ביקורת ספרותית על ורוניקה מחליטה למות מאת פאולו קואלו
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שישי, 12 במאי, 2017
ע"י גוטי


ספר שהקריאה בו קולחת והוא נקרא בשקיקה ובמהירות האור.

מדוע?

ראשית יש כאן סיפור מעניין מתחילתו ועד סופו.

ורוניקה, היא בחורה צעירה שקצה בחייה המשעממים וחסרי התכלית והיא בוחרת לאבד עצמה לדעת, אך לרוע מזלה אינה מצליחה ומוצאת עצמה בבית-חולים לחולי נפש. הנסיון הכושל לא מסיר מעליה את הרצון לממש את החלטתה לשים קץ לחייה. לעזרתה באה הידיעה כי ממילא ליבה נפגע באורח אנוש והיא עומדת למות בכל מקרה תוך ימים ספורים. בסיפור משתלבים עוד ארבעה דמויות ובהם:
איגור, הפסיכיאטר ומנהל בית-החולים שעורך מחקר מעמיק על נפש האדם ואופן ריפיו מתחלואי הנפש.
זרקה, אישה צעירה החולה במחלת הדיכאון.
מרי, עורכת דין בשנות העמידה שחולה בפאניקה כרונית.
אדוארד, צעיר יפה תואר וחולה בסכיזופרנייה.

שנית, נושא הספר מעניין כל כך - נפש האדם!! זהו נושא שמעניין ומרתק עבור כל אדם, כי למי אין נפש? או בעיות נפש???

מאיר אריאל הרי כבר אמר "מה, אני לא נורמאלי להיות נורמאלי?" ומיהו נורמאלי בחברת בני-אדם? שכן הנורמאליות הרי היא עניין של מוסכמות חברתיות. ובחברה הכל כך ביקורתית של ימינו ולעיתים אפילו חשוכה ומליאת דעות קדומות , מה עדיף? להיות נורמאלי או משוגע? כי הרי להיות משוגע זה ממש קל ונהדר כי אפשר לעשות הכל ולהגיד הכל ובגלל השגעון הכל בסדר, נשכח ונסלח.

שלישית, זהו ספר קליל ופשוט ובעיקר אופטימי מאוד מאוד!!

נושא הספר בכלל אינו קליל או חמוד. מדובר בעולמם של חולי הנפש. עולמם של חולי הדיכאון, הפאניקה והסכיזופרניה.
והקטע היותר גרוע הוא אופן הטיפול בהפרעות אלו כמו: זריקות אינסולין, תרופות פסיכיאטריות ומכות חשמל.
אך למרות תיאור הנושא הקשה והטיפולים הקשים, מביא פאולו קואלו (שלדבריו יש לו נסיון אישי בבית-חולים לחולי נפש) תובנות שמביאות לרוממות רוח, הכרת הטוב שבקיים והזכות הנהדרת פשוט לחיות. הוא מעלה על נס את חויית ההווה, היומיום, הרגיל, הדברים הקטנים והבנליים, היש, ההרגלים שחוזרים על עצמם, הפשוט והבינוני.

רביעית, ויש את התובנות:

ניתן להחליף דיכאון בשיגעון - להשתגע באופן חיובי, לעשות דברים משוגעים, לצאת ממסגרות, לעשות דברים טפשיים אך מהנים.
ניתן להעלים את הפאניקה ע"י התנסויות חדשות - מימוש עצמי, לעשות את כל הדברים שפחדנו לעשות כי פחדנו ממה יגידו עלינו.
ניתן לטפל בסכיזופרניה על ידי האהבה

אין מדובר בספר עיוני או מעמיק אך זהו ספר מומלץ בהחלט וההנאה מובטחת.
9 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
גוטי (לפני 9 חודשים)
לרץ,בתשובה לשאלתך: זהו ציור של הצייר האמריקני אנדרו ווייט. שהכיר בשנת 1939 את כריסטינה אולסון בת ה-46 אישה שסבלה משיתוק ברגליים עקב מחלת הפוליו. במשך שנים ראה את דמותה הזוחלת בשדה, שאותה ראה דרך חלון בבית הקיץ שלו במדינת מיין. הם הפכו לידידים ולאחר מספר שנים צייר אותה.
גוטי (לפני 9 חודשים)
מחשבות, ראשית תהיה לי בריא וחזק ואשמח אם תפתור לי כמה בעיות נפשיות:)
בת-יה, תודה רבה על העזרה וכמובן על האינפורמציה המלומדת שאת תמיד מספקת.
רץ יקירי, אבדוק בבית מי צייר את תמונת הכריכה ואדווח.
רץ (לפני 9 חודשים)
גותי - מהי תמונת הכריכה של הספר, כעת אני קורא ספר שמתכתב עם הציור הזה, הצייר הוא אנדרו וויית, שחיי בארה"ב וצייר אזורים כפריים בשנות השפל הגדול של ארה"ב ליצירה קוראים העולם של כרסטינה, תמונה המהווה אייקון תרבותי בארה"ב.
מחשבות (לפני 9 חודשים)
גוטי, תואר בפסיכולוגיה יש לי, ומה לעשות, גם סוכרת.
בת-יה (לפני 9 חודשים)
מחשבות, בתחילת המאה ה-20 אישפזו בארצות הברית הרבה מאוד נשים רק כי הן לא הלכו בתלם שקבעה להן החברה. כך נכנסה גם הפאניקה לרשימת מחלות הנפש - תוצאה של רדיפת הבצע של רופאי הנפש, שלדעתי היו בעצמם חולי נפש. כל כך חולים שהם ניסו לרפא מחלות נפש בכל תרופה שהסתובבה בסביבה או לחילופין בהוצאה של חלקי מוח.
וגרוע יותר, איזשהו פסיכיאטר זכה גם לפרס נובל ברפואה על שהוכיח שהזרקה של חיידקים מסויימים , שגורמים לחום, מרפאים סכיזופרניה (אני לא זוכרת כרגע את שמו אבל אחפש בקרוב) בכל אופן כמה שנים אחרי זה האקדמיה הודתה שהיא טעתה, וביטלה את הפרס, אבל הכסף נשאר אצלו.
גוטי (לפני 9 חודשים)
מחשבות, אתה תמיד מלא הפתעות, לא ידעתי שאתה רופא ועוד פסיכיאטר!! אוקי, תודה על ההערה
אוקי (אורית) (לפני 9 חודשים)
הספר כל כך מיוחד... נדמה לי שאתם מדברים גוטי ומחשבות על מצבי חרדה חוזרים ונשנים "הפרעת פאניקה". הידעתם ש'פאניקה' קיבלה שם עברי במילון מונחי הפסיכולוגיה והוא "תבהלה".. - אולם שם, הכוונה היא לפאניקה חברתית או ציבורית (נגיד כתוצאה מפיגוע, מלחמה, רעידת אדמה, הטיסה בוטלה :)... כאלה.
מחשבות (לפני 9 חודשים)
מינון גבוה של אינסולין פשוט הורג.
גוטי (לפני 9 חודשים)
חחחח מה לעשות, ככה זה מוצג בספר! פאניקה כרונית זו בודאי מחלת נפש. לגבי זריקות אינסולין, מסתבר שמינון גבוה של אינסולין יוצר מצב של אובדן חושים וכנראה משמש או שימש אופן טיפול בבתי-חולים פסיכיאטריים.
מחשבות (לפני 9 חודשים)
פאניקה זו מחלת נפש? אינסולין זו תרופה פסיכיאטרית?





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