ביקורת ספרותית על הדרך של יובל ואמא ש'ך מאת רועי מייקל שפי
בזבוז של זמן דירוג של כוכב אחד
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 2 במאי, 2017
ע"י אריאל


מצד אחד, לא היה שום סיכוי שהייתי קונה את הספר הזה אם חברה טובה שלי לא היתה מדברת עליו חודשים ואומרת שהיא כבר חייבת לקרוא אותו ושכל העולם המליץ לה עליו. מה שמזכיר לי, לא לסמוך יותר לעולם על הטעם הספרותי שלה או של החברים שלה, כי אכן מדובר בבזבוז זמן אטומי. מצד שני, אולי זה לא הוגן לקטול ספר של שלוש מאות עמודים אחרי שקראתי רק שישים, מצד שלישי יש גבול לכמה שגם אני מסוגלת לסבול. מצד רביעי, תמיד קיים החשש המובן הזה, כשאתה קוטל ספר שישראלי כתב, שהוא יקרא את הביקורת וישלח אחריך צבא של נינג'ות חמושות בתרסיס פלפל.
כך שלמען הנינג'ות, אשתדל לגרום לביקורת הזאת להראות כמה שיותר חיובית. ואם בכל זאת תמצאו אותי ללא רוח חיים, אני מקווה שתדעו אל מי להפנות את האשמה (גם אם הנינג'ות ימחקו אותי מהאינטרנט ומהאדמה ויגרמו לזה להראות כאילו לא הייתי קיימת אף פעם).

בגדול, הספר הזה מתאר מישהו שנקרא יובל ואת החבורת חברים שלו (את כולם אפשר להכניס תחת הכותרת "יצורים"). הם, סביר להניח, האנשים הכי שטחיים שיצא לי לפגוש בספר אי פעם. כולם כאחד נשמעים חסרי חיים (רוצים להבין מה זה חסר חיים? אחד מהתחביבים של גיבור הספר זה למצמץ. אוקי, זה באמת נשמע קצת המוריסטי כשזה כתוב ככה) ואנשים דוחים למדי. הספר מלא בהומור קקי פיפי, שאמור כמובן, לקרוע אתכם מצחוק. כי אם זה לא פוליטקלי קורקט זה חייב להיות מצחיק וגס. ספרות לאנשים שלא קוראים ספרים, ככה טען הסופר. הספר מנסה להיות ישראלי במידה מגעילה, לא ישראלי טוב, מהישראלים האלה שנדחפים בתור של העשרה מוצרים בסופר למרות שיש להם עגלה שלמה, מאלה שנוסעים לחוף הים ומשאירים שם את כל הזבל שלהם, מאלה שבתור לקופה בערב פסח יתחילו לצרוח על הקופאי שהם עומדים בתור כבר ח-מ-ש ד-ק-ו-ת ש-ל-מ-ו-ת !! ואיך אתם מעזים (נסו אתם לעבוד בחנות בגדים, ואני מבטיחה שזה יוציא מכם קצת את הטעם לחיים), אלה מטיסת השוקולד, אלה שמקללים את המלצר כי הוא לא הביא להם מספיק מיונז, בקיצור, אלה שלכולנו יוצא להיתקל בהם מידי פעם. לקרוא את הספר הזה זה כמו לסבול יום שלם איתם.
אבל למה אני מכבירה במילים? בואו ניתן לספר לדבר בעד עצמו. והנה כמה פניני חוכמה:


על חשיבותה של ההטרדה המינית:
"א-חי! תקשיב! אתה עף! שלשום הייתי בחתונה של אחד מהעבודה, שתינו ים. היא עשתה לי כאילו היא כן רוצה, ואז היא לא.. הלכתי לשבת בצד, היא באה, התיישבה לידי והתחלנו להתחרמן.ואני.. אני כזה בזוי. תנסה להוריד ת'יד לכוס שלה, והיא מעיפה אותה, ונותנת לי כזאת מכה של 'תירגע יא דפוק'. אני מסתכל עליה בשוק, ואני יודע שיש לי ריר ליד הפה, והיא ממשיכה להתחרמן איתי! ניסתי להוריד את היד שוב- ואותו דבר קרה שוב ושוב. היית צריך לראות אותי יוב, היית נשפך מצחוק. הייתי יותר בזוי מהבמבה של הרוסים."
(ועל זה מה יש לגיבור הספר להגיד?)
"לול אחי, נייס. איזה מלך. בדוק היית גבר."

