ספר לא משהו
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 27 באוגוסט, 2017
ע"י מורי
ע"י מורי
ספר מתח קלוש, הנעזר בפסיכולוגיה בגרוש.
יוני בסקוב הוא בנה של אם המעבירה יומה בשתיית וודקה. בהתאם, היא שרועה על הספה בסלון או על מיטתה בחדר השינה שלה. יוני בן 17, כחוש מתת תזונה, חברו הטוב הוא שרקן והאדם היחיד אתו הוא בקשר הוא סבו האהוב הנרי.
את ימיו מעביר יוני בשומכלום, מבקר לעיתים קרובות את סבו, שכבר אינו פעיל מרוב דלקות פרקים. הוא מאכיל אותו, מביא את הדואר והעיתון, מקריא לו כתבות ומארח לו לחברה. הנרי מרוצה מהסידור, נותן לו כמה קרונות לדלק לאופנוע הסוזוקי שקנה לו.
מאחר וזהו ספר מתח קשה לגלות פרטים היכולים להיות קלקלנים (ספוילרים, בעברית). אבל פטור בלא כלום אי-אפשר. לכן אשתדל לרמוז כך שהתעלומה תגדל ולא תקטן.
יוני בסקוב משועמם. יש לו אמא דפוקה, אבא לא קיים וסבא אהוב. הוא לא אוכל ארוחות מסודרות, לא לומד וצריך להעביר את היום. בחודש יולי מסוים וחם בנורווגיה, יוני יוצא למסע תעלולים אכזריים. ראשונה הוא בוחר לו תינוקת בת שמונה חודשים, השכובה בעגלתה, נמה בניחותא בחצר. הוריה אוכלים בבית ללא קשר עין ישיר עם בתם ולאחר מכן יוצאים להביט בתינוקת, רק כדי לגלות שהיא מגואלת בדם. באימה מזדחלת ומתעצמת הם ממהרים להגיע לבית חולים, רק כדי לגלות שזה תעלול אכזרי והדם אינו דמה. המשטרה מנסה לבין אם יש סכסוך פתוח, היכרות עם אנשים מוזרים וכך הלאה.
שניים הם זוג, הוא מבוגר יחסית וחולה ALS משתק. היא צעירה יחסית. פתאום דפיקה בדלת ובחוץ צעיר מהודר ורכב הובלת נפטרים מהודר בחניה. זה כמו להזמין פיצה למישהו שרוצים להתעלל בו, אבל אכזרי עשרות מונים.
שלישית היא מבוגרת בת 70, הזוכה מיד לאחר יום הולדתה למודעת אבל בעיתון והרי היא חיה וקיימת. הסביבה כמרקחה. ההתעללויות מופיעות בעיתון, פרופיל המתעלל נוצר, אבל כדי לערפל את הערפל עוד, תעלול אחד הלך רחוק מדי ולא בטוח שיש רק מתעלל אחד. זה יספיק.
הכתיבה פשוטה לגמרי, אפילו פשטנית. ברור שהמתעלל רוצה פרסום, שהוא בא מבית דפוק וכך הלאה. פסיכולוגיה בגרוש, כבר אמרתי. שום תחכום, שום מריטת עצבים, בהחלט מתאים יותר לסרט מאשר לספר, מעביר את הזמן בטיסה ואז מטיסים את הספר מהיד ונזהרים לא לפגוע באברך המתפלל במעבר.
שום בשורה לא מביא לנו המבשר ובכלל לא ברור על מה השם המהולל. סתמי.
36 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
לא, לא מודה. זה היה סתם פרוורטי.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אז אתה מודה שבכל זאת גם זה היה קצת חזק... מודה ועוזב ירוחם.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
הסיפור עם החולדות בהציפור הצבועה היה חזק יותר.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
הסיפור עם הכלבים לא טלטל אותך, מה? אני לא רוצה להרחיב כדי לא לעשות ספויילר.
אני לא מאמינה לך.
|
|
|
מסמר עקרב
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
שוקולד פרווה 70% מוצקי קקאו יכול להיות מצוין.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
האמת היא, שקטעים מטלטלים דווקא אין. ממש שוקולד פרווה, לא לכאן ולא לכאן.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
החלק שבו הנער מדבר עם המפקח? אפילו לא זכרתי את זה.
