“הספר "מלאכים באופק" הוא רומן ביכורים קצר של מרב זקס-פורטל, המורכב מפרקים קצרים על פני 238 עמודים. כל הסיפור מגולל בגוף ראשון על ידי הדמות הראשית-ענבל ובקפיצות של עבר והווה. ענבל מסיטה את הוילון, ומכניסה את הקורא לתוך נבכי נפשה, החל מילדותה בקיבוץ. בהווה, ענבל בפרק ב', נשואה לנדב, אימא לאיל ויעל, אחרי אובדן של התינוק אבשלום, שהיה פרי יצירה מנישואים קודמים ומוקדמים. בעת שהותו של נדב ב”

“תמיד אני ניגשת במשנה זהירות לקריאת ספרי ביכורים. אין לי כח לאקספירימנטליות, שברי מילים והתחכמויות שהרבה פעמים אינני מבינה. אני בלגניסטית ומפוזרת במהותי אך אוהבת סדר ופונקציונליות בכתיבה. להבין מאיפה הם באים ולאן הם הולכים, הכותבים. את ספרה של מירב זקס-פורטל, ״מלאכים באופק״ החלטתי לקרוא משום הערכתי הרבה לעורך ספרה, חיים באר. בחירה מוזרה, אולי. קראתי וחוויתי דיעה אודות ״שלכת״ של שופמן בעריכתו,”

“במהלך קריאה הספר אירעה לי חוויה (אשר לא קשורה לחוויית הקריאה), אשר הזכירה לי את ביקורתו של מסמר עקרב לגבי חוסר השליטה בחיינו. מדובר על חוסר השליטה בתהליכים העוברים על גופינו במהלך החיים. סבלתי כשבועיים מכאב ראש, קישרתי את הסימפטום ללחץ. הגעתי לבקר את הרופאה, במדידת לחץ הדם התברר כי אינו תקין. תגובה ראשונית - הלם, בהוראת הרופאה הייתי חייבת לבצע מדידות נוספות. בעצת חברה (עצת זהב) קניתי מכשיר לבית, כ”

“קחו דפים מלאים בכתיבה של בלוגרית מגניבה בשלבי הזדקנות ראשוניים, הכניסו לאפליקצית ערבוב, שימו בחזית ציור מקסים וקיבלתם את הספר הזה. חיוך. אני כל כך מחכה למשהו חדש. נמאס לי מהקאנונים ומהקלאסיקות, העולם משתנה מהר ואני רוצה לקרוא את זה בספרים, במקביל לחיים הרגילים. אני מתה על כתיבה של נשים, מזדהה מאוד עם בנות הארבעים פלוס, בקיצור, כל מה דומה לי - נכנס. אז כן נהניתי לקרוא את הספר, בסך הכל. אבל שאלוהי”

“הספר "מלאכים באופק" הוא רומן ביכורים קצר של מרב זקס-פורטל, המורכב מפרקים קצרים על פני 238 עמודים. כל הסיפור מגולל בגוף ראשון על ידי הדמות הראשית-ענבל ובקפיצות של עבר והווה. ענבל מסיטה את הוילון, ומכניסה את הקורא לתוך נבכי נפשה, החל מילדותה בקיבוץ. בהווה, ענבל בפרק ב', נשואה לנדב, אימא לאיל ויעל, אחרי אובדן של התינוק אבשלום, שהיה פרי יצירה מנישואים קודמים ומוקדמים. בעת שהותו של נדב ב”

“תמיד אני ניגשת במשנה זהירות לקריאת ספרי ביכורים. אין לי כח לאקספירימנטליות, שברי מילים והתחכמויות שהרבה פעמים אינני מבינה. אני בלגניסטית ומפוזרת במהותי אך אוהבת סדר ופונקציונליות בכתיבה. להבין מאיפה הם באים ולאן הם הולכים, הכותבים. את ספרה של מירב זקס-פורטל, ״מלאכים באופק״ החלטתי לקרוא משום הערכתי הרבה לעורך ספרה, חיים באר. בחירה מוזרה, אולי. קראתי וחוויתי דיעה אודות ״שלכת״ של שופמן בעריכתו,”

“במהלך קריאה הספר אירעה לי חוויה (אשר לא קשורה לחוויית הקריאה), אשר הזכירה לי את ביקורתו של מסמר עקרב לגבי חוסר השליטה בחיינו. מדובר על חוסר השליטה בתהליכים העוברים על גופינו במהלך החיים. סבלתי כשבועיים מכאב ראש, קישרתי את הסימפטום ללחץ. הגעתי לבקר את הרופאה, במדידת לחץ הדם התברר כי אינו תקין. תגובה ראשונית - הלם, בהוראת הרופאה הייתי חייבת לבצע מדידות נוספות. בעצת חברה (עצת זהב) קניתי מכשיר לבית, כ”

“קחו דפים מלאים בכתיבה של בלוגרית מגניבה בשלבי הזדקנות ראשוניים, הכניסו לאפליקצית ערבוב, שימו בחזית ציור מקסים וקיבלתם את הספר הזה. חיוך. אני כל כך מחכה למשהו חדש. נמאס לי מהקאנונים ומהקלאסיקות, העולם משתנה מהר ואני רוצה לקרוא את זה בספרים, במקביל לחיים הרגילים. אני מתה על כתיבה של נשים, מזדהה מאוד עם בנות הארבעים פלוס, בקיצור, כל מה דומה לי - נכנס. אז כן נהניתי לקרוא את הספר, בסך הכל. אבל שאלוהי”