עוד מההומור המשובח-
"אני נשבע שלפני רגע חשבתי מחשבות של לא הומו, אבל אז נהפכו לי המחשבות לשל כן הומו."
קורע, לא?

ועל דימוי עצמי, ואיך אנחנו רואים אנשים ששונים מאיתנו:
"שלום בחורות ובמיוחד בחורילות. בזמן האחרון התקשורת מוצפת בכתבות, פרסומות ומאמרים על אנורקסיה, דימוי עצמי נמוך, הפרעות אכילה וכל החרא הזה. אני מרגיש של פעם שאני פותח את הטולווזיה אני שומע איזה ז.ו.נ.ה מתלוננת על מה שהחברה שטפה לה את המוח מגיל צעיר וגרמה לה להרגיש או לעשות דברים נוראיים לעצמה. ואני חושב לעצמי: 'לא נעים לא פה?!' עופי ליער ותחיי כמו חזירה פרטיזנית!' רוצה למצוא חן בעיני אנשים? להקיא זה לא כ-זה נורא! אם את נכה ולא יכולה ללכת, לכי לשחות או שתורידי בכמות הג'חנונים. "



קלאסי או מה?

ועכשיו ברצינות. ברור לי מה המחבר ניסה לעשות כאן, אבל בשביל שפה גסה והומור לא מצחיק אני פשוט יכולה לראות סרט של אדם סנדלר. לא צריך לכרות עצים בשביל דפים לספר כזה.
26 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אריאל (לפני 9 חודשים)
איך הצלחתי לקבל שעתיים ביציאה ורק עכשיו ראיתי הכל? תודה על התגובות. נופיר, תאמיני לי שלא כדאי לך. דני בר, אני לא מכירה אף אחד שמדבר ככה. ומאתגר זאת מילה מעניינת לתיאור הספר הזה:)
מוּמוּ (לפני 9 חודשים)
מכנ"לת לגמרי את בייקר.
בעיקר ב'זו לא שפת הצעירים'.
yaelhar (לפני 9 חודשים)
נשמע מאתגר...
האופה בתלתלים (לפני 9 חודשים)
דני בר, זו לא שפת הצעירים.
אריאל, כתבת נהדר. את מלכה. (ומה לעזאזל)
no fear (לפני 9 חודשים)
מעניין, גם חברה שלי קראה אותו. היא אמרה עליו דברים טובים וגרמה לי להסתקרן, אבל דפדפתי בו כמה שניות ודי הבנתי שלא בא לי עליו. את הורדת את החשק לגמרי. תודה על זה XD

ביקורת מעולה כתמיד.
אלון דה אלפרט (לפני 9 חודשים)
מת לקרוא את הספר הזה
(לפני 9 חודשים)
בלעכס
-^^- (לפני 9 חודשים)
פשוט עצוב שאנשים מבזבזים נייר וזמן על הוצאת ספר כזה, למעשה, זה כלל לא ספר. לפי הביקורת, הספר הזה שווה ערך לסטטוסים טיפשיים ורדודים בפייסבוק.

פשוט זלזול באינטליגנציה של צעירים ומבוגרים כאחד.

איך הוצאת ספרים הסכימה להוציא אותו? זו שאלה גדולה. הרי הוא צריך להיות כתוב בצורה רהוטה, ללא שגיאות..
דני בר (לפני 9 חודשים)
ביקורת נהדרת, שמחדדת לי את הפער התרבותי שנוצר עם השנים ביני לבין ספרות עכשווית יותר, והכוונה היא לא לספרות שנכתבת לאחרונה אלא נכתבת כתיבה אחרת, "עכשווית" יותר.
אין כמו הקטע שצורף כאן כדי להבהיר את המרחק בין השפה שלי לזאת של הצעירים, וזאת כמובן מבלי לשפוט כלל אף צד כי ברור לי ששפה זה דבר חי ומתפתח כל הזמן.

אני מאוד סקרן לראות את התגובות שיעלו כאן על הספר הזה. אני בטוח שזה יהיה מרתק!





©2006-2017 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