יש בספר הרבה מאוד קטעים מטלטלים, שנוגעים ללב הרבה יותר.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אט אט אנחנו צועדים בדרכים נפרדות. בכנות, אני יכול להבין מדוע אנשים אוהבים
את הספר. באמת. החלק בו הנער מדבר עם המפקח נוגע ללב.
אבל אני בא מעולם הפסיכולוגיה והיעוץ החינוכי והכל בספר נדף פסיכולוגיה בגרוש באופן מאוד מרתיע. |
|
|
מסמר עקרב
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת משובחת. אילו רק
היית אוהב את הספר כפי שאני אהבתי אותו זה בכלל היה נפלא...
|
|
|
יוסי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
לא קראתי את הספר אבל, ברשותכם, קריאה לסדר:
גם אני מעריך ישירות וטעם מוקפד, גם אני לא נמנע מביקורת, אבל אני מציע לכבד גם טעמים אחרים במיוחד בקבוצה האיכותית הזאת שבה כולנו חברים...
|
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אוי, הכוורן...
דבש לא תמצא בו, אבל חמישה כוכבים דווקא כן. |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
עכשיו אני מחכה לשני כוכבים שלך (פלוס שלושה)
|
|
|
הכוורן
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי , לקחתי את הספר מהספרייה וכבר התחלתי לקרוא ...
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אוי, אפרתי, אני צריכה ללמד את התגובות שלי קצת נימוס, ושלא יידחפו להן.
תודה על ההבהרה. |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
התרשי לי לחלוק עליך כוון לרותה, לא לך יעל. התגובה שלך פשוט קפצה באמצע.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אבל זה כי הדלי היה באמצע החדר ובטעות נתקלתי בו.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אם כך אני מתנצלת. שיהיה ככה. ספר טיפשי ומי שהכתיר אותו כספר מופלא טיפש גם.
מקובל עלי.
(להזכירך, גם את דמי שפכת פה, אבל לא זה המקום להתנצח). |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי, תאמיני לי שכשאני כותב ביקורת זה לא כדי לעצבן. ולמה כן? אבל את חושבת ששני כוכבים
זה ספר עילג ואני חושב שזה ספר לא חכם. את, לעומת זאת, שופכת כאן את דמי לשווא.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תרשי לי לחלוק עליך.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי - סליחה על ההתערבות.
אבל יש באמת מצב שבו אחד חושב על ספר שהוא "מופלא" והאחר חושב שהוא זיבלון, גם בלי לנסות לעצבן דווקא... אותו כלל לגבי מבקרים. אני קוראת את עלית קרפ ומסכימה איתה בערך ב20% לגבי ספרים שקראתי. אז מה? מישהי מאיתנו לא יודעת מה היא מדברת? לא, אלה גישות שונות שיכולות להתקיים בו זמנית, ולא צריך להיפגע. |
|
|
רותה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי,
אני ממש לא מתמצאת בכל האינטריגות הפנימיות שבקרב הכותבים הקבועים והמוכשרים כאן (ואת בהחלט נמנית עליהם) אבל קשה לי להאמין שהביקורות האיכותיות והמשובחות של "מחשבות" לא משקפות את דעתו הכנה והאמיתית על הספרים.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
ועוד דבר, על כל עשרה ספרים שאני קוראת אני כותבת ביקורת אחת. לא מדם לבי, אבל בכל זאת.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
סליחה אם פגעתי בך, רותה. עלית ואני לא חייבות להסכים. אני לא מכירה אותה ואותי היא לא ציטטה
אף פעם. באמת לא התכוונתי להעליב, אבל כיוון שזה נשמע כאילו אם עלית כתבה ככה אז זהו... אז זהו, שזה לא זהו.
