הביקורת נכתבה ביום שבת, 21 בינואר, 2012
ע"י Solipsism
ע"י Solipsism
הספר הראשון של קואלו שקראתי, אחרי שנים רבות של נסיונות להתגבר על הגישה הצינית שלי כלפיו בעקבות המלצות חוזרות על "האלכימאי".
את ההמלצה על הספר הספציפי הזה קיבלתי מלוחם צנחנים לשעבר עם פוסט-טראומה שעשה הסבה מלימודי הנדסת חשמל לפסיכולוגיה. אז כן, המלצה כזו אתה חייב לקחת ברצינות.
מסיבה לא ברורה ספרים "כאלה" ממש קשה לי לקרוא. לקטגוריה נכנסת גם פלאת'. אבל יש בהם משהו ממכר: ההתוודעות הזו לכאב נפשי שהוא הזוי בעוצמתו האדירה, כמו שנתפס שריר באמצע הלילה? אז רק במוח...
קואלו עצמו הוא אדם מיוחד. הסטוץ שהיה לו עם כתבי אליסטר קראולי אי שם בשנות ה60 נהפך והיום הוא חזר לחיק הקתוליות. ועדיין משהו מהמרדנות הזו נשאר בו. מרדנות שהיא לא 'סטיה' חברתית. נהפוכו. מרדנות שהיא בסופו של דבר הומניזם טהור.
אותו כוח שלעד חושק ברע ולעולם עושה רק טוב.
משהו כזה.
ספר מדהים. מומלץ להתנדב במקום 'כזה' לפני הקריאה...
9 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
מיס פ
(לפני 13 שנים ו-8 חודשים)
קשה לי מאוד עם האמירה
שהספר מדהים.
מבינה את העיניין עם התוודעות לכאב וכל זה,אבל הספר הזה העביר את ההרגשה בצורה דיי מחליאה ואפלה,עם סימן שאלה גדול מידיי שהותיר אותי עם טעם רע בפה. אני זוכרת שהחזרתי אותו והספרנית בהתה בי "ממ..סיימת אותו???..." |
|
|
שין שין
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
יופי של ביקורת.
טוב שחזרת.
|
|
|
yaelhar
(לפני 13 שנים ו-9 חודשים)
לא חייבים להתנדב במקום "כזה" או לחוות הלם קרב כדי לקרוא ואף להזדהות...
|
9 הקוראים שאהבו את הביקורת
