את הספר הזה קראתי לפני עשרים שנה, כשהייתי בצבא. אני זוכר שהייתי באבט"ש בחברון בחדר עם אנשים שאני לא מכיר. משום מה, שם הספר ממש (אבל ממש) הצחיק אותם וכל פעם שקראתי בו מישהו היה שואל אותי "נו, מה עם הורוניקה הזאת, מתה כבר? חה חה חה".