ואני אמחק את התגובה שלי, כי אני לא רוצה לפגוע באף אחד. אבל את נפלת פה לתוך מערבולת שאני מרגישה שהביקורות המזלזלות עם שני הכוכבים לא מייצגות את הספרים אלא את הכוונה: "איך אני יכול לעצבן עכשיו כמה אנשים בסימניה" כי כדי לתת לספר שני כוכבים הוא צריך להיות עילג ועלוב למשעי. הרי אפשר להתווכח על הנאה מספר, על העניין שבו, על תוכנו. אבל לגבי צורת הכתיבה, המרחק בין כישרון לעילגות רחוק מדי ואיננו עניין של טעם. אז לקחת ספר כמו ראיתי איש או כמו המבשר ולעשות מהם חוכא ואטלולא זה לא נקי מכוונות לא טהורות. סליחה, מחשבות, אבל גם אני מבינה משהו בפסיכולוגיה. לא הרבה, אבל משהו (סוף כל סוף אני קוראת ספרי מתח פסיכולוגיים). |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה לך, רותה. הביקורות שלי נכתבות מדם לבי. אין לי כוונה להיות סתם מרושע והנה
שותים לי את הדם בקשית. אבל אני לא מתלונן. כשאני מתלהב מספר מצקצקים בלשון ואומרים יופי, רק לעולם לא יקראו. אין ספר, מטוב ועד רע, שלא יזכה לסקירה. כי מקצוענות זו מקצוענות.
|
|
|
רותה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי, אני מאוד אוהבת את עלית קרפ ואת הביקורות שלה.
וחוץ מזה, איך היית מגיבה עם מישהו היה כותב לך "אז אפרתי אמרה, סו וואט?" קצת מעליב.
מה שאני אוהבת בעלית קרפ זה שהיא מבקרת קבוע בסימניה וקוראת את הביקורות כאן, ולפעמים גם נותנת קרדיט לכך בביקורות שלה בהארץ. למשל בביקורת על הספר "ארבעה מכתבי אהבה" היא כתבה: "באתרי הקוראים כמו "סימניה" גילו הקוראים, שהתייחסו כנראה לתרגום הקודם, התלהבות רבה. הם כתבו שזה ספר פיוטי ושמדובר ביצירה מרגשת מאין כמוה". ו- "מחשבות" - תודה לך על ביקורות משובחות. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה, רותה. לזה בדיוק כיוונתי. פסיכולוגיה בגרוש.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
|
|
|
רותה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מסתבר שיש גם דעות שתומכות בדעה של "מחשבות".
מתוך ביקורת של עלית קרפ בעיתון הארץ:
הדבר הכי טוב ב"המבשר" הוא הסוף שלו, ולא רק משום שהוא ספר גרוע, אלא משום שרק בסופו, כך נראה, אחרי המון דיבורים ריקים וניסיונות מטופשים למדי לעורר אימה, מצליחה קארין פוסום לחלץ מעצמה אימה סקנדינבית אמיתית, כמו זאת שזכורה לי מהטרילוגיה השוודית "החולשה של ויקטוריה ברגמן". באותו רגע מתוודע הקורא פעם נוספת לאמת ישנה: תהומות נפשם של ילדים עמוקות ואפילות לא פחות מאלה של המבוגרים. חבל רק שזה קורה בסוף ושעד אז מדשדשת פוסום במי אפסיים ובסיפורים שנראה שניצוקו בתבנית ידועה ומוכרת. כדי לחזק את המסר, מיד אחר כך נזכר המפקח בילדותם של ילדים אחרים. לדוגמה, ילדותו של חברו אולה, שהיתה, כך נראה, פחות מאושרת משלו משום שהיה לא יותר מאורח בלתי רצוי בבית אמו: "אבל החיים לא נראים כך אצל כולם, הוא חשב. יש ילדים שפותחים את הדלת באימה, מתכווצים ומתגנבים פנימה ולא יודעים למה לצפות. ואז בורחים שוב כי הם לא מסוגלים לעמוד במה שהם רואים. שכרות למשל. קללות. או אלימות. או כל אלה ביחד" (עמוד 181). הקשר ברור: ילדים שיש להם ילדות מאושרת גדלים להיות אנשים תורמים לחברה, וילדים שיש להם ילדות אומללה, נו, זה הרי זה סיפורו של גיבור הספר הזה, יוני בסקוב. מובן שזוהי הצגה דידקטית ופשטנית של הדברים: מצד אחד מוצג מחיר ההזנחה ומצד שני גמול הטיפוח. החד ממדיות הזאת נלווית, למרבה הצער, לחלק גדול מכתיבת המתח הסקנדינבית: ההצגה של סיבה ותוצאה הכרוכות זו בזו אינה מסימניה של כתיבה טובה, אלא ממאפייני הכתיבה הדידקטית ומטיפת המוסר. הדבר מכעיס שבעתיים, כי סופו של הספר מגלה שפוסום מכירה לפני ולפנים פרקטיקות אמיתיות של אימה, והקורא שמתוודע לזאת רק בדפים האחרונים ממש שואל את עצמו מה טעם מצאה המחברת בברברת שבה שקעה עד כה. |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
רונדנית, גם אני לא קוראת ספרים דיגיטליים. אבל באתר מתפרסם הפרק הראשון ואפשר
לקרוא אותו "בשר ודם" לשם טעימה.
