ומקווה שתיהני מכל מה שאני ממליצה. אם כי, כמובן, אני לא ממש לוקחת אחריות והכסף לא יוחזר... (-:
רונדנית (לפני שנה)
אפרתי, כל סקירה שלך היא מעלפת, כל ספר פנינה, יש לנו טעם זהה בספרי מתח, מתח פסיכולוגי אני פשוט עוקבת אחרי הספרים שאת קוראת, ועושה לי רשימת מופת. לא את כולם אני מצליחה להשיג לצערי אבל אני רק יכולה לקנא במה שמונח אצלך על המדף.
אפרתי (לפני שנה)
יונתן, תודה רבה! אל תאשים את עצמך, קשה מאוד מאוד לכתוב על ספר כזה בלי לעשות ספוילרים.
יונתן בן (לפני שנה)
סיקורת יוצאת מן הכלל טובה על ספר מצמרר שקראתי בעצמי. ובתור מי שקרא אני יכול להעיד כמה קשה לכתוב על הספר הזה בלי לעשות ספוילרים, ואת עמדת במשימה נפלא. [אני אישית נפלתי בגדול ועשיתי ספוילר ענק בתגובה מטופשת שלי לביקורת אחרת...]
אפרתי (לפני שנה)
תודה רבה, קצר ולעניין! דווקא קראתי ספרים מצויינים.
קצר ולעניין (לפני שנה)
סוף כל סוף... כבר איזה מיליון שנה לא כתבת ביקורת. התגעגעתי.
אפרתי (לפני שנה)
מחכה לביקורת שלך.
yaelhar (לפני שנה)
יפה, הוא ממתין לי, בזכות המלצתך.
אפרתי (לפני שנה)
חן חן, דני!
דני בר (לפני שנה)
סקירה שמדייקת, חדה ואמפתית, והיא גם עונג ספרותי בפני עצמה.
אפרתי (לפני שנה)
תודה רבה, בנצי.
בנצי גורן (לפני שנה)
תודה אפרתי. רשמתי לי.
אפרתי (לפני שנה)
צב, תודה רבה, ואני כל כך מצטערת על ז'ואל!
צב השעה (לפני שנה)
אם הספר הופך קרביים, הביקורת המדהימה הזו חודרת שריון (של צב).
הבעיה היא שגם ההכפשות חסרות השחר על ז'ואל דיקר והארי קברט חדרו את השריון...
אפרתי (לפני שנה)
תודה רבה, חני.
חני (לפני שנה)
"הופך קרביים" ביטוי יפיפה ,ממש כמו הסקירה.
אפרתי (לפני שנה)
תודה רבה, פפריקה.
אפרתי (לפני שנה)
תודה רבה, נעמי. בדם קר שונה מאוד אבל מצויין בדרכו.
פַּפְּרִיקָה (לפני שנה)
ביקורת יפהפיה.
נעמי (לפני שנה)
מזכיר לי את הספר שאני מסיימת כעת - "בדם קר": נער שגדל בקרקע נגועה, איזה דימוי נהדר.
יופי אפרתי!
אפרתי (לפני שנה)
אפילו נסעו לשם כך לשנת שבתון בבוסטון.
שונרא החתול (לפני שנה)
ז'ואל ואני הגענו לשלב שבו אני קוראת לו ז'ורז'. והוא מת על זה.
וזהות בדויה זה לא השטח שלי אבל שמעתי על כמה שעשו על זה דוקטורט.
אפרתי (לפני שנה)
שונרא, הארי קברט הוא חטייאר קשיש שהתאהב בנערה, גבעולית, שנראתה כמו נעמי וואטס בצעירותה. לא יעזור לך כלום. ז'ואל דיקר מתאים לדוגמנות ותו לא. אם הוא גם היה מקשיב היטב בשיעורי המתמטיקה של המורה ע. הוא היה יודע לחשב גילאים של גיבוריו בספר ולא טועה על ימין ועל שמאל.
אבל ז'ואל בטח קיבל חינוך צרפתי ולא גרמני, לכן הוא מחפף.

