הספר אינו מומלץ לאנשים מעל גיל 30.
אחרי שאמרנו את זה בו ניגע בספר שלדעתם רבים מחבריי הצעירים מהווה פריצת דרך בספרות לצעירים (18-25).
בהתחלה אמרו לי שזה כמו אילן הייטנר אבל לא בדיוק, ובכן אילן הייטנר זה בהחלט לא.
השפה הרבה יותר גסה, התיאורים המיניים נמשכים על פני עמודים שלמים, ותובנות החיים הרבה יותר רדודות.
ובכל זאת ואולי דווקא בגלל זאת מדובר ללא ספק בהצלחה מסחררת בקרב הקהל הצעיר, קהל שגדל בסביבה שבה מין בוטה ורצח מזוויע משודר בכל סדרה טלוויזיונית כמעט.
סיפור התבגרותו של יובל וחבריו הוא מופרע מטורלל וקורע מצחוק. גס ברמה שלא תיאמן, ללא משוא פנים וללא פוליטי-קורקט. כולם הומואים מבחינת הסופר.
יובל, אדם שנמצא באמצע שלב צאתו לחיים הבוגרים- בין השירות הצבאי לבין תחילת הלימודים האקדמאיים.
החצי הראשון מספר על אהבתו העזה לבחורה בשם רוני ולאחר מכן גם על הפרידה הקשה.
החצי השני כבר מספר על ההוללות וחוויות הסמים של יובל וחבריו.
אם אתה צעיר - רוץ לחברייך או לחנות הקרובה לביתך ותשיג את הספר.
אם אתה מבוגר או דתי - תיאלץ להסתפק בספר אחר, יא בוקרף.