|
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי, אני מסכימה עם כל מילה שכתבת.
|
|
|
רונדנית
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה אפרתי, אני מעדיפה ספר "בשר ודם" כריכה ודפים, פחות מתחברת לדיגיטלי, בינתיים לא מצליחה להשיגו. בסוף אצליח.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אני מציעה לכל מי שמהסס לקרוא את הפרק הראשון .
שמתי קישור אבל אני מפחדת שהוא יקלקל. אז חפשו אותו באתר עברית חנות לספרים דיגיטלים.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אפשר לנתח את הספר והדמויות במשך שעות. השניות, האמביוולנטיות, יחסי הורים וילדים,
הנדנדה הזוגית, המהפך הנפשי שאנשים עוברים ביחסים בין אישיים, מצבים של ניוון חברתי, של טוב לב ענק, של בדידות בלתי נתפסת.
וזו לא הסופרת שמנתחת. היא מספרת סיפור. אפילו לא במילים ענקיות או ביטויים של שבת. אבל הפשטות שלה מעבירה צמרמורת, כי הרוע אורב למי שלא יודע. והסוף, הסוף שאנשים חכמים ומשכילים ואינטליגנטיים טעו בו בגדול. הסוף שנותן בעיטה חזקה בבטן, אוי כמה חזקה! אם הייתי מוכנה להיפרד מהספר הייתי משאילה אותו לכל מי שמהסס. אבל אין בדעתי להוציא אותו מהבית. |
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות, יש דברים גדולים שצריך לראות מעבר למילים קטנות/ פשוטות.
אתה, כנראה, לא ראית אותם.
|
|
|
יובל
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
כי אתה אוהב לרדת על אנשים רואים את זה זה בולט לעין והכי נהנה לרדת על אנשים איכותיים שכותבים כאן ברמה קצת יותר טובה משלך
אולי קנאה?
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
למה צפוי?
|
|
|
יובל
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
נו היה צפוי שמחשבות יעשה רעש כרגיל
|
|
|
חני
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
כמה בעיות בספר אחד.
זה יכול בהחלט לגרום מנלכוליה לכל דיכפין.
סקירה יפה. |
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
לכל מי שלא קרא- חייב לקרוא.
רוב אלו שקראו- אהבו (ואפילו מאוד- כמוני וכמו אפרתי), ומי שלא- אז לא. לדעתי הכתיבה של הספר יוצאת דופן, מיוחדת ומקסימה, פורטת על נימי נימים של רגשות. הסיפור לא מסתכם ברשימת תעלולים כפי שמתוארת כאן בביקורת, אלא כתובה בצורה שנותנת לקורא אגרוף בבטן, וגורמת לו לפרק במחשבתו את המעשה לחלקיקי מרכיביו: מעשה, סיבה, תוצאה, נפגעים, פוגע, חוקר משטרה, הקשת הרחבה של האנשים. הסוף של הספר מאוד מפתיע ולא צפוי, עצוב עד מאוד. גם אני נתקלתי באנשים שהבינו את הסוף אחרת... זה מסוג הספרים שמשאירים חותם. הופך קרביים ומלא בתובנות על החיים. |
|
|
רחלי (live)
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
גרמתם לי עכשיו לגמרי לסקרנות, אני אקדים את מועד קריאתו מין הסתם
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
רונדנית, אני מודה לך ואני בטוחה לחלוטין שתאהבי את הספר. אני ממש מצפה לקרוא את הביקורת
שלך.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אבל כבר לא נשאר משלו או צוויג.