וז'ואל יתבע אותך על הדבקת זהות בדויה. קוראים לו ז'ואל ולא ז'ורז'.
אפרתי (לפני שנה)
יכול להיות, רויטל. אני מוכנה להסתכן.
שונרא החתול (לפני שנה)
מי אמר: "הפרק הראשון הוא המכריע. אם הקוראים לא יאהבו אותו, הם לא ימשיכו לקרוא."
הא? מי הגאון שאמר את זה? מי?
נכון, אפרתי. ז'ורז' דיקר בספרו המעולה 'האמת על פרשת הארי קרבט'.
והנה, קארין פוסום קראה את הספר, נשמעה לעצתו ו...הופ! אפרתי מרוצה.
I rest my case
רויטל ק. (לפני שנה)
ספרי איך היה...
הרי הניסיון שלנו עם חזרות לאחור לא כ"כ מוצלח (ע"ע נסבו), אז לא בטוח שהקסם עובד כבר בספר השני בסדרה...
אפרתי (לפני שנה)
רויטל, אל תביט לאחור כבר נמצא בסלולרי שלי תזכורת לקנייה הבאה. ניסיתי לרכוש אותו לפני שבועיים בבוקנט האתר של צומת ולא היה. (לא לדאוג, קניתי 16 אחרים. לילדים שלי יש מה לדאוג. הירושה מתבזבזת).
רחלי (live) (לפני שנה)
אוי ואבוי לך מסמרון, אז ככה גזר דיני הומתק כי אני רק השאלת את הילדה, במקרה של אפרתי אין לי מושג היא מואשמת בסחר בילדים חחח ואתה? צריך לחשוב על זה
אפרתי (לפני שנה)
מסמר, תודה רבה, הבעיה עם ספויילרים, שהם שדות מוקשים, קשה להלך בהם. והילדה היא של פיונה ברטון. אכן.
אפרתי (לפני שנה)
תינוקת בחוץ, נכון, רויטל, חשבתי על זה. אני חושבת שזה סוג של התנהגות שאופיינית למקומות קטנים, כפריים, עם שיעור פשע נמוך. כשקראתי את הספר גם חשבתי על זה, שאת תימנעי.
ומיד הולכת לבדוק את הספר הנוסף בסדרה.
מסמר עקרב (לפני שנה)
לייב, את מתכוונת לילדה של פיונה ברטון? בדיוק התחלתי איתה (אוי, זה נשמע רע)
מסמר עקרב (לפני שנה)
ביקורת נפלאה לספר מדהים, מהפנט ממש (צא וראה, מסמר קטן וחלוד. כך כותבים ביקורת משובחת בלי לזרוע בה ספוילרים...).
רויטל ק. (לפני שנה)
זה קטע סקדינבי כזה, להשאיר את העגלה עם התינוק בתוכה מחוץ לבית?
גם לקמילה לקברג יש ספר אחד שבו הגיבורה משאירה את התינוקת מחוץ לבית, והתוצאות כמובן מבהילות.
לא ברור לי, העניין הזה.

הספר הזה נשמע לי ממש לא בשבילי, למרות ההמלצה הנלהבת, אבל אחפש את הכלה ממומביי. אז כן השפעת עלי...
ולפי סימניה, תורגם עוד ספר בסדרה הזו:
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=217789
אפרתי (לפני שנה)
ברור שלא אמרתי שתנטשי את הילדה. אסור.
רחלי (live) (לפני שנה)
אני לא יכולה, אני באמצע עם הילדה, רוצה לסיים בטרם הואשם שנית "בהשאלת ילדים"
אפרתי (לפני שנה)
תודה רבה, לייב, אז תקדמי אותו לראש התור...
אפרתי (לפני שנה)
תודה רבה, לי. לא תתחרטי.
רחלי (live) (לפני שנה)
ביקורת נהדרת אפרתי, הוא ממתין אצלי בתור.
לי יניני (לפני שנה)
Wow...סקירה מעלפת. אני חייבת להזמין את הסםר הזה מהספריה





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