|
|
|
רונדנית
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
טוב, אני מבשרת כאן ועכשיו כי אני מצפה לקרוא כבר את המבשר, גם ללא בשורה גדולה שמביא עימו,
מתאים לי כמה שעות לצלול לספר מתח, טוב או לא טוב אני אחווה לבד, את הטעם של אפרתי בספרים אני אוהבת, לבטח אוהב גם את הנ"ל, מחשבות לא אהבת לא נורא, תמיד אפשר לקרוא את שלו או צוויג. כל אחד וטעמו
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
איש המרתון היה נהדר לזמנו. אני חושבת שלא הייתי מתפעלת ממנו היום, בלשון המעטה.
את שיבומי לא קראתי.
אבל אם לאהוב ספרי מתח (ואני אוהבת מאוד, כידוע) אז לי צ'יילד נהדר, יו נסבו בספריו המאוחרים ולא בשניים הראשונים ובוריס אקונין. אחר כך יש שורה של טובים מאוד ובסוף המוני בינוניים. לא ניכנס לעניין קארין פוסום הנהדרת, אבל מכיוון שכבר הייתי בכל סוג של תעלומת מתח, אני באמת צריכה הרבה מעבר לזה. |
|
|
קצר ולעניין
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
צופן דה וינצ'י איום ונורא לדעתי.
שמח לגלות שאני לא לבד (בתיאטרון המוות הזה...).
גם אותי חילוקי הדעות סביב המבשר סיקרנו כהוגן ואני מתכוון לקרוא אותו. מקווה שהוא לא יבשר בשורת איוב... |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אולי כבר בקרוב.
|
|
|
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אהבתי את הכתיבה המשובחת והמדויקת שלך כמו תמיד אבל נראה לי שבכל זאת אקרא אותו כי בדרך כלל יש לנו טעם שונה בספרים וסביר להניח שמשהו סתמי בעיניך יהיה דווקא תואם לטעם שלי וגם הנרווגים האלה עושים לי את זה, מתי כבר תתחיל לראות את הגשר?
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מעניין כמה צופן דה וינצ'י מושך אש. הוא היה רק דוגמה.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אני קראתי את "איש המרתון", "שיבומי" ו"צופן דה וינצ'י".
את "איש המרתון" אהבתי מאד. "שיבומי" היה בסדר. "צופן דה וינצ'י" שיעמם אותי ולדעתי לא סיימתי אותו. מאז מכל ספר שיש בשמו "צופן" או "קוד" אני מתרחקת במהירות... |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
ואת שלושת האחרים קראת, אפרתי?
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
צופן דה וינצ'י???
עכשיו איכזבת אותי לגמרי. נכון, מעניין, מרתק, כתב חידה ואפילו קראתי שלוש פעמים, אבל עדיף???
צופן דה וינצ'י הוא התגלמות הקלישאתיות הבינונית של הכתיבה. רב מכר היסטרי, אבל רחוק מספרות טובה כרחוק המבשר משני הכוכבים שלך. https://simania.co.il/showReview.php?reviewId=36872 לזה אתה קורא ספר טוב? צופן דה וינצ'י? נו, שוין. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
עדיף לבד בתיאטרון המוות או שיבומי או איש המרתון או צופן דה וינצ'י.
|
|
|
דוידי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אחלה ביקורת אבל הספר קיבל ביקורות מצוינות מכל מיני אושיות... אז אני עדיין בכיוון של לנסות...
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אוקיי כרמליטה, אם את אומרת. לי זכור שהוא היה דווקא גס רוח אלי ואני לא הגבתי.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
לייב ויעל, אני מחכה בקוצר רוח לקרוא את דעתכן על הספר.
|
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מה לעשות,
אפ"ב כתב בזמנו שהוא עוזב בגללך. ביקש ממך להפסיק להיטפל אליו, ואתה המשכת והמשכת. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
ספר קריא, ייגמר לך מהר. תכונה חיובית שלו.
|
|
|
רחלי (live)
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
וואווו, ואני ממתינה לשבת כדי להתחיל אותו
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
כרמליטה, הרמיזות שלך מוצאות חן בעיני פחות ופחות. על מה את מדברת בכלל?
אב"פ עזב בגללי? מי עוד? הוקמה קונספירציה?
|
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות - שנינו יודעים שאת הספר ההוא
קראת לפני שנים רבות. לו רק היית בודק, היית מגלה מיד שאין זו דעתך. לו רק היית עונה לי בפחות יהירות...
אני בסימניה פחות משנה, ואני זוכרת בחור אחד (אב"פ) שעזב בגלל סגנון הערותיך כלפיו. יש כאן אחרים שמתלוננים, וכך היה גם בתפוז. עזבו בגללך או התלוננו על התנהגותך כלפיהם. כדאי שתפשפש במעשיך בוירטואליה במקום להתנשא כל-כך ולשלוף מיד את עטך החדה. |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אלה החיים, יעל.
|
|
|
yaelhar
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
הביקורת טובה.
את הספר עוד לא קראתי, אז אני לא יכולה לשפוט. מנסיון - בחלק מהספרים אני מסכימה איתך, בחלק ממש לא ובכל השאר אין לי דעה... |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אגב, כרמליטה, הוטרדתי מהעניין הזה של לפני חצי שנה. מאחר ואני כבר כמה שנים
לא כותב סקירות בתפוז, לא הבנתי מנין נפלה עלי האמירה שלך. מאחר ובזמן האחרון מסתובבות כאן הרבה דמויות מתעתעות, אני מודה שאני לא אחת מהן.
למבשר אין בשורה. |
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות - אני לא מדברת על החיים האמיתיים.
אני מדברת על החיים הוירטואליים, בהם אתה מגלה גם חוסר מודעות עצמית לפגיעתך באחרים, כולל אנשים צעירים וכאלה שכותבים כאן בפעם הראשונה.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
כרמליטה, באמת שאין לי מושג על מה את מדברת. מי שמכיר אותי בחיים יודע
שזה לא מי שאת מתארת.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
הכוורן, אני מחכה בקוצר רוח.
|
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות - אולי אתה נסחפת ולא האחרים?
אולי בחיים האמיתיים אינך יכול לפגוע בזבוב, אבל בעולם הוירטואלי אתה פוגע באנשים כבר שנים רבות. לפני כמה זמן כתבת באיזו תגובה כי רשעות היא הצלחה וטוב לב זו מסכנות, ולא פעם אתה מנסה לממש זאת כאן. מי שמך להיות השופט העליון שרק טעמו קובע? ד.א. לפני כחצי שנה כתבתי לך בפרטי ושאלתי אותך אם אתה בטוח שביקורת שהעברת אותה לכאן מפורום ספרים בתפוז היא אכן שלך. באיזו יהירות ענית לי. לא טרחת כנראה אפילו לבדוק. העתקת בטעות את הביקורת שלי במקום את שלך, כשדעתי על הספר היתה שונה משלך. למזלי, אני לא נעלבת ממך. |
|
|
הכוורן
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
סקרנתם אותי כהוגן עם הדעות המנוגדות ...
נקרא ונחליט . |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אגב, בן, על טעם ועל ריח אמנם אין להתווכח, אבל יש לפתח.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
חבר'ה, נסחפתם. בזבוב אני לא יכול לפגוע. בספרים גרועים אני יורה, קולע ומקיז דם.
קילר אמיתי.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
יונתן, הדיקטטורה של הטעם בולטת לגמרי בסיקורות של מחשבות.
וככל שההתלהבות בסימניה גדלה, באופן אוטומטי גדלים גם העלבונות בנוגע לספר ולאוהביו.
|
|
|
יונתן בן
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות,
קבל לייק גדול על הכתיבה היפה שלך, אבל בנוגע לספר עצמו אני עם אפרתי. בעיניי, ספר מצוין.
ועוד דבר: אתה כותב ביקורות מעולות (ואני בכוונה לא משתמש במילה סיקורת השנואה עליך), אבל אתה צריך ללמוד לא לפסול בצורה כל כך נחרצת (שלא לומר בוטה) דעות אחרות משלך. בסך הכל, איך אומרת הקלישאה ההיא, על טעם ועל ריח... |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אירית, את יכולה להחליט מה שאת רוצה. בתחום ספרי המתח הוא יוצא דופן לחלוטין.
זהו רומן משובח.
|
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות, אני בהחלט גאה בעובדה שספר מעולה כזה אומר משהו עלי.
הוא אומר משהו גם על מסמר ועל יונתן בן ועל חגית. הוא אומר משהו גם על אחרים.
איש אינו יכול לצמרר כמו קארין פוסום. היא תסעיר אתכם, ללא כל ספק!" לוס אנג'לס טיימס "פוסום היא המאסטרית הגדולה של המותחן הפסיכולוגי... וכתיבתה יוצאת דופן. אבל מה שהופך אותה לכה אימתנית, הוא הנכונות לצייר את הבלתי מתקבל על הדעת." ניו–יורק טיימס במקרה זה אני בהחלט מסכימה למחמאות. ואגב, גם ראיתי איש אומר משהו עלי. אפשר לחשוב שמדובר בספר של ג'וג'ו מויס או גיום מוסו (שעדיין לא קראתי, אבל יכול להיות שאקרא ואמצא שהם בהחלט טובים). |
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אגב, אפרתי, אם מהספר הזה התלהבת, זה אומר משהו גם עליך.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אירית, אני לא רוצה לחרב שמחות. זה אמנם ספר דל מאוד, אבל קריא. מכסימום הלכו
כמה שעות במקום לקרוא ספר משובח אחר.
אנקה, רציתי לחבר חרוזים רבים יותר, אבל בגלגול הבא אכוון להיות יהונתן גפן. |
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
אפרתי,
ועכשיו אני לגמרי מבולבלת . כן ? או לא ? על כל פנים , מתח, "הפחדות", מעשיי "קונדס" התעללות, ויתר המרכיבים הדומים, הם לא בדיוק "כוס התה" שלי . ועכשיו אחרי שהחלפתי קידומת - אני בהחלט אשתדל להימנע מזה ... תני לי ים ושמש ומקסימום קצת צלילים נוגים ברקע, בכל זאת כדי לעורר געגוע, וסיפור עם סוף טוב . נגיד שככה בכלל צריך היה העולם להתנהל ... ח ח ח ה . |
|
|
אנקה
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
שנון כהרגלך.
ואפילו התחלת לכתוב בחרוזים.
אותי זה הצחיק. |
|
|
אפרתי
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
כמה צפוי היה שתיתן לספר המופלא הזה ביקורת גרועה כל כך.
אם כמה אנשים פה מתלהבים מספר נהדר, מיד מגיע מחשבות לצנן את ההתלהבות.
אז בבקשה, חברים, אל תקשיבו לו!!! הספר הזה גדול. כל כך נהדר ומזעזע והופך קרביים שאי אפשר לתאר. והכתיבה נהדרת!!! והסוף, אוי, הסוף, כל כך הרבה אנשים לא הבינו את הסוף המדהים, ואני נאלצתי להעמיד אותם על טעותם. אירית, חבל, חבל, אם את לא קוראת את מפסידה. את הלייק קיבלת בגלל הכתיבה שלך, אבל הצלחת לעצבן אותי (כמו שבטח התכוונת לעשות). |
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
תודה. שבוע טוב....אקרא אותו בכל זאת
|
|
|
אירית פריד
(לפני 8 שנים ו-1 חודשים)
ועל זה נאמר " מהומה רבה על לא דבר " ,
שבוע טוב . |
36 הקוראים שאהבו את הביקורת
